חופשה של מטפלת

 חופשה של מטפלת

שאלה

הכנסנו את הבן שלנו למטפלת בבית פרטי בחודש מאי, והסיכום היה שעד סוף שנה הוא יהיה אצלה ונעביר אותו לשנה הבאה למעון, והיו שם עוד 3 אמהות שהכניסו לשם את הילדים. כשאשתי שאלה אותה אם היא עובדת בחופש היא אמרה שמט' באב היא לא עובדת, כלומר נשאר חודש שאין לי איפה להשאיר את בנינו - ולא ידענו שזה הנוהל שלא עובדים בחופש.

חיפשנו עצה במשך שבוע, עד שמצאנו קצת יותר רחוק, אחת שכן מקבלת תינוקות בחופש בתשלום קצת יותר גבוה, אבל רק אם מביאים אותו כבר מהחודש כלומר לחודשיים

אז הוצאנו את הבן שלנו מהמטפלת והעברנו אותו היום 30/06/2022 למטפלת החדשה

המטפלת טוענת שאנחנו צריכים לשלם לה על החופש + החודש הזה (07/22) עד החופש שבעצם הוא לא יהיה אצלה והיא לא תקבל את הסכום 1050 ש"ח

מה ההלכה במקרה כזה

לפי מה אני אמור לשלם לה ?

תשובה

אין להשיב בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ולכן נשיב לפי מה שעולה מדבריכם, ולפי מה שהבנתי שלא היה הסכם העסקה או משהוא דומה בינכם.

תשלום על חופשה

עובד זכאי לחופשות בשכר אם כך סוכם (שו"ת התשב"ץ ג, קט) או אם יש מנהג מקובל בתחום (שו"ת מהרי"א הלוי א, קעג הובא בדברי גאונים צד, וכ"כ באורות החושן, עבודה וקבלנות עמו' 114).

מנהג נקבע ע"פ שני קריטריונים אפשריים: בדיני עבודה המנהג נקבע ע"פ החוק (חזון אי"ש בבא קמא כג, ב), או אם יש מנהג ספציפי בקהילה ובעיר שאתם בה.

חופשה ע"פ החוק

בשביל שמטפלת תהיה זכאית לתשלום על ימי חופשה וכדומה צריכים להיווצר 'יחסי עובד מעביד'. אם אין יחסים כאלו אין לה זכויות סוציאליות.

מטפלת המועסקת בבית הלקוחה- יש ביניהם יחסי עובד ומעביד והחוק קובע שעובדת במשק בית כמו מטפלת שעבדה 74 ימים רצופים זכאית לימי חופשה. העובדת שנה שלימה זכאית ל14 יום, וזה בתנאי שעבדה 200 ימים בתוך אותה שנה. אם עבדה פחות מכך היא מקבלת ימי חופשה לפי האחוז של הימים שהיא עבדה. לדוגמא, אם עבדה 100 ימים, היא זכאית לשבעה ימי חופשה בתשלום. ולכן במקרה שלכם שלא עבדה 74 ימים לא זכאית לחופשה לפי החוק (לפי החוק מותר לפטר עובד ולא צריך לשלם לו משכורת עיין לקמן).

מטפלת שמביאים לביתה את התינוק- בדרך כלל אין יחסי עובד ומעביד ולכן אין לה זכות לקבל חופשה בתשלום (ראו אורות החושן עמו' 42 הערה 15 בעניין הדרך לקביעת יחסי עובד ומעביד).

במקרה שלכם כיוון שהיא עבדה פחות מהזמן שחייבים לשלם ע"פ החוק (מינימום 60 יום) וכיוון שמהסיפור נראה שהיא עובדת בביתה ולא אצלכם אין חובה לשלם לה על חופשה ע"פ החוק.

חופשה על פי המנהג

נראה מהסיפור שלכם שיש מנהג במקום שלכם שמטפלות לא עובדות אחרי ט' באב עובדה שהייתם צריכים לחפש זמן רב אחר מטפלת שתסכים, אבל לא ברור בכלל האם משלמים על ימים אלו וכמה משלמים אם התינוק לא היה שנה שלימה, וסביר יותר שלא משלמים סכום שלם, ולכן הצדדים צריכים לברר מה המנהג במקומכם. במקומכם.

פיטורים

 בהנחה שמגיעה לה חופשה כאמור, בין אם משלמים עליה ובין אם לא, הרי אתם פיטרתם את העובדת שלא כדין. 

עובד שפוטר שלא כדין זכאי לקבל את שכרו (שולחן ערוך חו"מ שלג, א). חובה זו נובעת הן מהנזק שנגרם לעובד בפיטורים (תוספות בבא מציעא עו ע"ב ד"ה אין) או בגלל החוזה שנכרת בין הצדדים (רמב"ן בבא מציעא עו ע"ב) או מסיבות אחרות כגון 'דין ערב' (בית מאיר שם), אולם חז"ל התחשבו גם בכך שהעובד לא התאמץ כפי שעובד שעבד התאמץ וחייבו את המעביד לשלם שכר מופחת המכונה שכר 'פועל בטל'. הפוסקים העריכו שכר פועל בטל ב50 אחוז  מהשכר (עיינו פד"ר ו עמו' 192) ויש אומרים 75 אחוז (אורות החושן עמו' 193), וזה תלוי בהרבה גורמים אבל ניתן לומר שברירת המחדל היא 75 אחוז. לפנים משורת הדין המעביד ישלם לעובד שכר מושלם (שו"ת שאילת שלום מהדורה קמא, עג).

לסיכום,

5. אם יש מנהג לתת חופשה מט' באב- הפיטורים שלא כדין, ויש לשלם לה 75 אחוז מהשכר עבור חודש יולי.
5. בנוגע לתשלום עבור החופשה- תלוי האם יש מנהג לשלם וכמה משלמים סכום יחסי או שלם, ואם אין מנהג לשלם- פטור מתשלום עבור החופשה.
5. אם אין מנהג לתת חופשה, בלי קשר לשאלה האם משלמים או לא- הפיטורים לכאורה נעשו כדין ואין צורך לשלם לה.