הרשם לקבלת עדכונים
עבודה
מאמרים
פיטורין או התפטרות? / ארץ חמדה גזית 69041
הרב שלמה אישון, הרב מנחם יעקובוביץ, הרב סיני לוי
התובע עבד כמורה במוסדות חינוך של הנתבעת כארבע עשרה שנה, ולאחר שנת שבתון הופסקה העסקתו. טענת התובע היא שהוא לא התכוון לעזוב ולכן יש לראות באי המשך העסקתו פיטורין, ותביעתו היא סכום של אובדן הכנסה של שנה בנוסף לפיצויי פיטורין רגילים. כנגדו טענת הנתבעת-רשת החינוך- היא שכיון שהעובד לא התקשר עם הרשת בצורה המקובלת, הפסקת העסקתו אינה אלא התפטרות, ולכן אין המורה זכאי אלא לפיצויים הרגילים.
חוזה עבודה - משפטי ארץ - לחתימה
הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב עדו רכניץ
בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע חוזה עבודה משפטי ארץ לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם נעזרתם בחוזה? אתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון, לתרומה, צרו קשר: dintora@gmail.com
שכר ליועץ משכנתאות
לקוח פנה ליועץ משכנתאות שימליץ לו על מחזור משכנתא. היועץ התחייב לבנות תיק המלצה על משכנתא. הותנה ביניהם שהתנאי לקבלת שכר הייעוץ הוא חיסכון של 20 אחוז לפחות מגובה ההלוואה. לאחר כיתות רגלים של היועץ, קיבל הלקוח הלוואה בתנאים טובים, הקרובים לתנאים שחשב היועץ שיצליח להשיג. לאחר מספר חודשים פנה הלקוח שוב לבנק לבדו וקיבל הצעת המיחזור בתנאים טובים יותר. הלקוח טוען שאין הוא צריך לשלם על הייעוץ כיוון שהוא לא השיג את מטרתו והיא קבלת ההצעה הטובה ביותר האפשרית. כמו כן, בסופו של דבר הוא זה שעמד מול הבנק.
פיטורי עובדת בהריון / ארץ חמדה גזית 73122
הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ
לפי חוק עבודת נשים , אין לפטר אישה עקב היותה בהריון, וכן אין לפטר אישה בזמן הריונה, ללא אישור מראש מהממונה על כך במשרד התמ"ת. בפסק דין זה מתמודדים הדיינים אם שאלת היחס לחוקי המגן לעובדים בכלל, ובאופן ישיר לחוק שלא מאפשר להביא ראיות רטרואקטיביות לכך שהפיטורין לא היו בגלל ההריון, ללא האישור המוקרם מהממונה במשרד התמ"ת.
חיוב שכר כשהרווח לא הגיע כתוצאה מעבודת הפועל / ארץ חמדה גזית 71047
הרב דניאל מן, הרב דניאל כץ, הרב סיני לוי
חברה למיצוי זכויות בארנונה נשכרה להפחתת תשלומי ארנונה, לטענת הנתבעת, סכום הארנונה הושג למעשה ללא כל סיוע של התובעת ולכן אין החברה זכאית לקבל את שכרה. בהסכם שנחתם בין הצדדים לא ברור הצורך בזיקה בין פעולות התובעת ובין התוצאה של הפחתת חיוב הארנונה. בית הדין עסק בזכויותיו של פועל וקבלן בשכר במקרה שהרווח נעשה מעליו או בסיוע קל בלבד של הפועל.
פיטורי עובדת בהריון ב"הסכמתה" / ארץ חמדה גזית 72034
הרב בניהו ברונר, הרב יהודה דהן, הרב אורי סדן
בפני בית הדין ארץ-חמדה גזית בצפת הובאה תביעה בנושאי פיטורי עובדת בהריון. התובעת עבדה במשרת הוראה חלקית אצל הנתבעת. לקראת סוף שנת הלימודים הודיעה הנתבעת לתובעת שהיא מפוטרת עקב קיצוצים. במהלך שימוע שנעשה לתובעת הודיעה התובעת שהיא בהריון. בפגישה נוספת הסביר ב"כ הנתבעת לתובעת את סיבת הפיטורין והציע לה להמשיך לעבוד אצלו ללא התחייבות להעסקה קבועה. במהלך השנה הבאה התובעת לא עבדה אצל הנתבעת. לטענת התובעת היא התנגדה לפיטוריה בשל ההריון ועל כן פיטוריה אינם חוקיים. ב"כ הנתבעת טען שהוא הבין מהתובעת שהיא מסכימה לפיטוריה, והפיטורים חוקיים. במהלך הדיון התברר מעמדם ההלכתי של דיני העבודה וחיוב הוצאות משפט.
התחייבות מעסיק לשמור על חפצי עובד / ארץ חמדה גזית 70038
הרב יוסף כרמל, הרב סיני לוי, הרב אורי סדן
התובעת עבדה כמלצרית בחברה להפקת אירועים. לטענתה, האחראי עליה אמר לה להניח את תיקה הפרטי במקום מסוים ולהתחיל לעבוד, ובמהלך הערב נגנב לתובעת פלאפון שהיה בתיק. התובעת תובעת מהחברה 1800 ₪ על שווי הפלאפון. כמו כן, היא תובעת את שכר עבודתה שלא שולם לה עד כה. הנתבעת מודה שלא שולם לתובעת שכרה, אך היא מכחישה את אחריותה על הפלאפון. לטענתה אומנם אין היא יודעת מי אמר לעובדת להניח את התיק באותו מקום, אך ההנחיות של החברה הן שאין להשאיר חפצי ערך בתיקים ואין החברה אחראית לחפצים שיגנבו מהתיקים.
תשלום לקבלן למרות תקלות באירוע
הרב דוד סתיו, הרב יהונתן בלס, הרב שלמה גרינץ
התובע הועסק כקבלן על מנת שיכין ויפעיל את מערכת ההגברה ואת התאורה למופע ביישוב. בשעת המופע היו תקלות בתאורה ובהגברה: רק שליש מהתאורה עבדה והיו רעשים שהפריעו לאיכות המופע. לטענת היישוב תשתית החשמל ביישוב פעלה בעבר ללא תקלה והיא תקינה גם עתה והאשמה לתקלות במופע רובצת לפתחו של התובע בלבד. לטענת התובע, העבודה שלו היתה ללא-דופי והאשמה לתקלות באירוע נבעה אך ורק מתשתית חשמל לקויה ביישוב. לפיכך הוא תבע מהישוב בבית הדין את מלוא השכר שהובטח לו. בית הדין קבע כי לגבי חלק העבודה שלא בוצע כראוי עקב רשלנות הנתבע ישולם לתובע שכר מלא. לגבי החלק שלא ידוע בשל מי הוא בוצע שלא כראוי, ידו של התובע על התחתונה, כיון שאין ראייה לטענתו שהנתבע הוא שהתרשל. לפיכך, הוא יזכה בתשלום מופחת (80%) על פי ההלכה הקובעת שבמקרה כזה הוא זכאי להחזר הוצאות ללא רווח.
דבר האבד שלא סוכם מראש
אדם שכר נער בן 17 (להלן, התובע) לבצע עבודות שיפוץ במהלך החופש, כמו כן סוכם שהנער יביא נערים נוספים שיעבדו אתו. המעסיק הבטיח לכל עובד 20 ש"ח לשעת עבודה, ולתובע 25 ש"ח לשעה. לאחר כמה ימי עבודה עזבו התובע וחבריו את העבודה כיון שמצאו עבודה אחרת. המעסיק שילם לנערים האחרים אולם סרב לשלם לתובע בטענה שעזיבת העבודה באמצעה גרמה לו נזק. עיקרי הדברים העולים מפסק הדין: 1. מניעת רווח היא בגדר דבר האבד. 2. אם המעסיק לא הבהיר לפועל מראש שעבודתו היא בגדר דבר האבד הפועל יכול לעזוב את העבודה באמצעה.
תשלום משכורת לעובדת שעזבה את עבודתה בפתאומיות
הרב יעקב ורהפטיג, הרב יגאל צפירה, הרב יהושע קולר
בית הדין לממונות קהילת נוה נוף ירושלים
עובדת בחנות פרחים עזבה את עבודתה לטובת עבודה בחנות מתחרה ותובעת את שכרה, בעל החנות טוען שהעובדת התפטרה בפתאומיות וויתרה על שכרה. בית הדין פסק על פי דיני העבודה והדגיש שאין לדון בזה על פי מקורות ההלכה כיוון שבדיני עבודה הכל הולך על פי המנהג.
פיטורי עובדת בזמן הריון בגלל קשיים כלכליים
מעסיק פיטר את המזכירה שלו בזמן הריונה. המזכירה דרשה תשלום מלא עד לאחר חופשת הלידה. לטענתה הפיטורין אינם בתוקף ולכן עליה לקבל את מלוא שכרה. מנגד טוען המעסיק שהפיטורין אינם בגלל ההריון ולכן הם חוקיים. היות והעסק נקלע לקשיים הוא הוכרח לצמצם עלויות, ולבסוף העסק אכן נסגר. הדרישה של המחוקק לאישור משרד העבודה היא מגבלה חדשה שאינה נדרשת לפי דין תורה. ההלכה מאפשרת למעביד לפטר את העובד כאשר המעביד נמצא בקשיים כלכליים ובעצם הוא אנוס. בית הדין דן בשאלה: האם אומדן הדעת של הפקיד במשרד העבודה עדיף על אומדן בית הדין? האם שכנוע של ביה"ד שהפיטורין נעשו לא בגלל ההריון לא מספיק בשביל להפוך אותם לחוקיים? על מנת לענות על שאלה זו יש לשוב ולבדוק מה הם הגבולות של דין המלכות בנושא של דיני ממונות? הכרעת הרוב הייתה, כן לחייב את הנתבע בשני שליש, הטענה היא שיש מנהג ברור וממילא אומדן דעת שהמעסיק וודאי קיבל עליו את כל פרטי החוק. בפסק דין זה מובא דעת המיעוט. כיון שעל פי ההלכה אסור לומר אני חייבתי ואני פטרתי, פסק המיעוט מפורסם ללא שמו של הדיין המחייב.
