הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

י.ד. פיצויי הלנת שכר

הרב אורי סדן
הלנת שכר היא מעשה חמור אך התורה אינה קונסת את המעסיק שהלין שכר שכיר. אולם מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים המוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא'. ככאלה המעסיק פטור מלשלם עליהם מצד הדין אך היות והוא חייב בדיני שמים ראוי לבית הדין שהוסמך לפשר בין הצדדים לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו. את החוק במדינת ישראל אשר קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר יש לקבל כעיקרון בלבד, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה לפי שיקול דעת בית הדין.

הלנת שכר היא מעשה חמור אשר נאסר בחמשה לאווים ועשה, כאמור. למרות זאת, מעבר להתייחסות חמורה זו התורה אינה מחייבת את המעסיק בתשלום נוסף על השכר בו הוא חייב, כאשר הלין שכר שכיר.

אולם כתבו הפוסקים[1] כי מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים. לדוגמה, אדם שלא קיבל את שכרו במועד, וצריך כסף כדי לקיים את בני משפחתו עשוי להגיע למצב של משיכת יתר ולהתחייב בתשלום ריבית. נזקים אלו מוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא' ועל פי שורת הדין האדם פטור מלשלם עליהם. אולם חז"ל מדגישים כי נזק בגרמא אינו מעשה ניטרלי מבחינה מוסרית. הוא מעשה אסור[2] אלא שלא ניתן לחייב לשלם עליו בדיני אדם. לכן אומרים חז"ל כי בבית דין של מעלה ידונו את האדם ויחייבו אותו גם על נזקים שהזיק בגרמא[3]. אי לכך יש להסיק כי גם אם איננו יכולים לחייב את המעסיק לפצות את העובד, מעסיק ירא שמים הרוצה לתקן את מעשיו, צריך להציע לעובד פיצוי על העיכוב בתשלום. יתרה מזאת, אם העובד יתבע את המעסיק בדין תורה, והם יחתמו על שטר בוררות המסמיך את בית הדין לפשר, ראוי לבית הדין לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו עקב העיכוב בתשלום שכרו[4].

החוק במדינת ישראל[5] אף קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר[6], מה שעשוי במשך הזמן להגיע לסכומים גבוהים ביותר. קנס זה נועד למטרה ראויה שכן הוא בא לענוש את המעסיק המחזיק בשכרו של העובד, ולהרתיע את העוברים על האיסור שאסרה התורה להלין שכר. לכן יש פוסקים הסבורים כי הוא מוצדק על פי ההלכה[7]. אולם יש הסבורים כי יישום החוק עשוי להיות כרוך באיסור ריבית, החל גם על ריבית המוטלת על שכר עבודה שלא שולם[8].

לפיכך, למעשה יש לקבל את העיקרון של החוק אך לא את פרטיו, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה, הנסיבות שבהן הוא נעשה, משכו, מספר הפעמים שנעשה, גובה השכר שהולן, ועוד[9]. כמו כן, אם העובד פנה לבית הדין והמעסיק סירב להגיע ובעקבות זאת העובד נאלץ לתבוע את שכרו בבית דין לעבודה[10] הוא רשאי לתבוע גם פיצויי הלנת שכר[11].

 

[1] שו"ת שבט הלוי ט, קעב.

[2] בבא בתרא כב ע"ב.

[3] בבא קמא נה ע"ב.

[4] כך שמעתי מהרב זלמן נחמיה גולדברג בנוגע לחיוב בגרמא בנזיקין.

[5] סעיף 17 לחוק הגנת השכר תשי"ח.

[6] על פי החוק הפיצוי הוא בשיעור של עד 5% מהשכר המולן לשבוע הראשון של ההלנה, ו-10% מהשכר המולן בשבועות שלאחר מכן, או בתוספת הצמדה וריבית של 20% - הגבוה מבין השניים.

[7] ראו: הרב שלמה אישון כתר ו, עמ' 287, וכך הורה לי הרב דב ליאור בתשובה לשאלתי (נתקבלה בתאריך ג' בטבת תשע"ב). לדעתם אין עוברים על איסור ריבית בחיוב פיצויים אלו אם מדובר בחוק שסיבתו היא טובת המדינה. בעניין זה ראו חוות דעת יו"ד, קסה, ה. כמו כן לדעתם אין איסור ריבית בתשלום קנס המוטל בעל כרחו של האדם בעקבות איחור בתשלום המגדיר אותו כגזלן. בעניין זה ראו שו"ת אבני נזר יו"ד, קלג, וכל שכן שאין לאסור ריבית כאשר הבסיס לחיוב הוא שכר שכיר שהולן; בעניין זה ראו שו"ת חתם סופר ו, כו.

[8] בית יוסף יו"ד קס, כא; דרכי משה יו"ד קעו, ג. בעקבות זאת יש מן הפוסקים הסבורים שאין להעניק תוקף הלכתי לחוק זה ואין לחייב פיצויי הלנת שכר. ראו פד"ר טו, עמוד 240.

[9] הרב יעקב אריאל בהסכמה לספרו של ד"ר גרשון גרמן, מלך ישראל, עמ' כא-כב: "עצם החוק של הלנת שכר הוא תקנה חיובית שההלכה מכירה בה. מטרתו מניעת עוול על ידי מעבידים המקפחים את שכר עובדיהם"; פס"ד ארץ חמדה גזית 71089; 72105. למען האמת זוהי גם כוונת המחוקק עצמו אשר השאיר (בסעיף 18 לחוק הגנת השכר) את שיקול הדעת לבית הדין לעבודה, ובתי המשפט אינם רואים את הפעלת שיקול הדעת כאפשרות אלא כחובה, ראו ע"ע 300029/98.

[10] שאם לא כן אסור לו לתבוע את שכרו בבית הדין לעבודה קודם שיתבע בבית דין לדיני ממונות שדן על פי דין תורה, ויקבל היתר פנייה לערכאות, ראו לעיל פרק ב סעיף ו. ועיינו במשפטי שאול, קכא, שמתיר את הפנייה לבית דין לעבודה גם ללא היתר של בית הדין.

[11] שו"ת מהרש"ם א, פט; הרב יועזר אריאל, דיני בוררות, עמ' רפו; וראו בהרחבה הרב הלל גפן, "היתר פניה לערכאות", משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות, עמ' 151-150.