הרב עדו רכניץ

אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע

הרב עדו רכניץ

ספר החינוך מטיל את מצוות מינוי הדיינים על כלל הציבור, אולם, מתברר שישנה אחריות אישית לכל אדם על מערכת משפט התורה.

הרב ד"ר מיכאל בריס

יש חסרון מהותי בעובדה שבתי הדין לממונות יכולים לדון מכוח חוק הבוררות בלבד. אולם, נראה שהדרך הנכונה לתקן עיוות זה אינה תיקון חוק הבוררות על ידי ביטול הצורך באישור הפסק או אף על ידי מתן זכות ערעור, אלא בהענקת סמכות זו בהסכמת הצדדים. פורסם בגיליון משרד המשפטים, פרשת דברים, תשס"ד, גיליון מס' 173

הרב עדו רכניץ

רבים שואלים, מה ייחודו של המשפט העברי, ובמה הוא שונה משיטות משפט אחרות הנוהגות בעולם. שאלה זו מקבלת משנה תוקף על רקע האיסור החמור להזדקק לבתי משפט שאינם פועלים על פי דין תורה. במאמר זה, מוצגות על קצה המזלג שלוש סוגיות עקרוניות, המייחדות את המשפט העברי. מאמר זה פורסם ב"מעט מן האור".

הרב עדו רכניץ

ככלל, תפקידו של דיין במשפט העברי הוא לרדוף צדק, כלומר, לנגד עיניו של הדיין אמורה לעמוד מטרה אחת בלבד - פסיקת דין אמת. אמת שאינה מתחשבת בנסיבות האישיות של העומדים לדין - "לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפט עמיתך" (ויקרא יט, טו). אף על פי כן, עיון בשיטת הרא"ש מעלה, כי הוא ראה מטרה נוספת לבית הדין, והיא השכנת שלום. אין הכוונה ליצירת אווירה רגועה ורגשי ידידות, אלא לכך שיש לחתור לסיום סכסוכים משפטיים, גם כאשר אין אפשרות לברר את האמת. מאמר זה פורסם ב"עלון שבות בוגרים".

הרב יעקב אריאל

ההלכה היהודית מכירה בערך החירות כתנאי יסוד לחברה ואף למשטר. אי לכך, רצוי שהחינוך החברתי הדתי יעשה באמצעות הסברה יותר מאשר חקיקה

הרב עדו רכניץ

המאמר עוסק במעמדם של חוקי מדינת ישראל ושל מערכת המשפט שלה.

הרב יהודה זולדן

מחד גיסא, טוב שיש הקפדה על מינוי של דיינים ממגזרים שונים, ומאידך גיסא, דומה שהפוליטיזציה והמעורבות של בעלי עניין אישי במינויים פוגעים לעתים במי שאינו בעל קשרים.

הרב עדו רכניץ

טענת המאמר היא שכל המושגים בחושן משפט מורכבים מארבעה יסודות בלבד: קניין, חיוב, תנאי ושליחות (ויתכן שאף ממושג נוסף: שעבוד). לכך יש להוסיף את דיני הראיות, שלפעמים נושקים לדין המהותי. (פורסם בכתב העת אסיף ג)

הרב ד"ר ירון אונגר

ישנם פערים משמעותיים בין חובות הנאמנות שמטיל המשפט הישראלי על חב האמון לחובות הנאמנות שמטיל המשפט העברי עליו, פערים אלו והמשקל היחסי של כל אחת מחובות האמון בכל אחת משיטות המשפט, נובעים מתפיסות מנוגדות בנוגע לטבע האדם ולתכליתן של החובות שמטיל המשפט על חב האמון.

הרב עדו רכניץ

אחת הסוגיות העומדת לפתחה של הכנסת במושב החורף הקרוב היא ההצעה לתיקון חוק יסודות המשפט התש"ם-1980. היחס שמציג חוק יסודות המשפט לדין העברי מעורפל ונתון לפרשנות. הצעת חוק מנסה להבהיר את הנושא, אבל יוקרתו של המשפט העברי תשוב לשיאה כשהביקוש לו יתרחב.

הרב עדו רכניץ

במאמר נבחנת שאלת היחס בין המשפט והצדק האלוקי לבין הצדק האנושי בכמה מישורים: צדק אנושי ככלי פרשני ודרישת "טעמא דקרא"; צדק אנושי במקביל לתורה – המתבטא ביחס לדין "הישר והטוב", ודיני פשרה ; היחס לתקנות חז"ל שבהן בא לידי ביטוי צדק אנושי; מעמדם של תקנות של גופים פוליטיים; ושאלת היחס שבין חוקי התורה לחוקי אומות העולם. בפתח הדברים הוגדר הצדק האנושי ככולל מרכיב של שיקול דעת ולא רק כציות עיוור, ומסקנתו העיקרית היא כי לצד זה שברור שהתורה משקפת את הצדק האלוקי אשר על פיו האדם אמור לבנות את המערכת הערכית שלו. התורה כוללת צדק אלוקי הניתן להבנה על ידי כל באי עולם. ובנוסף האדם נדרש לשימוש בצדק אנושי אשר בא לידי ביטוי במקרים רבים כגון בעבודת הדיין כשהוא מפרש את חוקי התורה, וכאשר הוא מכריע בדיני פשרה; כאשר חכמי התורה באים לתקן תקנות; וכן הוא אמור להנחות את המנהיגות הפוליטית בעת שהיא מחוקקת חוקים ומקבלת החלטות.