תביעת שכר על עבודה באיכות גרועה
הרב נתן חי, הרב צבי פרג, הרב יעקב כהן
עובד התקבל לעבודה על דעת זה שהוא עובד מקצועי. לטענת המעסיק, העובד התגלה כלא-מקצועי ואף גרם לנזקים. בניגוד לכך העובד עומד על כך שהוא מקצועי ושהתקלות שאירעו בעבודה היו באשמת הקבלן. בית הדין לממונות איתמר דן בתביעות ואלו מסקנותיו העיקריות: 1. על בית הדין מוטלת החובה לדרוש מהצדדים ראיות שיסייעו לו בבירור הדין אף שהצדדים עצמם לא בקשו זאת זה מזה. 2. אין לפסוק פיצוי על הלנת שכר לעובד שלא תבע זאת. 3. על הקבלן מוטלת החובה לברר את רמתו המקצועית של עובד שאמר שבצע כבר עבודות דומות.
פיטורי מרצה באמצע השנה
התובע עבד במדרשה לבנות, זמן קצר לאחר תחילת השנה צומצם מאד היקף המשרה שלו, בטענה שתלמידות המדרשה אינן מעונינות לשמוע את שיעוריו. בפסק מנומק מדוע לדחות את התביעה, בגלל שמצב כזה הוא בגדר אונס של המעסיק, ולכן הוא אינו מחויב להעסיק עוד את העובד. פסק הדין עוסק בשאלות חשובות ומצויות מאד בעניין פיטורי עובדים – האם מותר לפטר עובד באמצע תקופת ההעסקה? מה הדין כשיש ויכוח האם היה סיכום בניגוד למנהג המדינה?
דגשים למדיניות כלכלית יהודית לקראת תקציב 2013-2014
מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013-2014. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.
הערכת שכר טרחת עו"ד / ארץ חמדה גזית 72060
הרב יוסף כרמל, הרב דניאל מן, הרב סיני לוי
משרד עו"ד תובע שכר טרחה עבור מגוון שירותים משפטיים שלטענתה נתנה לתובע במהלך השנים ולא זכתה לשכר טרחה עבורה (באופן מלא או חלקי). בית הדין עסק בכמה סוגיות: 1. תשלום שכר טרחה על עסקה שלא צלחה 2. תשלום שכר טרחה על עסקה שהמזמין ביטל 3. הסתמכות על רישום שעות של עובד
הפרשי שכר מורה בחינוך מיוחד / ארץ חמדה גזית 73076
הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב אהרן כץ
בית הדין של ארץ חמדה גזית ברמת גן דחה תביעה לתשלום מיליון וחצי ש"ח עבור זכויות עובד שיצא לפנסיה מוקדמת
תביעה של מתנדב לקבלת החזר הוצאות / ארץ חמדה גזית 73141
הרב אהרן כץ, הרב עדו רכניץ, הרב אהרן פלדמן
הנתבע, שהיה ראש ארגון מתנדבים, פרש מתפקידו, והוא דורש לקבל החזרי הוצאות שהיו לו לטענתו משך תקופת כהונתו. התובעים, שעומדים כעת בראש הארגון, סרבו לתת לו את ההחזרים המבוקשים, ומשכך, הגיעו הצדדים לפני בית הדין. בית הדין קבע שהנתבע זכאי להחזר עבור הוצאות למעט הוצאות נסיעה ברכב.
השבת כספי השקעה שכר עבודה וריבית / ארץ חמדה גזית 72007
הרב שלמה אישון, הרב אהרן כץ, הרב סיני לוי
בית דין חייב מנהל תיקי השקעה להחזיר למשקיע את סכום ההשקעה לאחר של ניהל ספרי הנהלת חשבונות מסודרים כראוי ע"פ חוק
תביעה עקב הטעיה
מדריכת חוגים יעצה למנהלת קייטנה לקנות ציוד על חשבון הישוב בו התקיימה הקייטנה. מנהלת הקייטנה קנתה את הציוד, אולם, בדיעבד התברר לה כי הישוב אינו מוכן לממן את כל עלות הציוד, אלא רק שליש ממנו. מנהלת הקייטנה תבעה את הישוב. בית הדין לממונות איתמר דחה את התביעה. בפסק הדין נידונות כמה סוגיות: האחת, אחריות אישית של עובד ציבור להחלטה החורגת מסמכותו. השניה, חיוב מי שהטעה את חברו וגרם לו להוציא הוצאות ממון. השלישית, חיובו של אדם שנהנה מממונו של אחר, כיון שחשב שזהו ממונו שלו. הרביעית, חזרת נציגי ציבור ממחילה על חוב.
מטלת ביצוע באזרחות - העסקת בני נוער
הרב אריה וולהנדלר, הרב עדו רכניץ
סיפור מסגרת זה עוסק בנושא הקרוב לליבם של נערים - ניצולם על ידי מעסיקים. החידוש בנוסח מסגרת זה על פני הנוסח המוצע באתר משרד החינוך הוא בשילוב של מקורות תורניים המצביעים על חומרתה ההלכתית של הבעיה וכמו כן הצבעה מרומזת על אפשרות פיתרון תורנית כפניה לבית דין לממונות הפוסק על פי ההלכה.
טענות ברי ושמא על תנאי עבודה ועל תשלום שכר / ארץ חמדה גזית 72069
הרב דניאל מן, הרב מנחם יעקובוביץ, הרב סיני לוי
עובד תבע את מעסיקו אל החזר הוצאות רכב ועל השלמת שכרו. לגבי החזר ההוצאות טוען העובד שהתחייבו לו החזר רכב והמעסיקים טוענים שלא זכור להם התחייבות כזאת ושהיא איננה הגיונית. בית הדין דן בהגדרות טענת ברי ושמא, והכריע שבמקרה הנידון הצדדים מוגדרים כטוענים טענת ברי, ולכן אין חיוב לשלם את ההחזר גם לא לצאת ידי שמים ללא ראיה. לגבי השלמת השכר נתבע א' טוען שהעביר את הכסף לנתבע ב', ונתבע ב' טוען שלא קיבל את התשלום. בית הדין הכריע שמעיקר הדין יכול כל אחד להישבע היסת על טענתו. אולם, כיוון שכולם מודים שהעובד לא קיבל את שכרו, בית הדין פסק שיש עליהם חובה מוסרית לשלם את שכר.
תביעת עו"ד לקבל שכר טרחה מלקוח שלא זכה בכסף / ארץ חמדה גזית 72071-1
הרב יעקב אריאל, הרב אהרן כץ, הרב סיני לוי
עו"ד תבע תמורה על עבודתו, בית הדין דחה את טענת הנתבע שהתובע אמור היה לקבל תמורה רק אם יזכה בכסף. במקרה זה לא הייתה התניה מראש, וטענת הנתבע הסתמכה על כך שהעו"ד ידע על מצבו הכלכלי והעובדה שבמשרד אחר הוא לא שילם כשהפסיד. יסוד החיוב נובע מכך שהחובה לשלם לשכיר עבור עבודתו היא מן המוסכמות הפשוטות שאינן צריכות כמעט ראיה. ואדם אינו יכול לטעון שחבירו הסכים לעשות עבורו עבודה ללא תמורה.
מחלוקת בנוגע לשכר טרחה של מוכר הדסים / ארץ חמדה גזית 76023
הרב עדו רכניץ, הרב עקיבא כהנא, הרב יגאל אלון
הנתבע העסיק עבור התובע עובד בדוכן הדסים, אך לא היה סיכום ברור שכולל את הסכום המדויק או האחוזים שיעביר התובע לנתבע עבור אותו עובד. במקרים שהסיכום היה כללי ולא ברור, והפועלים עבדו ללא סיכום מוקדם לגבי שכרם הם נוטלים את השכר הנמוך הנהוג בשוק, כי אם היה רוצה הפועל לקבל מחיר גבוה יותר היה צריך להתנות, שהרי בסתם דעתו של אדם על שער הזול. במקרה זה, החלופה הזולה היתה עובד בתשלום לפי שעות, ולכן אין לחייב את התובע ביותר מכך.
תביעה כנגד נגר חובב על נפילת ארון מטבח שהוא התקין / ארץ חמדה גזית 70044
הרב חיים בלוך, הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב דביר גרינצוויג
בית הדין דן באריכות בעילות החיוב השונות: הסתמכות, ערבות, אחריות, מקח טעות, נזקי ממון - אש ובור, ומסקנתו היתה: על הארון עצמו יש לחייב את הנתבע על כל העלות של הארון, כולל העבודה, כלומר סך של 1000 ₪, כיוון שטענת מקח טעות אינה מסופקת כלל. לגבי החיוב בשאר מרכיבי התביעה, על הכלים והשיש יש לחייבו במחצית הסכום.
פיצוי לעובד שפוטר בגלל חשיפת שחיתויות / ארץ חמדה גזית 75047
הרב דניאל מן, הרב עדו רכניץ, הרב אריה כץ
בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעבוד פיצויים בסך 25,000 ש"ח בגלל שהוא פוטר עקב חשיפת שחיתות. הפיצוי התבסס על החוק להגנה על עובדים. בית הדין דחה את דרישת העובד לחזור לעבודה אצל המעסיק, כיון שבמקביל הוא נהג בדרך שהצדיקה את התפטרותו. בקשת רשות ערעור על פס"ד זה נדחתה והיא מובאת באתר זה - ראו בסוף פסק הדין
תביעת כנגד עו"ד בטענת רשלנות / ארץ חמדה גזית 69020
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ניר ורגון, הרב מנחם קופרמן
אמנם שהחוזה הוכן בהתרשלות מסויימת אולם אין זו התרשלות המבטלת את זכותו לקבל את שכרו כפי שסוכם בין הצדדים.
הפסקת לימודי מנעולנות באמצע / ארץ חמדה גזית 76073
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ניר ורגון, הרב דניאל רוזנפלד
הנתבע ביקש מהתובע שילמד אותו להיות מנעולן. הנתבע לא היה מרוצה מהתקדמות הלימודים, ופרש מהם במהלך תקופת הלימודים. התובע תבע מהנתבע שישלים את מלא השכר, וכנגדו טען הנתבע שהקורס לא תאם את ציפיותיו ואף הייתה הונאה בעלות הקורס ובחומר הנלמד ובביקש שיחזיר לו את התשלום הראשון ועוד. בית הדין הכריע שאין כאן כל מקום לטענת הונאה, מאידך זכותו של הנתבע להפסיק את לימודיו באמצע. כיוון שיש לראות בכך מנהג המדינה שכל תלמיד יכול להפסיק את לימודיו באמצע, וכך פשוט בדיני פועלים, ולכן במקרה זה הוכרע שעל הנתבע לשלם רק על התקופה בה למד.
