הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות הסכם קיבוצי

האם מותר לפטר עובד שלא מוכן להתחסן?

הרב אורי סדן
ניתן לפטר עובד הנמצא במגע עם לקוחות ובמידה וידבק יגרם נזק למקום העבודה, אחרי שהמעסיק יתרה בו ויודיע לו כי סירובו להתחסן יגרום לפיטוריו.

שאלה

במקום העבודה אותו אני מנהל אנחנו עובדים בצוות של עשרה אנשים בממשק עבודה צמוד ויומיומי. בנוסף לכך אנחנו נותנים שירות ללקוחות צעירים ומבוגרים הן בבית העסק והן בבתי הלקוחות. אחד העובדים שלי מסרב להתחסן האם אני יכול לפטרו או להוציאו לחופשה ללא תשלום?

תשובה

1.       עובדות רפואיות נתונות

בתשובה זו לא אכריע בשאלה הרפואית האם החיסון מועיל ומהן השפעותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. על פי ההלכה בשאלות אלו מכריעים רופאים. כאשר הדעות חלוקות בין הרופאים ההלכה מורה שיש לשמוע לדעת מרבית הרופאים המומחים (שולחן ערוך אורח חיים תריח, ב). לדעת רוב מוחלט של הרופאים החיסון מועיל למניעת ההדבקות במחלת הקורונה, וכן למניעת הדבקה במחלה. כמו כן על פי הנתונים שהתפרסמו על ידי הרשויות המוסמכות, לחיסון עשויות להיות תופעות לוואי לא נעימות קלות אולם הן חולפות תוך פרק זמן קצר והן אינן מסוכנות. נוסיף ונאמר כי על פי נהלי משרד הבריאות אדם מחוסן שנחשף לחולה קורונה פטור מבידוד, בעוד אדם בלתי מחוסן שנחשף לחולה קורונה חייב בבידוד. את כל הפרטים הללו אנחנו נקבל כנתון עליו מבוססת תשובה זו.

2.       החובה להתחסן

מבחינה אישית זכותו של אדם לבחור האם להתחסן או לא להתחסן. ההלכה מחייבת אמנם את האדם לעשות את אשר בכחו לשמור על גופו שלא יחלה (רמב"ם דעות א, א) וללכת לרופא שירפאנו אם חלה (שו"ת הרשב"א א, תיג). אולם אדם רשאי לשקול כיצד הוא מתמודד עם הסכנות הבאות עליו, ואילו מחירים הוא מוכן לשלם תמורת בחירתו. האם הוא מעדיף להסתגר בביתו, או להתחסן ולסבול ממעט תופעות לוואי שאולי יבואו עליו.

3.       חובת מניעת הדבקה וחיוב נזיקין בגינה

למרות חופש הבחירה הנתון לאדם ביחס לעצמו, בחירתו של האדם מוגבלת כאשר היא עשויה להשפיע על חייהם של אחרים ולפיכך אדם חולה אינו רשאי להסתובב ביודעין במקומות בהם הוא עשוי להדביק אחרים (שו"ת ארחותיך למדני ב, קנג). אמנם נחלקו הפוסקים במידת חיובו הממוני של אדם חולה שהלך והסתובב מחוץ לביתו ועקב כך גרם להדבקה של אחרים. יש מן הפוסקים הרואים במעשה זה נזק גמור, ומחייבים בגינו בתשלום פיצוי, אם מדין אדם המזיק (הרב שלמה דייכובסקי, לב שומע לשלמה א, לג) ואם מדין אש (הרב יצחק זילברשטיין, חשוקי חמד בבא קמא נו ע"ב). לעומתם  יש מן פוסקים הסבורים שמדובר בנזק בגרמא שאינו מחייב בתשלום (ארחותיך למדני, שם; חבל נחלתו כא, סד). אכן, אם האדם לא ידע כלל שהוא חולה, והקפיד לעטות מסכה ובכל זאת הדביק את חברו הרי הוא כאנוס באונס גמור ופטור (רמ"א חו"מ שעח, ב; שו"ע תכא, ג). פטור זה לא יחול על אדם שיכול היה להתחסן ולא עשה זאת שכן אין לראותו כאנוס.