הרב עדו רכניץ

במשפט העברי חירות במובנים רבים היא חובה המוטלת על האדם, חובה שאינה ניתנת לויתור והיא כפויה על האדם בעל כורחו.

לילך אמתי אפלטון

מחקר זה חקר את נושא הסמכות המשפטית של בתי הדין הדתיים-פרטיים מול בתי המשפט האזרחיים. מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון את מניעיהם של מתדיינים מהציבור הדתי-לאומי, בבחירת ערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי והאם ישנה אידיאולוגיה סדורה הנובעת מהמניעים שהתגלו.

הרב עדו רכניץ

בתי הדין לממונות במדינת ישראל מטפלים באופן אפקטיבי באלפי תיקים בשנה. זאת, בשיפוט על פי חוקי התורה תוך שילוב של חלק מחוקי המדינה שאינם סותרים את ההלכה ויש להם מעמד הלכתי. משפט התורה, ככל מערכת משפט, הוא יצור חי ומתפתח. מבחינה זו, כל פסק דין שנדון בבתי הדין הפרטיים מביא להרחבת התורה ולקביעת הלכה בנוגע לחיינו כאן ועכשיו. מאמר זה התפרסם בכתב העת דעות בהוצאת נאמני תורה ועבודה.

מכון משפטי ארץ הזמין סקר על עמדות הציבור היהודי בישראל בנוגע למשפט העברי, הסקר בוצע על ידי מכון דיאלוג. תוצאות הסקר מלמדות על תמיכה גדולה מאד במשפט העברי בשורה של נושאים.

הרב מרדכי רלב"ג, הרב דוד שני, הרב חיים ויקטור וידאל

בית הדין הרבני האזורי ירושלים

הרב נתן חי

בתוך מערכת המשפט העברי מוטמעים כלים ועקרונות הבאים ליצור איזון בין הצורך לקיים מערכת משפט פורמלית קבועה ויציבה לבין תביעת הצדק שמחייבת לעתים סטייה מהכללים

הרבנית ד"ר שפרה מישלוב

מאמר זה מתמודד עם הטענה כי חוקי התורה המסדירים את המערכות המשפטיות רחוקים כל כך ממציאות ימינו, כך שלא ניתן לקיים מערכת משפטית הפועלת על פיהם. הטענה הראשונה היא שיש להבחין בין המשפט הפלילי של התורה, שבו אכן משפט התורה איננו אפקטיבי, לבין המשפט האזרחי-ממוני התורני שהוא מעשי. בהמשך נדחתה הטענה כי בימינו אין בכלל דין תורה בגלל ביטול הסמיכה, בגלל השימוש בפשרה, ובגלל ההימנעות משבועה בבית הדין.

הרבנית ד"ר שפרה מישלוב

המאמר מתמודד עם טענות כנגד מאובנות המשפט העברי, כנגד היעדר חומר משפטי, וכנגד הטענה כי מגבלות פנימיות של המשפט העברי מונעות את יישומו

הרב אלעזר גולדשטיין

האתר כולו עוסק ביישום דיני ממונות בזמן הזה. ניתן למצוא באתר חומר רב שניתן ללמוד ממנו על הרצון לחזק את בתי הדין ועל התנהלות בתי הדין והסמכות שלהם למעשה. כבר לימד אותנו ר' טרפון ש"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה". גם בנושאים אלו אנו נמצאים בתהליך של התחדשות מחד אם דרך ארוכה מאידך. ולצד העשייה אנו מתפללים שלוש פעמים ביום "השיבה שופטיך כבראשונה".

הרב עדו רכניץ

צדק ומשפט מן המקור הישראלי והעברי צריכים לתפוס את מקומם בראש ולדחות את הלשונות הזרות ואת משפט עם לועז אשר קנה לו מקום של כבוד במחוזות הצדק הישראלי. בחוברת זו אנו קוראים להתמקד בראש ובראשונה בדין האזרחי. בתובענות שבין אדם לחברו, בין רשות לרשות, בין חברה ללקוח ובין עובד למעביד. בכל מרחב דיני הממונות יש להרים את קרן משפט התורה כמתחייב מן ההלכה. הפרסום אינו עומד למכירה, אולם, ניתן להוריד את הקובץ בחינם

הרצאה של יו"ר המכון הרב אברהם גיסר

הרב עדו רכניץ

הרצאה על צדק ופשרה בבתי הדין לממונות שנתנה במסגרת השתלמות משפט עברי בלשכת עורכי הדין

הרב אברהם גיסר

הרב גיסר בסרטון קצר בו הוא מסביר שערכי היסוד של המשפט העברי מבוססים על עשרת הדברות. מתוך אתר מט"ח - תמיד אזרחות