פיצוי עובד על ביטול סיכום להעסיק אותו / ארץ חמדה גזית 76077
הרב דניאל מן, הרב עדו רכניץ, הרב עמנואל נהון
התובע עבד במכירת רהיטים והנתבע הציע לו לעזוב את מקום עבודתו ולעבור לעבוד בחברה שלו. לאחר שעזב התובע את עבודתו הראשונה החליט הנתבע שלא להעסיק את התובע. בית הדין דן בעיקרון שאדם שהתחייב להעסיק פועל וחזר בו צריך לשאת בנזקים על אובדן הכנסה וודאית, ועל כן חייב בית הדין את הנתבע בנזק שנגרם לתובע. בנוסף בית הדין חייב את הנתבע על שכר הוצאות המשפט עקב דיון נוסף שנמצא לא ראוי ומיותר.
תביעת ספק כנגד מנהל בחברה לשלם את חובה של החברה כלפי הספק / ארץ חמדה גזית 76066
הרב דניאל מן, הרב עודד מיכמן, הרב עקיבא כהנא
הנתבע עבד בחברה, ושכר את התובע להוביל סחורה עבור החברה. לאחר שהחברה פשטה את הרגל, נתגלע סכסוך בין הצדדים האם על הנתבע לשלם את שכרו של התובע.
תביעת עובדת שפוטרה בסוף חופשת לידה / ארץ חמדה גזית 76005
הרב אהרן כץ, הרב ציון כהן, הרב עקיבא כהנא
התובעת עבדה אצל הנתבעת, ופוטרה מעבודתה בסוף חופשת הלידה. התובעת טענה שעל פי חוק אין לפטר עובדת בחודשים שאחרי הלידה. בית הדין שוכנע כי הנתבעת לא פיטרה את התובעת על רקע הריונה, אלא משיקולים עניניים, אולם הוא פסק שיש לנהוג לפי הכלל 'דינא דמלכותא דינא' ובמקרה זה שהחוק קובע שאין להפסיק עובדה של עובדת בהריון עליה הנתבעת לפצות את התובע על תשעים יום מסוף חופשת הלידה. בנוסף בית הדין דחה את טענת התובע על חיוב משום בושת דברים וקיבל את תביעתה לפיצויי פיטורין.
תביעת שכר וזכויות נלוות / ארץ חמדה גזית 72105
פסק הדין דן בעובד שפוטר ולא שולם לו שכר על שלושת חודשי העבודה האחרונים. בית הדין פסק לטובת התובע וחייב את המעסיק לשלם את מלוא שכרו. בפסק הדין נידונו במספר טענות עקרוניות: ראשית קבע בית הדין שכיוון שהוכח שהתובע עסק במלאכתו באופן אינטנסיבי ומסור, גם אם לא הושגו מטרות העסקתו הוא זכאי לשכרו המלא. בנוסף קבע בית הדין שאי אפשר לטעון מחילה בלי הוכחה ברורה לכך כיון שהכלל העקרוני הוא שאדם אינו עובד ללא תמורה. בנוסף נידון בפסק הדין שאלת הפיצוי על הלנת שכר, ופסק הדין קבע שעקרונית אין מניעה הלכתית מלתת פיצוי בשל הלנת שכר. אלא שבמקרה זה אין לחייב כיוון שאי תשלום שכר בשל מחלוקת משפטית לגיטימית, אינה מהווה עילה לפיצוי נוסף.
זכויותיו של עובד שפוטר שחלק משכרו לא דווח / ארץ חמדה גזית 74022
הרב יוסף כרמל, הרב סיני לוי, הרב דניאל כץ
התובע ניהל חנויות עבור הנתבע, ולבסוף פוטר. בין הצדדים היה דין ודברים האם התובע מעל באמונו של הנתבע ובכספיו, ולאור הכרעה בשאלה זו - האם הפיטורין היו מוצדקים. כמו כן, ביה"ד דן בגובה שכרו של התובע וביתר זכויות עובדים על רקע חוקי המגן, מתוך הנחה שחלק גדול מהשכר שולם ב"שחור".
פיטורי עובדת בהיריון / ארץ חמדה גזית 75022
הרב דניאל מן, הרב דורון אלון, הרב מבורך טויטו
התובעת עבדה אצל הנתבעת, ולאחר שעברה הפלה ונכנסה להריון בשנית - פוטרה. בית הדין דן האם הפיטורין נעשו כדין, לאור חוק עבודת נשים, האוסר פיטורי נשים בהריון, ומהן הזכויות הממוניות של התובעת.
הלוואות בריבית ואחריות עורך דין כלפי לקוח / ארץ חמדה גזית 75027
הרב עדו רכניץ, הרב יאיר וסרטייל, הרב בצלאל דניאל
התובע שכר את שירותיו של עו"ד, הנתבע. בין הצדדים היתה מערכת יחסים ממונית סבוכה, שכללה הלוואות בריבית לגורמים שונים. בין היתר, בית הדין דן במעמדו של חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות כאשר בין הצדדים נחתם היתר עסקה, וכן באחריותו של עו"ד להודיע ללקוח לשעבר שהוגשה כנגדו תביעה, וזאת על רקע סוגיית חיוב עובד בגרמא.
זכויות עובדת שהתפטרה כדי לטפל בתינוקת / ארץ חמדה גזית 75049 חלקי
הרב שלמה אישון, הרב אחיה דוידוביץ, הרב עדו רכניץ
התובעת עבדה אצל הנתבעת והתפטרה זמן קצר לאחר שחזרה מחופשת לידה. בית הדין קיבל את טענת התובעת שחל עליה חוק עבודת נשים על פיו היא התפטרה לשם טיפול בתינוקת שלה ולכן דינה כמי שפוטרה והיא זכאית לפיצויי פיטורין.
עורך דין שלא העביר את רישום של דירה במרשם המקרקעין / ארץ חמדה גזית 75084
הרב חיים בלוך, הרב עקיבא כהנא, הרב עדו רכניץ
הדירה נקנתה בשנת 1994 אולם רק בשנת 2013 גילה הרוכש שהדירה לא נרשמה בפועל על שמו והוא תבע את ערוך הדין ששכר ב1994 על ההפסדים שנגרמו לו בגין כך. בית הדין פסק שבהלכה אין התיישנות בפרט במקרה זה שהתובעים לא ידעו כלל על הנזק שנגרם להם. ולכן עורך הדין חייב לשלם על הנזק שגרם ובכללו את עלות הרישום, פיצוי על הקנס שהשיתה רשות המיסים על הקונה, והחזר עלות ערוך הדין שנשכר לשכנע את רשות המיסים להקטין את הקנס, בנוסף בית הדין חייב את ערוך הדין (הנתבע) בהוצאות משפט עקב התנהלותו בתיק זה. (על פסק דין זה הוגש ערעור אשר יפורסם בנפרד).
עורך דין שלא העביר את רישום של דירה במרשם המקרקעין / ארץ חמדה גזית 75084 ערעור
הרב אהרן כץ, הרב אברהם גיסר, הרב שלמה אישון
בית הדין לערעורים הקטין את הפיצוי בו חויב עורך דין שלא רשם דירה על שם לקוח שלו.
הפרת הבטחה לתרום לעמותה / ארץ חמדה גזית 76002
הרב משה ארנרייך, הרב דניאל מן, הרב מבורך טויטו
התובעת היא עמותה והנתבע הוא עובד של העמותה. העובד העביר שיעורים וקיבל עליהם שכר מצד ג'. בעבר הוא תרם את הכסף שקיבל לעמותה, אולם, מאחר והיחסים בין הצדדים עלו על שרטון הנתבע סירב להעביר את הכספים. בית הדין קיבל את טענת הנתבע כיון שמדובר היה בהבטחה לתרום ולא בהתחייבות רגילה, וכן בגלל שלא הוכח כי נגרם לתובעת נזק עקב הבטחת הנתבע. בית הדין האריך לדון בדיני ערב.
סיכום בדוא"ל על שכר עבודה / ארץ חמדה גזית 77010
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ניר ורגון, הרב ידידיה לביא
התובע הוא עו"ד שייצג את הנתבעים בתביעה מול חברת ליסינג, הוא תובע את שכרו המוסכם, הנתבעים מעכבים את התשלום בטענה שהשכר תלוי בגבייה, ואחד מהם טוען שביקש מהנתבע להפסיק את עבודתו באמצע התביעה אך לאחר שאישר לו לעבוד בדוא"ל. בית הדין קבע שההסכמה על ההעסקה בדוא"ל נחשבת לכל הפחות כשטר בכתב ידו, ולכן הנתבע לא יכל להפסיק את עבודתו באמצע היום אא"כ הקבלן הסכים לכך. לאור זאת חוייבו הנתבעים במלא סכום התביעה המוכחת.
טענה שיועץ להקמת אתר אינטרנט לא עשה את עבודתו כראוי / ארץ חמדה גזית 76109
הרב ציון כהן, הרב עקיבא כהנא, הרב בצלאל דניאל
התובעת נעזרה ביועץ לצורך הקמת אתר אינטרנט לסליקת תרומות, לטענת התובעת היועץ לא עמד ביעדים שנקבעו ובעקבות זאת נגרמו לה נזקים ולכן היא לא שילמה לו את שכרו. בית הדין קבע שכאשר יש פער בין מה שהתחייב הנתבע לתוצר הסופי יש להפחית משכרו בהתאם, אף כשהפער לא נוצר מרשלנות פושעת, ובמקרה של ספק חובתו של הקבלן להוכיח שעמד ביעדים. אולם במקרה זה כיוון שהתובעת קיבלה את עבודתו מבלי לערער עליה, ורק לאחר זמן היא העלתה טענות על עבודתו, חובת ההוכחה עברה עליה. בנוסף לכך זכותו של קבלן לתקן את הליקויים שיצר, ובמידה והמזמין מנע ממנו לתקן אין זכות למזמין להפחית משכרו. בפסק הדין נדונה גם פרשנות החוזה, ונקבע בין היתר שסעיף המקנה אחוזים מרווחים של חברה אינו מקנה שותפות בחברה ללא כוונה מפורשת לשיתוף של שני הצדדים
פיצוי לעובד לאחר פיטוריו / ארץ חמדה גזית 77052
הרב עדו רכניץ, הרב אברהם יצחק שורץ
התובע עבד אצל הנתבעת ופוטר. בין הצדדים היו כמה מחלוקות. הצדדים הגיעו להסכמות בכמה עניינים ובית הדין הכריע בנושא אחד.
