הרשם לקבלת עדכונים
חיי אדם
מאמרים

נוהל חניבעל על פי ההלכה
בשנות ה-80' של המאה הקודמת התפתח בצה"ל נוהל התמודדות עם חטיפת חייל, הידוע בכינויו "נוהל חניבעל", ולפיו יש לפעול מיידית ובכוח למניעת החטיפה, גם אם יש חשש לפגיעה בחטוף. הדבר נקבע בשל החשש שמא ח"ו יהיה בידי אויבינו חייל חטוף, והם ינצלו זאת לעסקת חילופי שבויים שבה ישוחררו רוצחים רבים, שעתידים לשוב ולרצוח אזרחים רבים. הרב אלעזר גולדשטיין עוסק במאמר זה בשאלת מקומו של הנוהל הצבאי השנוי במחלוקת שהשתרש בצבא במהלך העשור האחרון. המאמר פורסם בכתב העת תחומין, כרך לא (תשע"א|2011).

הצלת רבים מול מעטים באסון צור
ב-4 בנובמבר 1983, התפוצצה מכונית תופת ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומשמר הגבול בצור, וגרמה ל-60 הרוגים. בפיצוץ קרס הבניין בו שכנה מפקדת השב"כ ומפקדת משמר הגבול שלידה. יחידת החילוץ של צה"ל עמלה בחילוץ קשה ומסובך לאתר ניצולים בבניין. לאחר המבצע נשאל הרב ישראלי כיצד יש לבצע את החילוץ כאשר לפעמים כדי להגיע לניצול אחד הדחפורים נאלצו לפגוע בפצוע אחר שסיכויו להנצל פחותים יותר.

הצלת רבים מול מעטים באסון צור
הרב שאול ישראלי נשאל בדבר סדר הצלת לכודים בהתמוטטות בניין. השאלה הגיע בעקבות אסור צור הראשון שבו התמוטט בנין רב קומות על עשרות רבות של חיילי צה"ל, רוב החיילים נמצאו בקומות התחתונות אך על מנת להגיע אליהם היה צריך להשתמש בכלי הנדסה שהיו הורגים בידיים את השוהים בקומות העליונות. משטרת ישראל פנתה למכון צומת שיסיעו בידם להכריע כיצד יש לנהוג במקרה זה. המכון הפנה את השואל לרב שאול ישראלי. (תחומין ד, עמ´ 144). בתשובה חשובה זאת חידד הרב ישראלי כמה יסודות בדבר הכלל "אין דוחין נפש מפני נפש". יסודות אלו רלוונטיים לשאלות רבות הנוגעות בערך חיי אדם. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

מבצע "יונתן" (אנטבה) לאור ההלכה
מבצע כדור הרעם (הידוע גם בשמות: מבצע יונתן ומבצע אנטבה) עורר סדרה של שאלות הלכתיות. במאמר זה דן הרב שאול ישראל בסוגיות רבות, ובכלל זה מעמדו ההלכתי של העימות האסימטרי כמלחמה, ההיתר לסכן בני ערובה ומחלצים בפעולת חילוץ, ומעמדה של עסקה לשחרור שבויים. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

קריטריונים להחלפת שבויים במחבלים
הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן
בשנים האחרונות בוצעו מספר עסקאות להחלפת שבויים במחבלים. עסקאות אלה התאפיינו בהיעדר קריטריונים ברורים, ובהעדפה מסוכנת של טובת השבוי (ואף החלל) היחיד, על פני טובת הציבור. מסמך זה מגדיר את סדר העדיפות ביחס בין היחיד לכלל בשאלת פדיון שבויים. המסמך הוא מסמך עקרונות שנכתב ע"י חוקרי מכון משפטי ארץ בהנחית ובחתימת הרבנים: הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר. המסמך פורסם בכלי התקשורת בתאריך: ד' תשרי, תש"ע (21.12.09).

סיכון עצמי לשם הצלת אחרים במלחמה
המאמר, שנכתב לזכרו של יעקב אילוז, עוסק בסקירת הדיון בפוסקים בשאלת ההסתכנות למען יחידים במלחמה. המאמר נכתב בעקבות דברים שכתב לעצמו יעקב אילוז הי"ד בשאלה זאת. וכך סיכום הדברים: במלחמה אין מתחשבים בשיקולי סיכונם של היחידים, וכל פעולה הנצרכת להצלחת המלחמה, להעלאת המורל ולדבקות במשימה הכל בכלל קידוש ה´, ומצוה למסור את הנפש עליה. המאמר פורסם בספר לו לאילוז ומאוחר יותר בספר באהלה של תורה, חלק ד, סימן יט. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר אוצר ההלכה והמנהג גרסה 3.

פדיון שבויים
הרב אלעזר גולדשטיין, הרב עדו רכניץ
בשנים האחרונות אירעו כמה פרשיות של נפילה בשבי של אנשי כוחות הביטחון, חלקן טרם הסתיימו, והן פצע פתוח בחברה הישראלית, בהקשר זה ניתן להזכיר את רון ארד, יונתן פולארד וגלעד שליט. מאמר זה סוקר ומנתח את הסוגיות, וסופו בהחלטת רבני הציונות הדתית שאלה עיקריה: 1. למרות חשיבותה של מצות פדיון שבויים, יש לשקול עסקה להחלפת שבויים במחבלים על פי טובת הציבור והשפעתה על הביטחון הלאומי בטווח הקצר והארוך. 2. הביטחון הלאומי מושפע בין היתר הן מהרתעת האויב ומהפגיעה ביכולת הפעולה שלו, והן מהנכונות של חיילים להסתכן בידיעה שיעשה מאמץ גדול לשחררם אם ייפלו בשבי. 3. מידת המאמץ לשחרור אדם שסיכן את עצמו שלא כדין – קטנה יותר. 4. יש להשקיע מאמץ מיוחד בשחרור אנשי בטחון שפעלו בשירות המדינה. 5. החלטה על עסקה צריכה להתחשב בהערכת ארגוני המודיעין את הסיכון העתידי הטמון בה. 6. למרות המצווה להביא חלל לקבר ישראל, אין לשחרר מחבלים חיים בתמורה לגופות.

שער לערך חיי אדם
בשער זה סקרנו את יסודות המאמרים העוסקים בדילמות הקשורות בסיכון חיי אדם בצבא. שאלת סיכון חיי אדם בצבא ככלל ובשעת מלחמה בפרט הינה אחת הדילמות המרכזיות במוסר מלחמה. הדילמה כיצד להתיחס לסיכון חיי אדם בצבא התחדדה מאוד בשנים האחרונות, ואחת הביקורות הבולטות על התנהלות הצבא במלחמת לבנון השניה היתה עודף הדאגה לחיי אדם על פני הדבקות במשימה. לאור זאת חובה עלינו לשאול ולזקק מתי הדאגה לחיי אדם תואמת לערך "קדושת החיים" ומתי מהעדר מוכנות להקרבה למען החברה וערכיה.