הרשם לקבלת עדכונים
בדיקות גנטיות
מאמרים
האם לחייב בדיקה גנטית בדיון על ירושה, ותפקידו של בית הדין לברר את האמת בכל אמצעי / פד"ר 927675/4
הרב דוד דב לבנון, הרב אליהו היישריק, הרב אליעזר איגרא
אחיינים הוציאו צו ירושה לטובתם על רכושו של דודם. האחיינים הנכבדים סיפרו לבית הדין שלדוד לא היו בנים. אך לימים התברר שהיה לו בן בחו"ל. בית הדין שלח מומחה לחו"ל והמומחה הנ"ל חקר ומצא שאכן יש למנוח בן. לפכיך ביטל בית הדין את צו הירושה לטובת האחיינים, ואף קנס את האחיינים. האחיינים סיכמו עם בנו של המנוח כי תתבצע בדיקת רקמות, ו"במידה והבדיקה תאשר את קרבתו של המבקש, ישמש הדבר כראיה לטובת המבקש. אולם, אם יוכחש על ידי הבדיקה, לא יהווה הדבר הוכחה לאי קרבתו של המבקש". בסופו של דבר חזר בו הבן ולא ערך את הבדיקה. לכן ערערו האחיינים על הפסק. הרב היישריק הבהיר את חומרת מעשיהם של האחיינים, וכתב שבשל העובדה שהבדיקה אינה נצרכת, חזרתו של הבן מהבדיקה אינה טעם לפסול. ובפרט שלא קיבל על עצמו שהבדיקה תהיה ראיה נגדו. והתחייבותו לעבור את הבדיקה נעשתה כאשר עדיין לא ידע שיש עדים. תוך כדי כך, הבהיר הרב היישריק שהשיטה הנהוגה בבתי הדין שונה מהשיטה הנהוגה בבתי המשפט. ובבית דין – בית הדין הוא המחויב לבירור האמת. ועל כן הוא הממונה על החקירה. הוא ולא הצדדים. עם זאת, דעת הרב היישריק שעדים הם הראיה החזקה ביותר, ובדיקה גנטית מעמדה נמוך יותר. אמנם, הרב איגרא האריך בביאור מעמדה של בדיקת רקמות בהלכה, וסבר שגם בלא קניין יש מקום שבית הדין לא יפסוק ללא בדיקה, וקבע שיש לחייב את הבן בבדיקה. וק"ו כשהתחייב. הרב לבנון הסכים עם הרב איגרא לעניין כחה של בדיקת רקמות, אך למעשה הכריע שכיון שכבר התקבלו עדים, אין לחייב את הבן בבדיקה זו. והתחייבותו בטעות יסודה.
**יהדותה של אשה שאומצה בגרוזיה / פד"ר 1077869/1
הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אהרן דרשביץ, הרב אברהם צבי גאופטמן
אשה, עולה מגרוזיה, טענה שהיא בתה הביולוגית של האשה שגידלה אותה. לאחר שהוכח שהדבר אינו נכון, שבה האשה וטענה שאמה הביולוגית היא פלונית שעלתה מגרוזיה וקבורה בארץ. בית הדי מינה כשליח את אחד מרבני העדה, שחקר ומצא כי האשה הנ"ל היא אכן אמה של הנידונה.
**בני זוג שהתגרשו וחזרו לחיות יחד לאחר שהאשה הרתה, וידוע שלשני בני הזוג היו כל העת קשרים עם אחרים / פד"ר 1042070/1
הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף, הרב עידו שחר
בני זוג התגרשו. לאחר מכן, היו הן לאיש והן לאשה קשרים רבים עם בני זוג אחרים. בשלב מסוים האשה אמרה לאיש שהרתה לו וכתוצאה מכך חזרו לחיות יחד, אך המשיכו לנהוג בפריצות מרובה עם אחרים. כעת תובע האב לערוך לבן בדיקת רקמות. בית הדין פסק שאפשר לערוך את הבדיקה, כי גם אם יתברר שאינו בנו של התובע לא יפסל. בית הדין קבע שבזוג כזה אין חזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. אמנם לכתחילה יש לחייב גט לחומרה, אבל זה רק לרווחא דמילתא.
בדיקה גנטית לקביעת אבי ילד של אישה שאיננה נשואה / פד"ר 1126943/1
זוג גרוש ביקש לשנות את רישום האבהות של הילד אשר נולד אחרי שהם התחתנו אך הורתו קדמה לנישואין. הבעל סבר תחילה שהוא אבי הילד אך לאחר הגירושין התברר לו שהוא איננו האב, וכן הוכח בבדיקה בחו"ל. בא כוח היועץ המשפטי קבע שאין לתקן את הרישום במרשם האוכלוסין עד שלא תתבצע בדיקה בהסכמת כל הצדדים, ובהסכמת ראש בית הדין לפי הוראות החוק. הבדיקה אפשרית במקרה זה כיוון שאין חשש של פגיעה בילד כיוון שאין חשש ממזרות שהרי ההיריון החל עוד לפני הנישואים, אך הומלץ שלאחר הבדיקה תפנה האם לאב האמתי שיירשם כאבי הילד. לאחר השלמת כל התהליך נעשתה הבדיקה מחדש ואושר שאכן הבעל הגרוש איננו אבי הילד ובפסק הדין ניתנה הוראה חדשה למרשם האוכלוסין לתקן את הרישום.
הצורך בבדיקה גנטית כשעולה חשד שהאשה אינה בתה הביולוגית של האשה המוחזקת כאמה / בית הדין הגדול 1177776/3
הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כ"ץ, הרב שלמה שפירא
אגב תיק גירושין טען אדם שהוא פטור מכתובה כי אשתו היא בת מאומצת וכנראה אינה יהודיה. בית הדין ברר את הדברים והתברר שהבת נולדה לאמה ברוסיה, בעיר מרוחקת ממקום מגוריהם, לאחר שנות עקרות רבות ובגיל 44. לכן הורה בית הדין על בדיקה גנטית. וזו לא התבצעה. בית הדין הגדול אישר את יהדותה של האשה בלי בדיקה.