תביעת על השלמת מלגה ועל נזקים בחתימה על תוכנית 'כולל האלף' / ארץ חמדה גזית 71063
הרב יוסף כרמל, הרב דניאל כץ, הרב סיני לוי
פסק הדין עוסק בתביעה של חמישה אברכים שלמדו בכולל בתוכנית 'כולל האלף' המוגבלת על ידי משרד הדתות בשנים ומונעת את הרישום כאברך מן המניין לאחר חלוף השנים. הם תובעים את הכולל בשלוש תביעות: א. השלמת מלגה מהכולל על חודשים בהם הם היו בכולל – תביעה זו התקבלה. ב. השלמת מלגה שאותה היו אמורים לקבל משיתוף פעולה בין הכולל לבין מוסד חינוכי – תביעה זו נדחתה. ג. פיצוי על "מניעת רווח" כיון שהם שוכנעו לחתום על הסכמה למסלול שמגביל את שנות הכולל שלהם אשר גרם להם להפסד על השנים העתידיות בהם הם לא יוכלו להיות מוכרים כאברכים – עיקר התביעה נדחתה, אך נקבע סכום קטן לפיצוי כפשרה על כך שהכולל יצר חוסר בהירות שהוביל למצב.
החזר שכר שניתן לעובד במקרה ששעות העבודה לא נוצלו בהתאם להסכם / ארץ חמדה גזית 77071
אדם נשכר לעבודה עבור גרעין תורני. בהסכם נקבע שהוא יקבל שכר עבור שעות עבודה, למרות זאת טען הגרעין כי העבודה שהוא עשה אינה העבודה שנתבקש לעשות, בית הדין קבע כי תשלום על עבודה שנעשתה מהווה ראייה לכך שהעבודה בוצעה כראוי, כמו כן דיווח שעות הינו אמין רק אם נקבע לפני תחילת העבודה מה תהיה צורת הדיווח. מעבר לכך גם אם חלק מהעבודה לא נעשתה כראוי, והדבר מהווה עילה לפיטורים, עדיין אין הדבר פוטר את המעסיק מתשלום שכר העבודה, אלא במקרה שמקזזים מהם נזקים הניתנים לתביעה בבית דין.
תביעה להשלמת שכר פיצוי על הלנת שכר / ארץ חמדה גזית 70054
הרב יהונתן בלס, הרב שלמה אישון, הרב סיני לוי
בית הדין קיבל את תביעת התובע לתשלום עבור חודשי הכנה ועבור הלנת שכר
תביעת שכר ופיצויי הלנת שכר / ארץ חמדה גזית 76090
הרב יהונתן בלס, הרב דורון אלון, הרב מבורך טויטו
התובע עבד בחברה לייעוץ משכנתאות, בשלב כלשהו עקב קשיים כלכליים הפסיקה החברה לשלם משכורות והעובד עזב לאחר כחודשיים, והוא תובע חלק משכרו בתוספת פיצויי הלנת שכר. מנגד הנתבעת הגישה תביעה נגדית על תשלום עבור קורס מקצועי שאותו העובד עבר, ובגין טענה ועל דיווח שקרי של שעות. בית הדין דן האם פיצוי הלנת שכר נחשב לריבית: לדעת המיעוט ניתן להטיל קנס רק כאשר מטרתו מתקיימת, ומטרת הקנס על הלנת שכר היא להרתיע את המעסיק שלא יעכב את שכר העובד, ולכן במקרה שהמעסיק אנוס יש לראות בקנס ריבית אסורה. מנגד לדעת הרוב אין לראות בקנס ריבית אסורה כלל כיוון שמטרת הקנס היא לגרום למעסיק להבין שגם אם הוא נקלע לקושי כלכלי האפשרות שיצא ממצוקתו על ידי כפיית עובדיו "להלוות" לו את משכורתיהם תעלה לו הרבה יותר מכל פתרון אחר. ולכן גם במקרה של קושי כלכלי יש להעמיד את הקנס על סכום כזה שלא ישתלם למעסיק להעדיף את הלנת שכר עובדיו על פני פתרונות אחרים. פסק הדין קיבל את רוב טענות התובע וקבע בין היתר שעובד אינו חייב בתשלום על קורס שניתן במסגרת עבודתו, וכן שעובד נאמן על דיווח שעות אם נקבע מראש שהוא יקבל לפי דיווחו.
ז.ג. ערך העבודה והזכות לחופשה
חכמים שיבחו את עשיית המלאכה והעלו אותה על נס מוסרי הן בשל הסכנות שמצויות בבטלה ובעוני והן בשל היותה מימוש של יעוד האדם. עם זאת חשיבותה של החופשה לאדם העמל ברורה. הזכות לחופשה הינה נוהג חדש אשר נקבע בחקיקה. על פי ההלכה הצדדים רשאים לשנות בהסכמה את מספר ימי החופשה הקבועים בחוק.
ז.ב. משך יום העבודה ושעות נוספות
משך יום העבודה נקבע לפי מנהג המדינה שכיום משתקף בחוק שעות העבודה והמנוחה, אשר מחד קיצר מאד את משך יום העבודה ביחס למה שהיה מקובל בזמן הגמרא ומאידך קבע כי הפסקות עבור אוכל ותפילה יעשו על חשבון זמנו של העובד. לחוק זה יש מעמד של מנהג בלבד. לפיכך, עובד המבקש להתפלל בזמן העבודה חייב להגיע לסיכום נאות עם המעסיק על אופן דיווח שעות העבודה.
ג.ג. טעות במשא ומתן
משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.
ד.ג. תוכן הסכם העבודה וחשיבותו
הסכם עבודה אמור לשקף את הציפיות של הצדדים מההתקשרות ביניהם, ומטרתו למנוע אי הבנה בין הצדדים. ההסכם אמור לכלול התייחסות לשני תחומים לפחות: מה נדרש מהעובד, ומהי התמורה המובטחת לו מהמעסיק. הסכם עבודה יכול שיהיה הסכם בעל פה. בכל זאת, יש יתרון גדול בהסכם כתוב, וחתום על ידי שני הצדדים. זאת, כדי לתעד סיכומים בעל פה ולמנוע אי הבנה ומחלוקות מיותרות.
ה.ג. הסכמה לתשלום מחיר מופרז במצב של מצוקה
חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע, ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה, גם אם מקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו, שכן לא היתה זו הסכמה מלאה.
ג.ד. טעות במשא ומתן
משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.
ב.ב. יחסי עובד מעביד
חוקי העבודה מעניקים זכויות נרחבות למי שבינו ובין מעסיקו נוצרה מערכת יחסים המוגדרת "יחסי עובד ומעביד". הגדרתה המדוייקת של מערכת יחסים זו אינה מופיעה בחוק והיא נעשית לפי "מבחן מעורב" שקבעו בתי המשפט . הואיל ו"המבחן המעורב" הפך להיות "מנהג המדינה", אזי בכל הנוגע לזכויות חוקיות של העובד הנובעות מכוח קיום מערכת יחסים זו, הוא מחייב גם על פי ההלכה.
ז.ד. אחריות לבריאותו של העובד ולנזק שנגרם לו
על פי ההלכה המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאות הבריאות של העובד, אלא אם כן זהו המנהג המקובל כפי שנהוג כיום ביחס לעובדים זרים. כמו כן המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאותיו הרפואיות של העובד אפילו אם המחלה או הפגיעה אירעה לעובד במהלך עבודתו, ועקב עבודתו, אלא אם כן העובד חלה או ניזוק עקב מעשה או מחדל של המעסיק. על פי החוק קיימת חובה להפריש מדי חודש כסף לביטוח הלאומי, אשר מעניק לעובד ביטוח במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. חוק זה נכון וראוי גם על פי רוח התורה, והוא מחייב גם על פי ההלכה .
ז.ה. ימי מחלה
ימי מחלה הם ימים עבורם מקבל העובד שכר למרות שנעדר מעבודתו, מכיוון שהסיבה להיעדרותו הייתה מחלה שמנעה ממנו להגיע לעבודתו. בפוסקים קיימות מספר שיטות בנוגע לזכות זו ולמעשה הנוהג המקובל מופיע בחוק אשר מעניק זכאות לתשלום בגין ימי מחלה באופן חלקי. החוק מחייב כברירת מחדל במקום בו הצדדים לא סיכמו באופן שונה מן הכתוב בו.
ז.ו. אש"ל וביגוד
הזכות לקבלת מזון או ביגוד מהמעסיק עשויה להיות חלק מתנאי השכר, ובלבד שהיה סיכום מפורש בין הצדדים, או שכך הוא מנהג המדינה. נכון להיום לא קיימת חקיקה בתחום ואין מנהג ברור ולפיכך אם הצדדים לא סיכמו ביניהם דבר בנוגע להוצאות אש"ל או ביגוד, המעסיק אינו חייב בהם. במידה והמעסיק סיפק לעובד בגדי עבודה עליו להשיבם עם סיום העבודה אלא אם כן סוכם בין הצדדים אחרת.
ז.ח. חיסכון לפנסיה ואחריות האדם לחסוך לימי הזקנה
על האדם מוטלת חובה מוסרית לחסוך באופן מינימלי עבור ימי הזקנה שיגיעו בעתיד לא פחות ממה שחובה עליו לדאוג למחסורו של כל עני אחר בהווה. חובה זו מוטלת על ידי המדינה באופן מורחב מעט באמצעות החוק. החובה כוללת גם חובה על העובד, שכיר או עצמאי, לחסוך, וגם חובה על המעסיק של העובד השכיר להפריש עבור העובד שלו כסף אשר ישולם לו בימי זקנתו. חוק זה מחייב גם על פי ההלכה והצדדים אינם יכולים להסכים לוותר עליו או להסתפק בתשלום שנמוך מדרישות החוק.