4.       חובת מניעת בידוד וחיוב נזיקין בגינו

על פי תקנות משרד הבריאות אדם שאינו מחוסן ששהה בחדר אחד למשך זמן של יותר מרבע שעה יחד עם אדם שהתגלה כחולה קורונה מתחייב בבידוד, וזאת גם אם שני האנשים עטו מסכות כראוי. חובת בידוד זו מהווה פגיעה חמורה בפרנסתו של האדם אולם מבחינה הלכתית היא מוגדרת כגרמא בנזיקין ואינה מחייבת בתשלום (שולחן ערוך חו"מ תכ, יא). יש להעיר כי גם נזק המוגדר כגרמא הינו איסור גמור (בבא בתרא כב ע"ב) ממנו פטור מדיני אדם אך חייב בדיני שמים (בבא קמא נה ע"ב). גם במקרה זה נאמר כי אם האדם לא ידע כלל שהוא חולה, והקפיד לעטות מסכה ובכל זאת חייב את חברו בבידוד הרי הוא כאנוס באונס גמור ופטור אפילו בדיני שמים אלא שפטור זה לא יחול על אדם שיכול היה להתחסן ולא עשה זאת שכן אין לראותו כאנוס.

5.       עילות פיטורין מוצדקות

באופן כללי ניתן לפטר עובד רגיל בהודעה מוקדמת על פי שיקול דעתו של המעסיק. לעומת זאת, פיטורין של עובד שסוכם אתו על תקופת העסקתו (כגון, פיטורי עובד באמצע שנת הלימודים) אינם אפשריים מבחינה הלכתית, והפיטורין אינם תקפים. על פי ההלכה החוזה שנכרת בין הצדדים העניק לעובד זכות מוקנית לעבוד אצל המעסיק ולקבל שכר על עבודתו בכל משך הזמן לו נשכר, כל עוד אין מניעה חיצונית לביצוע עבודה זו (שולחן ערוך שלג, ח; שו"ע הרב או"ח מה"ב רמג). למרות העובדה שפיטורין מהווים כאמור הפרת חוזה, קובעת ההלכה כי אם העובד בהתנהגותו הוא שהפר את החוזה עם המעסיק רשאי המעסיק לפטר את העובד (רמ"א חו"מ שלג, ה), וזאת אחרי שיתרה שלש פעמים (רמ"א חו"מ שו ח).

כמובן שאם למעסיק ישנו חשש כבד מפני פגיעה שיפגע על ידי העובד הוא רשאי לפטרו (רמ"א חו"מ תכא ו). עובד המסרב להתחסן מהווה איום כלכלי על המעסיק שכן הוא עשוי באופן כמעט ודאי, במוקדם או במאוחר לגרום להדבקה של לקוחות, לסגירה זמנית של מקום העבודה ובמקרים מסויימים אף לסגירתו לצמיתות. כפי שראינו לעיל, חלק מהתוצאות הללו מוגדרות מבחינה הלכתית כנזק גמור, וחלקן כנזק בגרמא, ולפיכך מוצדק לפטר את העובד המסרב להתחסן וחושף את מעסיקו לשורה של נזקים, וזאת אחרי התראה כי המנעותו מלהתחסן עשויה לגרום לפיטוריו. כמובן שאם מדובר בעובד שמבחינה רפואית הוא מנוע מלהתחסן הרי שדינו כעובד שחלה, שאין לפטרו או לנצל את העדרותו על מנת להחליפו (שו"ת מהרי"ל דיסקין, חלק הפסקים, קונטרס ספקות ופסקים, רטו, ריט).

6.       לסיכום

  • על אדם הנמצא במגע עם בני אדם אחרים מוטלת חובה הלכתית להתחסן.
  • אדם שלא התחסן וגרם להדבקה של אדם אחר חייב לפצותו בדיני שמים ויש מן הפוסקים הסבורים שניתן לחייבו גם בדיני אדם.
  • ניתן לפטר עובד הנמצא במגע עם לקוחות ובמידה וידבק יגרם נזק למקום העבודה, אחרי שהמעסיק יתרה בו ויודיע לו כי סירובו להתחסן יגרום לפיטוריו.