ח.א. שכר מינימום
בשוק חופשי, אליו מתייחסת התורה, מחיר העבודה נקבע לפי הביקוש וההיצע של העבודה. התורה לא חוקקה חוקים אלא דיברה אל ליבו של המעסיק לראות את העובד לא כמכונה, אלא כאח שיש לו צרכים. אולם בתקופות בהן ישנו ניכור, המדינה רשאית להשתמש בסמכותה, ולקבוע בחוק שכר מינימלי שאסור לשלם פחות ממנו, גם לא בהסכמת העובד. חוק זה תקף גם על פי ההלכה ולפיכך מעסיק המשלם לעובד פחות משכר זה עובר על איסורי גזל והלנת שכר.
ח.ב. שכר מקסימום
עקרונית אין שכר אותו ניתן להגדיר כשכר מקסימלי, כל עוד ההסכם נעשה בהסכמה מלאה. אולם לעיתים, בשל שיקולים שאינם טובת החברה, עובד זוטר מקבל שכר נמוך ביחס לתפוקה שלו. ולעומתו, עובד בכיר משתכר הרבה ביחס לתפוקה שלו, לא בגין כישוריו אלא בגין קשריו או מעמדו. מצב זה אינו הגון, אינו צודק ואינו ישר. אי לכך, בנסיבות מסויימות כאשר נותן השירות ניצל את מצוקת מקבל השירות ודרש ממנו תשלום מופרז, תמורת שירות שאינו מצריך חכמה כישרון או נסיון מיוחד, רשאי מקבל השירות לחזור בו מהסכמתו.
ח.ג. מועד התשלום
מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.
ח.ד. אופן התשלום
התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד ולא באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת. העברה בנקאית ישירות לחשבון העובד נחשבת למזומן. מערכת הבנקאות והעולם הדיגיטלי מעמידים בפני המעסיק אפשרויות נוספות כגון המחאה יישומוני תשלומים שונים אולם השימוש בהן מותנה בהסכמת העובד.
ח.ה. המאמץ הנדרש להשגת כסף לתשלום שכר
החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו באופן שיוכל לעמוד בחובתו זו. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרים אלו ראוי אפילו שיטול הלוואה מגמ"ח ללא רבית או מבנק המחזיק בהיתר עסקה, אולם אין זו חובה גמורה. בכל מקרה שנמנע מלעשות כן עליו להגיע להסכמה עם העובד על מועד התשלום שכן בהעדרה הוא עשוי לעבור על איסור הלנת שכר.
יב.ג. השעיית יחסי עבודה בעקבות כורח רחב היקף (מכת מדינה)
כאשר הפסקת העבודה התרחשה עקב כורח רחב היקף, המכונה גם 'מכת מדינה', כגון מלחמה, בצורת, מגיפה או רעידת אדמה יחסה של ההלכה כלפי העובד שונה ולדעת חלק מן הפוסקים המעסיק חייב לשלם לעובדים את שכרם גם בעבור התקופה בה לא עבדו, אולם היות ונקודה זו נתונה במחלוקת, למעשה נראה שיש להגיע להסכמה ולפשרה ולחלוק את ההפסד בין העובד לבין המעביד.
יב.א. הפסקת עבודה בהסכמה או על פי תנאי הסכם
יחסי עבודה מגיעים לא אחת אל סיומם אם בהסכמה ואם בחוסר הסכמה, המוגדרת כפיטורין או כהתפטרות. אי חידוש חוזה עבודה אינו מוגדר כפיטורין ולפיכך הוא מותר אולם לעיתים החלטה זו עשויה לפגוע במטה לחמו של העובד ועל המעסיק לקחת זאת בחשבון ולשקול לעומת צרכיו שלו גם את צרכיו של העובד. תפיסת העסקת אדם אחר כזכות, וכבעלת ערך מוסרי גבוה, עשויה לגרום למעסיק לקבל החלטות נכונות ומאוזנות יותר.
יב.ב. הפסקת העבודה עקב אילוץ חיצוני
כאשר הפסקת העבודה נעשתה בשל אילוצים בלתי צפויים ההלכה רואה בפיטורין כורח בלתי נמנע ומאפשרת לבצעם, והמעסיק יהיה חייב לשלם רק עבור העבודה שכבר בוצעה. אולם ההלכה מבחינה בין כורח שניתן לחיזוי ובין כורח שלא ניתן לחיזוי. כמו כן הדין ישתנה אם היה פער בין הצדדים מבחינת יכולת החיזוי של הכורח.
י.א. האיסור וחומרתו
התורה מייחסת לתשלום שכר העובד במועדו ובמלואו חשיבות עליונה, ומייחדת לו שתי פרשיות. בעקבותיה הלכו חז"ל אשר הפליגו בחומרת איסור הלנת שכר. איסור זה מתייחס לכל תמורה אותה היה אמור העובד לקבל עבור עבודתו, על פי ההסכם שביניהם או על פי החוק, והוא קיים בעובד עשיר או עני, אדם בוגר או ילד צעיר. איסור זה הופך את חובת תשלום השכר לחובה דתית העשויה לחייב את המעסיק גם במקרה בו קיים ספק האם בוצעה.
י.ג. הלנת שכר עובדי קבלן
פעמים רבות העובד אינו מועסק באופן ישיר על ידי מי שנהנה מעבודתו, אלא על ידי גורם שלישי: קבלן, חברת כוח אדם, או חברה המספקת שירותים במיקור חוץ (Outsourcing). מיקור חוץ עלול לגרום לפגיעה אפשרית בעובדים שכן במקרים רבים, עובדי קבלן הם עובדים חלשים, החשופים לניצול ולעושק מצד קבלנים. במקרים אלו קיים פער בין המצב המשפטי לבין המצב המוסרי והערכי. מבחינה משפטית מקבל השירות אינו אחראי על תשלום השכר, ואינו עובר באיסור הלנת שכר אם שכרו של העובד הולן, אלא עובר על כך הקבלן שאמור לשלם את השכר . אולם, מבחינה מוסרית וערכית ישנה אחריות רבה גם על מקבל השירות.
י.ד. פיצויי הלנת שכר
הלנת שכר היא מעשה חמור אך התורה אינה קונסת את המעסיק שהלין שכר שכיר. אולם מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים המוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא'. ככאלה המעסיק פטור מלשלם עליהם מצד הדין אך היות והוא חייב בדיני שמים ראוי לבית הדין שהוסמך לפשר בין הצדדים לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו. את החוק במדינת ישראל אשר קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר יש לקבל כעיקרון בלבד, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה לפי שיקול דעת בית הדין.
יא.ב. מחויבות הפועל לאיכות העבודה
חלק מדרישת הנאמנות אות ההלכה דורשת מהפועל כלפי מעסיקו, היא למלא בעבודתו אחר דרישות המעסיק ולבצע את מלאכתו באופן המיטבי כלומר למצות בכל דקה את מירב מאמציו ואת כל כושרו המקצועי לטובת ביצוע עבודתו באופן הטוב ביותר. בנוסף לכך חלה על הפועל חובה שלא לעשות כל מעשה שעלול לפגוע בכושרו הפיזי והמנטלי הדרוש לו במהלך שעות עבודתו. כמו כן אין הפועל רשאי לעסוק בעיסוק אחר במקביל לעבודתו, אך מותר לעובד לעבוד בעבודה אחרת בנוסף לעבודתו במידה כל עוד הדבר פוגע באיכות עבודתו. היתר זה מוגבל למגזר הפרטי.
יא.ג. חובת נאמנות למעסיק
חובת הנאמנות של הפועל למעסיק מחייבת את הפועל שלא לעשות פעולה הפוגעת באינטרסים של המעסיק, אף שלא במסגרת עבודתו. לפיכך הפעלת עסק פרטי על ידי הפועל או ביצוע של עבודה פרטית עבור עסק הנמצא בתחרות עם המעסיק אסורה. כמובן שאסור לעובד, פועל או קבלן, לחשוף סודות מסחריים של המעסיק וזאת גם אם לא התחייב לכך במפורש.
יא.ד. קבלת הטבות במסגרת העבודה
אסור לעובד ציבור לקבל מלקוחות או ספקים איתם הוא בא במגע כל טובת הנאה שעשויה להשפיע על החלטותיו, אלא אם כן מדובר בטובת הנאה שגרתית, המקובלת במסגרת יחסים מקובלים בין בני אדם, אותה נותן אותו גורם לכל אדם. לעומת זאת לעובד במגזר הפרטי שמסוגל לעשות את ההפרדה הנדרשת, ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המעסיק מותר לקבל הטבה אישית מלקוח או ספק, אם כי לעיתים קובעת ההלכה כי על העובד להעביר את ההטבה, כולה או חלקה למעסיק.
יא.ה. הערכת עובדים ודיני לשון הרע – עקרונות
מעסיקים מבצעים הערכות עובדים רשמיות במספר מצבים ולמטרות שונות. תהליך ההערכה נושק בהכרח לאיסור לשון הרע. כאשר ההערכה חורגת מכללי ההלכה הרי שמלבד המעריך עשויים להיכשל באיסור לשון הרע גם המראיין , החברה והמנהל המקבל את ההערכה. למרות זאת נראה שהערכת עובדים מותרת, כאשר היא נעשית במגבלות מסוימות וכאשר היא אמיתית, מדויקת, מקצועית ועניינית, הן בשל התועלת שצומחת ממנה למעסיק והן בשל העובדה שדבר קיומה היה ידוע לעובד לפני כניסתו לעבודה.
יא.ו. הערכת עובדים ודיני לשון הרע – יישום
הערכת עובדים מותרת כאמור בכפוף למגבלות ההלכה. המגבלות מתייחסים לכל השותפים בה: על המראיין לוודא את מהימנות המידע, לבדוק מה טיב הקשר של המעריך עם המוערך ולהתמקד אך ורק בתכונות הרלוונטיות לתפקודו של המוערך. על המעריך המוסר את המידע למראיין לראות לנגד עיניו את מטרת ההערכה, ולנסח את תשובותיו באופן בו הן יענו למטרות אלו. ועל המעסיק שהזמין את ההערכה לעשות בה שימוש זהיר. כמו כן הצעדים אותם נוקטת החברה על סמך הערכה להיות מידתיים ומותאמים למידת החשש הנשקף מהדיווח.
שכר כונס נכסים שלא השלים מלאכתו / בית הדין ירושלים 632471/9
הרב אוריאל לביא, הרב דוד דב לבנון, הרב חיים ויקטור וידאל
בית הדין מינה כונס לנכסיהם של בני זוג, שהחל לפעול למכירת הדירות. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם בקשר לחלוקת הדירות ביניהם. בית הדין קבע שישלמו את הוצאותיו של כונס הנכסים, וכן קבע מה יהיה שכרו עבור מה שכבר עשה.
ט.ג. שינויים בגובה השכר
כל העלאה או הפחתה במשכורתו של העובד חייבת להיות בהסכמת הצדדים. לעובד אין זכות להעלאת שכר גם אם מחיר העבודה התייקר או שמדד יוקר המחיה עלה. אולם בזמנים בהם השכר נשחק באופן ניכר ישנה הצדקה להעלאת שכרו של העובד, ואם המעסיק לא עשה זאת העובד רשאי לתבוע זאת בבית הדין אשר בתנאי מסוימים עשוי לחייב את המעסיק לעשות כן. במקרים קיצוניים, בהם האינפלציה גואה, החוק מחייב את המעסיקים להעלות את שכר העובדים.
יב.ה. חובת התראה ושימוע לפני פיטורין
גם כאשר העובד גורם בשוגג נזק למעסיק, הדבר מהווה עילה מוצדקת לפיטורין. אולם ההלכה מתנה זאת בכך שהמעסיק התרה בעובד והעמיד אותו על טעותו. כמו כן עליו להדריכו כיצד עליו לנהוג, ולהזהירו מפני פיטורין אפשריים. המשפט הישראלי לעומת זאת מחייב עריכת שימוע לעובד לפני פיטוריו, ואף מאפשר לעובד לתבוע פיצוי מהמעסיק אם הדבר לא נעשה. לכן מומלץ למעסיק לאמץ נוהג זה גם אם הדבר אינו מחוייב על פי ההלכה.
יב.ז. תשלום שכרו של פועל שפוטר
לאחר הפיטורין המעסיק חייב לשלם לעובד את שכרו על העבודה אותה ביצע. בנוסף, כאשר פועל פוטר שלא כדין, חייב המעסיק לשלם לו שכר, אם כי שכר מופחת במקצת, עד סוף תקופת ההתקשרות. במקביל, ההלכה מטילה על העובד חובה להקטין את הנזק עד כמה שיוכל, ולמצוא עבודה חלופית בה יוכל להשתכר במקום העבודה ממנה פוטר.
יב.י. זכאות לפיצויי פיטורין
החוק, המחייב גם על פי ההלכה, מחייב לשלם פיצויי פיטורין לעובד שפוטר או שתקופת עבודתו על פי הסכם העבודה הגיעה לסיומה, אך לא לעובד שהתפטר מרצונו החופשי, למעט הסכום שהפריש המעסיק עבורו לקרן הפיצויים. עם זאת ישנם מקרים בהם החוק שולל מעובד שפוטר את זכותו לפיצויים. מאידך, ישנם מקרים בהם למרות שהעובד התפטר, ולא פוטר, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, כגון שההתפטרות הגיעה בעקבות הרעת תנאי העבודה.
יב.יב. פיטורי עובדת בהריון
מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה . חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה, והוא מחייב גם על פי ההלכה.
שכר טירחת כונס נכסים שכמעט השלים את מלאכתו / בית הדין ירושלים 1229155/6
הרב שלמה תם, הרב מנחם האגר, הרב אריאל שוויצר
בית הדין מינה כונסי נכסים לנכסיהם של בני זוג שהתגרשו. כונסי הנכסים עבדו וכמעט השלימו את מלאכתם, כאשר הבעל נלב"ע. האשה טוענת שיש להפחית באופן משמעותי את שכרם, כיון שלא השלימו את מלאכתם. בית הדין הפחית מעט משכרם, אך לא כפי דרישת האשה.
יג.ג הודעה מוקדמת
בכל מקרה בו העובד מחליט להתפטר, גם כאשר הדבר נעשה בעילה מוצדקת, הוא מחויב למסור על כך הודעה מוקדמת למעסיק אשר תאפשר למעסיק להתארגן ולהשיג עובד חלופי . משך ההודעה המוקדמת נקבע ביחס לפועל נקבע בחוק. כמו כן החוק מחייב עובד שהתפטר ועזב ללא הודעה מוקדמת לפצות את המעסיק, והוא מחייב גם על פי ההלכה.
יג.ו התפטרות עקב כורח
לעיתים נוצרים מצבים בהם על אף רצונו של העובד לעמוד בהתחייבותו ולהמשיך בעבודתו, הדבר נבצר ממנו והוא מוכרח להתפטר. במקרים אלו ההלכה פוטרת את העובד מהתחייבותו, ומאפשרת לו להתפטר מעבודתו מבלי שיינקטו כנגדו עיצומים כספיים כלשהם אפילו אם ההתפטרות תגרום לנזק למעסיק. חוקי העבודה במדינת ישראל מגדירים מספר מצבים, המצדיקים היעדרות זמנית מהעבודה של מי שמוגדר עובד על פי החוק, ומונעים הם מהמעסיק לפטר את העובד. חוקים אלו מחייבים גם עם פי ההלכה.
יג.ז זכויות העובד והמעסיק לאחר התפטרות שאינה פוגענית
כאשר התפטרות מוצדקת, העובד זכאי לקבל את שכרו היחסי על העבודה אותה הוא עבד, והקבלן יקבל תשלום לפי השווי היחסי של העבודה שביצע, ביחס למה שסוכם. כאשר מדובר בהתפטרות בלתי מוצדקת העובד, פועל או קבל זכאי לקבל את השכר שהובטח לו פחות עלות השלמת העבודה על ידי עובד אחר, ובלבד שמדובר בהתפטרות שאינה פוגענית.
יג.ח. הזכויות של המעסיק לאחר התפטרות פוגענית
ההלכה מעמידה לרשות המעסיק מספר כלים באמצעותם הוא יכול להתמודד עם התפטרות פוגענית: כפיית העובד לעבוד, הבטחת שכר גבוה תוך הטעיית העובד, גיוס עובד חליפי בשכר גבוה יותר וקיזוז הפרשי השכר מסכומים המגיעים לעובד המתפטר המוחזקים בידי המעסיק ובמקרים מסויימים אף לקזז מכספים אלו עבור נזק ממשי שנגרם לו מחמת ההתפטרות.
יג.ח. הזכויות של המעסיק לאחר התפטרות פוגענית
ההלכה מעמידה לרשות המעסיק מספר כלים באמצעותם הוא יכול להתמודד עם התפטרות פוגענית: כפיית העובד לעבוד, הבטחת שכר גבוה תוך הטעיית העובד, גיוס עובד חליפי בשכר גבוה יותר וקיזוז הפרשי השכר מסכומים המגיעים לעובד המתפטר המוחזקים בידי המעסיק ובמקרים מסויימים אף לקזז מכספים אלו עבור נזק ממשי שנגרם לו מחמת ההתפטרות.
יד.ב. זכות השביתה
אחד הכלים החזקים ביותר המצויים בידי ארגון העובדים הוא השביתה. השביתה גורמת לנזקים כספיים קשים למעסיק ולציבור, ולפיכך באופן בסיסי המעשה פסול מבחינה מוסרית. גם מבחינה משפטית השביתה מהווה הפרת יסודית של חוזה העבודה. לכן סבורים חלק מן הפוסקים כי השביתה אסורה למעט בנסיבות מסוימות ומצומצמות ביותר. למרות זאת, כל זמן שזכות השביתה מעוגנת בחוק אין איסור הלכתי להשתמש בה.
יד.ג. עילות השביתה
שלושה סוגי דרישות עשויים להוות עילה לשביתה. דרישה מהמעביד לעמידה במחויבויותיו היא דרישה שאין מוצדקת ממנה המצדיקה בלית ברירה גם שימוש בנשק השביתה. לעומתה דרישה לשיפור בתנאי ההעסקה יכולה להגיע רק עם סיום חוזה ההעסקה אך קודם לכן היא אינה מצדיקה שביתה. מצבי ביניים בהם העובדים דורשים התאמות של תנאי העבודה למציאות שהשתנתה צריכים להבחן בבית הדין, ורק אם המעסיק לא הסכים לבצע את פסיקת בית הדין מותר לעובדים להתשמש בנשק השביתה.
יד.ד. חובת בוררות בסכסוכי עבודה
ככלל הפוסקים מצדדים בפתרון של בוררות על פני השימוש בנשק השביתה אלא שקיימות גישות שונות הן ביחס למידת החובה בקיומה והן ביחס למהותה. . יש מן הפוסקים המחייבים בוררות וסוברים שזו אינה רק עדיפה על השביתה אלא הם מטרת השביתה ותכליתה, ויש מן הפוסקים הממליצים על הקמת מנגנון בוררות אשר יבחן את מידת הפגיעה שיוצרת השביתה יחסית לעוול שאותו היא באה לתקן.
יד. ה. שביתה בשירותים חיוניים
כאשר השביתה נעשית בשירותים חיוניים, אזי גם כאשר היא נעשית בנסיבות שמצדיקות אותה, המחיר אותו משלם הציבור בגינה כבד מנשוא. גם אם מבחינת המצב המצוי שביתה זו מותרת, והאחריות תוטל על פרנסי הציבור, אין זה המצב הרצוי שכן במקרים אלו השביתה היא כלי בלתי מידתי בעליל. ההלכה מציעה מנגנון אשר נועד לאזן ולבחון את המידתיות של הצעדים בהם נוקטים ארגוני העובדים בשם "אדם חשוב". כיום מנגנון זה לא ישים ואת הפתרון עשויה לספק חקיקה אשר תאסור שביתה בשירותים חיוניים ומאידך תחייב את הצדדים בבוררות, שתוכל אם תשתכנע בצדקת העובדים לחייב את המעסיקים לשלם לעובדים את שכרם.
טו.ב. עובד חייב כאשר התרשל או פעל בניהוג להוראות ולמקובל
חיוב העובד בתשלום אינו מצומצם למקרים בהם העובד פגע במודע ברכוש המעסיק מחד, או שהתעלם לחלוטין מהמעסיק ונמנע מלעשות את עבודתו מאידך. גם עובד שביצע לכאורה את עבודתו עשוי להתחייב בנזקים. הדבר עשוי להתרחש אם שינה מדרישת המעסיק, מן המקובל, או שהתרשל בעבודתו. לעומת זאת, אם הנזק שנגרם אינו נובע מרשלנות או ממחדל של העובד, והוא פעל כמקובל אך בכל זאת הזיק בשגגה הוא פטור מלשלם עליו. ההלכה מכירה בכך שמתרחשות טעויות סבירות, ואין לחייב את העובד בגינן.
טז.א. חובת המעסיק לבטיחות עובדיו
הערך של שמירה על חיי האדם הינו אחד הערכים החשובים ביותר בתורה והוא נכון שבעתיים כאשר חייו של אדם אחר תלויים בו. חובה כללית זו מגיעה לידי ביטוי בהקשר של דיני עבודה בדרישה מן המעסיק לדאוג לבטיחות מקום העבודה עבור העובדים במקום. חובה זו היא מצוות עשה מן התורה, והימנעות ממנה נאסרה באיסור לאו מן התורה. בנוסף לכך, חובה זו מעוגנת גם בחוקי מדינת ישראל המגדירים כללי בטיחות לכל ענף במשק.
טז.ב. פיצוי לעובד שניזוק
ההלכה אינה מטילה חיוב אוטומטי על המעסיק לפצות את העובד שניזוק במהלך עבודתו, אלא רק במקרה בו המעסיק אשם בנזק שנגרם לעובד במהלך עבודתו, והיא אינה פוטרת את העובד מאחריות לבריאותו ולביטחונו האישי. החוק מסדיר את אחריותו של המעסיק לשמירה על שלום עובדיו ובנוסף לכך קובע החוק כי אם המעסיק לא מילא אחר דרישות החוק ניתן לתבוע אותו על הנזק שנגרם עקב כך וחוק זה תקף גם על פי ההלכה.
טו.ג. יסודות החיוב של עובד שהזיק והדין בגרמא ובמניעת רווח
בנוסף לחיוב עובד שהזיק מדיני הנזיקין, נשען חיובו של העובד גם על דיני שומרים. אלו מטילים עליו חובה למנוע את הנזק מראש באמצעות תשומת לב מיוחדת ומרחיבים את אחריותו גם למחדלים שבעטיים ניזוק רכוש המעסיק אשר נחשבים בהקשרים אחרים לנזקי גרמא. בנוסף לכך עשוי העובד להתחייב מדין הסתמכות המעסיק עליו וביצוע פעולות תוך שהוא מתבסס על עבודתו. חיוב מדין זה עשוי לכלול גם מניעת רווח ונזקים שאינם פיזיים ואו שאינם מידיים.
טו.ד. שכרו של עובד שהזיק
בענין קיזוז שכר עבודתו של העובד מהנזק לו גרמו קיים הבדל בין פועל ובין קבלן או אומן. פועל זכאי לשכר על משך עבודתו, גם אם בשלב כלשהו שגה וגרם לנזק, בניכוי עלות הנזק שגרם. לעומת זאת קבלן שבמקום לספק מוצר או שירות עוד גרם לנזק יהיה עליו לפצות את המעסיק על הנזק שנגרם לו, ובנוסף לכך הוא לא יהיה זכאי לשכר על מוצר או שירות שלא סיפק. אמנם אם יתקן את אשר קלקל, ומבחינה מקצועית הוא מוסמך לעשות זאת – יזכה בשכרו. כמו כן אם למוצר שייצר ישנו ערך עבור הבעלים הוא יזכה בתשלום חלקי.
טו.ו. נזק שנגרם על ידי התאגדות של עובדים
כאשר המעסיק התקשר בעצמו עם מספר עובדים אשר אחד מהם או כמה מהם פעלו באופן רשלני וגרמו נזק למעסיק הרי שאחריות אינה ניתנת לחלוקה, ויש לאתר את האדם האחראי לנזק ולהטיל עליו את כל האחריות. אולם כאשר ההתקשרות הייתה עם קואופרטיב של עובדים האחריות מוטלת על ההתאגדות בכללה. וכל העובדים, גם אלו שפעלו כראוי, יישאו באחריות במשותף.
טו.ז. חיוב לפנים משורת הדין
על פי שורת הדין מוטלת אחריות כבדה על העובד והוא חייב בנזק שגרם למעסיק. אולם, דרכה של תורה להמתיק את הדין, ובמקרה בו הנזק נעשה בשוגג, על המעסיק להתחשב במצבו הכלכלי של העובד, במידה שהדבר אפשרי מבחינתו, ולא למצות עם העובד את הדין אלא לספוג את הנזק, ואם מצבו של העובד דחוק במיוחד אף לשלם לו את שכרו.
טז.ג. ביטוח תאונות עבודה
החוק מחייב את העובד ואת המעסיק להפריש מדי חודש כסף לצורך ביטוח לאומי אשר יבטיח לעובד פיצוי במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. במקרה בו לא הופרש סכום זה, והעובד ניזוק, הביטוח הלאומי ישלם לעובד ויתבע את המעסיק להחזיר לביטוח הלאומי את הסכום ששולם לעובד. חוק זה נחקק ברוח התורה, הוא משקף מנהג מקובל בקהילות ישראל והוא מחייב גם על פי ההלכה.
שאלות ותשובות
מעמדו ההלכתי של בית הדין לעבודה
מקורות הלכתיים לדעות הסוברות שבית דין לעבודה אינו ערכאות, וכן שיש לו דין של בית דין קבוע.
פיצויים על ביטול קבלה לעבודה
האם אדם זכאי לקבל פיצוי בגלל מעסיק שחזר בו מהסכמתו להעסיק אותו כיון שהוא מעדיף להעסיק אשה שתהיה נאמנת יותר למקום העבודה?
החזר נסיעות לבחור ישיבה בשל"ת
חייל הנוסע חינם בשל"ת יכול לקבל ממקום העבודה את דמי הנסיעה לפי תעריף האוטובוס גם אם הוא לא משלם אותו בפועל. אולם במידה והמעסיק דורש קבלות, יש לראות בכך תנאי בחוזה העבודה, ויש להביא לו את הקבלות האמתיות.
תפילה בזמן העבודה
על פי החוק התפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום. כדי לקבל שכר על זמן התפילה יש צורך בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת, ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר
מורה שפוטר לאחר תחילת השנה
עובד שפוטר לאחר תחילת עבודתו וכעת אינו מוצא עבודה זכאי לשכר כפועל בטל. את התביעה יש להגיש לבית דין של תורה.
אזרח עובד צה"ל שהוציא אישורי מחלה פיקטיביים
מה תשובתו של מי שעבד כאזרח עובד צהל והוציא תעודת מחלה פיקטיבית כשלא היה חולה ולא הלך לעבודה? איזה דוגמאות יחשבו בימינו לצרכי רבים? והאם צריך לומר להם שזה החזרת גזלה?
אבטלה סמויה ושימוש בטלפון של העבודה
במקרה שהמעסיק אינו דורש עבודה בלתי פוסקת וגם אין מנהג מקובל בעניין, נראה שאין לחייב את העובדים בעבודות יזומות. מאידך העובד צריך להיזהר שלא ליצור זמן פנוי, ועליו להשתדל ככל הניתן לסיים את המטלות בצורה הטובה ביותר בזמן המוקדש לכך
*"סידורים" וטלפונים בזמן העבודה
נראה שאבן הבוחן לדעת האם הדבר מותר או אסור, היא גם על פי תגובת המעסיק, כאשר הוא רואה את העובד משתמש ברכוש העסק
תביעה בבית דין לעבודה וזכויות העובד בבית דין לממונות
יש תוקף הלכתי להסכם שבו המעסיק התחייב לשלם לעובד חלק מהרווחים העתידיים.
מלצר שאוכל באולם שמחות
הרב חיים בלוך, הרב דניאל כץ, הרב עדו רכניץ
בעל האולם חייב לתת למלצרים לאכול מעט בלבד. בעל האולם רשאי להגביל את הכמות שהמלצרים אוכלים, ובלבד שייתן להם משהו לאכול (מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א).
שכיר שמכר בקטנותו במחיר גבוה ממה שהתבקש על ידי המעסיק
יש להעביר את ההפרש למעסיק. לגבי היבטים נוספים ראו בפנים.
ויתור עובד על זכויות
מעסיק אינו יכול להתנות עם עובד שיוותר על זכויות שמגיעות לו על פי חוק.
האם הסכם עבודה חייב להיעשות בכתב?
על פי ההלכה הסכם עבודה אינו דורש הסכם כתוב אלא די במעשה קניין כגון התחלת עבודה, אולם, יש תועלת רבה בהעלאת הסיכומים על הכתב כדי להבהיר את פרטי ההסכם וכדי למנוע מחלוקות
חזרה מהנחה בדמי התיווך
במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. לאחר זמן המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. האם המתווך יכול "להתחרט" על ההנחה בטענה שהיא הייתה על תנאי שהקונה ישלם בזמן? תשובה בקצרה: הנחה בדמי התיווך אינה מוגדרת כמתנה אלא כקביעת שכר נמוך, ולכן לא ניתן לדרוש שכר מלא גם אם הקונה אינו שילם במועד.
ביטול חוזה בעקבות שינוי הנסיבות
כיוון שאתה היית מודע לאפשרות שינוי הנסיבות ולא יידעת את הצד השני על הסיכון - אינך רשאי לבטל את החוזה
הלנת שכר
מי שמלין את שכר עובדיו עובר על כמה איסורי תורה ומותר לגבות פיצויים על הלנת שכר בהתאם לחוק הגנת השכר ואין בכך משום איסור ריבית.
תשלום על ימי אבל של מטפלת
כיוון שמטפלת מוגדרת כעובד (ולא כקבלן) חל עליה חוק המדינה המחייב לשלם לה עבור ימי האבל, חוק שיש לו תוקף הלכתי.
פיצויי פיטורים לעובד בשחור
מנהג המדינה לשלם פיצויי פיטורים אפילו אם העובד מועסק ב'שחור'. פיצויים אלו ישולמו לפי החוק, ולכן אם העובד התפטר בגלל שינוי מקום המגורים שלו, אין לו זכות לקבלת דמי פיצויים.
תשלום עבור ימי ניסיון
המעסיק צריך לשלם לעובד על עבודתו בימי הניסיון, וגובה השכר יהיה כפי שכרו של עובד כזה בזמניות כזאת, אך לא פחות משכר מינימום.
קיצוץ בימי החופשה בניגוד לסיכום בזמן הקבלה לעבודה
ימי החופשה שסוכמו עם העובד הם המחייבים. ואם מעסיק רוצה לשנות את התנאים באמצע התקופה זו הרעת תנאים, ואם העובד התפטר בעקבות הרעת התנאים הרי זה כאילו פוטר.
האם ניתן לחייב משרד אדריכלות שדווקא עובדת בכירה תעבוד, ותביעה על טעויות ונזקים
כששוכרים משרד שוכרים את כל העובדים של המשרד ולא ניתן לדרוש שדווקא עובד מסויים יטפל בענייני השוכר. מאידך, אם היו טעויות שגרמו לנזקים לשוכר על עובדי המשרד מוטלת האחריות לפצות על הנזקים הללו.
תשלום על עבודה שהופסקה ע"י המעסיק והתשלום רק לאחר השלמת העבודה
הרב עמוס ראבילו, הרב חיים בלוך
במקרה בו המעסיק קיבל את העבודה לידיו ולא השתמש בה עליו לשלם עליה, אע"פ שאחד מהתנאים היה שהתשלום יהיה רק אחרי שישתמש בעבודה.
גובה התשלום למודלית שלא סוכם עימה על שכר מראש
נערה בת 15 עבדה כמודלית עבור מאפרת. המאפרת לא אמרה לה מראש מה השכר והיא שמעה מחברה שהשכר הוא 500 שקלים. בסוף העבודה המאפרת רצתה לשלם רק 100 ש"ח. הנערה סירבה לפרסום התמונות הן בגלל המחיר והן בגלל שלא היתה מרוצה מהופעתה. בנוגע לגובה השכר- המאפרת לא אחראית למה שנאמר ע"י החברה לנערה, והיא יכולה לשלם רק את הסכום הפעוט יותר. ואם הנערה מסרבת לפרסם את התמונות (המאפרת לא מנסה לחייבה לכך) לא מגיע לנערה כלל שכר, ויש מקום למאפרת לתבוע על אובדן זמנה וטרחתה.
האם מותר לפטר עובד שלא מוכן להתחסן?
ניתן לפטר עובד הנמצא במגע עם לקוחות ובמידה וידבק יגרם נזק למקום העבודה, אחרי שהמעסיק יתרה בו ויודיע לו כי סירובו להתחסן יגרום לפיטוריו.
פיטורי אישה לאחר חופשת לידה
אישה שפוטרה בניגוד לחוק זכאית לפיצויים ולקנסות הכתובים בחוק. אולם גובה הפיצוי נתון לשיקול דעת בית הדין.
תשלום למשפחתון מפוקח
במשפחתון מפוקח כללי התשלום נקבעים על ידי המדינה גם בכל מה שנוגע לסגרים השונים.
האם קבלן חייב לפרק גדר שנבנתה לא לפי ההזמנה
גדר שנבנתה באופן כזה שהבעלים חייב לפרק אותה ולבנות אחרת- על הקבלן הבונה לשאת בהוצאות.
טכנאי מזגנים שניסה לתקן ולא הצליח באונס
בדרך כלל כאשר פועל היה אנוס ולכן לא הצליח בעבודתו מגיע לו שכר. אבל אם ברור שלא נגרמה שום הנאה למעסיק- אין לו זכות לשכר. כמו כן אם העובד הודיע מראש למזמין שהואלא בטוח בתיקון על המזמין לשאת בעלות התיקון.
חובת הזנת פועלים
המעסיק לא חייב לזון את הפועלים שלו בכל מקרה, אלא רק אם יש מנהג או בגידולי קרקע.
תשלום קופאית על טעויות בקופה
החוק אוסר על מעסיק לנקות משכר הקופאית את החוסרים שהתגלו בקופה. אולם המעסיק רשאי לתבוע את העובדת על חוסרים אלו. מצד דין תורה העובדת אחראית על חוסרים ועליה לשלמם. לכן, המעסיק לא יכול לנקות לעובדת ישירות משכרה אך העובדת צריכה להשיב למעסיק את החוסרים במידה וידוע לה עליהם.
קבלן שהזיק ועשה עבודה רשלנית, האם חייב לשלם על נזקיו והאם זכאי לשכר על עבודתו?
קבלן מיזוג עשה עבודה לא טובה ובעקבות כך הלקוח היה צריך להוציא הוצאות ולהפסיד ימי עבודה כדי לתקנה. הלקוח יכול לדרוש את תיקון הנזקים ולגבות את התשלום מהקבלן. אולם אם הקבלן הועיל לו במעשיו- עליו לשלם לו עבור התועלת. הוצאות עקיפות שנגרמו לללקוח אינן בתחום אחריות הקבלן.
נזק שנגרם לפועל במקום העבודה, האם המעסיק חייב לשלם לפי תנאי חברת הביטוח גם אם הוא לא מבוטח?
פועל ניזוק במהלך עבודתו והמפעל לא היה מבוטח (לא ברשלנות אלא בגלל סירוב חברת הביטוח). המעסיק חייב לפצות את העובד לפי האחריות המורחבת המוטלת עליו בחוק, אולם דרך שומת הפיצויים תהיה על פי שיקול דעת בית הדין עד שיעור שיראה להם שהעובד מתפייס בו.
האם התחייבות המעסיק בע"פ להעסיק עובדת עד הפרישה מחייבת במקרה בו העסק נמכר?
מעסיק התחייב לעובדת בע"פ להעסיק אותה עד הפרישה ואחר כך מכר את העסק לאחרים. התחייבותו מחייבת את עצמו כל עוד הוא מעסיק את העובדת, אך ברגע שמכר את העסק אין עליו שום חיוב כלפי העובדת.
האם מותר לעבוד כשליח למוצרים ספק כשרים
בשעת הדחק ניתן להקל ולהיות שליח לקניית מוצרים ספק כשרים.
תשלום למעון שנעזב בגין חשד לאלימות מילולית
לא כל חשד מצדיק אי תשלום לגננת ולמעון בגין עזיבה לפני הזמן. אך אם החשד הוא מוצק ההורים רשאים לעזוב ואינם חייבים בתשלום.
חופשה של מטפלת
עובד נשכר לעשות עבודה שהתבררה אחר כך כמיותרת, האם זכאי לשכר?
העובד זכאי לקבל שכר אף אם אחר כך התברר שהעבודה היא מיותרת.
הודעה מראש לפני התפטרות
עובד צריך להודיע מראש לפני עזיבתו. זמני ההודעה צריכים להיות לפי מה שהחוק קובע.
פרסומים
נייר עמדה 15 - מעמדם ההלכתי של חוקי המגן בתחום העבודה
נייר העמדה בוחן את מעמדם ההלכתי של חוגי המגן ושל פסיקת בתי המשפט בדיני עבודה, תוך דגש על שאלת המעמד ההלכתי של הקוגנטיות של זכויות העובד (קרי, שאין תוקף לוויתור על זכויות אלה)
אורות החושן: עבודה וקבלנות
דיני עבודה וקבלנות בשפה שווה לכל נפש. ספר חובה בכל בית עכשיו במבצע השקה!
סרטוני וידיאו
למי שייך תשר (טיפ) שניתן למלצר
שיעור שניתן בישיבת מעלה אפרים על ידי בוגר המכון הרב ישראל דוצימינר. השיעור ניתן כחלק מסדרת שיעורים על בסיס הספר שו"ת משפטי ארץ.
שיעורים מוקלטים
יסודות דין תורה בזמן הזה - 01 שיעור מבוא לסדרה
זהו השיעור הראשון בסדרת שעורים שהועברה לבחורי ישיבה בישיבת בית ועד לתורה בעתניאל בקיץ תשע"ו. חושן ומשפט הינו חלק מרכזי בתורה שבעל פה ובעולם ההלכה, והוא חלק חשוב בחיי היום יום של כל אחד בפרט לאחר שיוצאים מהמסגרת הישיבתית. לרוב לומדים אותו במסגרת לימוד העיון בצורה שלא שומרת על מסגרת הלכתית מורכבת ומחייבת. אי אפשר להקיף חלק משמעותי מחושן ומשפט בלימוד בקיאות של זמן אחד אולם בסדרה זאת לא נלמד סוגיות נבחרות אלא ננסה ללמוד סוגיה שלמה כמו כל נושא בהלכה, ואידך זיל גמור. הסדרה מתמקדת בשני חלקים: חלק א – מעמדם וסמכותם של בתי הדין בזמן הזה. חלק ב – דיני עבודה. במהלך הלימוד נפגש עם הספרים והכלים המרכזיים שעוסקים בנושאים אלו. נתמקד ביישום למעשה של ההלכה - ביאור הדברים המסובכים, הרחבת הדברים למקורות נוספים, והצגת דיונים מתוך דיוני בתי הדין לממונות בימינו הממחישים את ביצוע הדברים. זהו שעור ראשון בסדרת השעורים, הסוקר את הספרות ואת התוכנית של הסדרה.
דיני ממונות 12: דיני פועלים ועובדים
בשיעור זה סקירה של דיני פועלים בהלכה, ובכלל זה: כריתת הסכם עבודה, פיצוי על הפרשת הסכם עבודה והפרת הבטחה לעבודה ללא הסכם
דיני ממונות 13: חוקי המגן - חוקי העבודה על פי הההלכה
בשיעור זה סקירה על המחלוקת ההלכתית בשאלת מעמדם ההלכתי של חוקי העבודה במדינת ישראל
רווחה יהודית 9: התאגדות עובדים ושביתות
שיעור זה עוסק בזכות ההתאגדות של העובדים ובשאלה האם לעובדים הזכות לשבות או להשבית את מקום העבודה
רווחה יהודית 10: חוקי המגן - מבוא
שיעור זה עוסק במעמדם ההלכתי של דיני העבודה של מדינת ישראל באופן כללי, ובפרט בשאלה האם יש תוקף הלכתי לקביעה שהם קוגנטים (בלתי ניתנים לויתור על ידי העובד)
רווחה יהודית 11: חוקי המגן - דוגמאות, ועובדים זרים
שיעור זה עוסק במעמדם של מספר דוגמאות מתוך חוקי המגן וכן בשאלת היחס הראוי לסוגיה העובדים הזרים
