הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

מחשבה מדינית

מאמרים

מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית

ד"ר אוריה אדלר

מחקר זה מצביע על שלוש גישות בהבנת המושג מדינת התורה. הראשונה (שאותה מייצג ישעיהו ליבוביץ) שוללת את קיומו, שכן ההלכה שהתפתחה בגלות אינה מתאימה למדינה יהודית ריבונית. גישה זו לא התקבלה כלגיטימית על ידי הציבור הדתי (אורתודוקסי), שכן היא טוענת שיש לשנות את התוכן ההלכתי על ידי שימוש בכללים שאינם מקובלים כנכונים הלכתית. הגישה השניה טוענת כי המושג אינו אלא סיסמא בלבד. גישה זו רואה את ההלכה כמחייבת, אך טוענת כי ההלכה אינה מתייחסת למדינה, אלא ליחידים המרכיבים אותה. כך, ההלכה אינה מתייחסת אל הצבא, אך החיילים המרכיבים את הצבא מחויבים לשמור מצוות, כדוגמת שבת וכשרות. הגישה השלישית רואה את התורה כמנחה את כל אורחות חייה של מדינה: את תחומי המדיניות, החוק והמשפט. מבחינה תיאורטית, גישה זו שואפת ללמוד הנחיה תורנית לכל שאלה ציבורית והתנהגות פוליטית. יש לראות בכך שאיפה ליצירת מדינת תורה מן היסוד, כאשר הסוגיות המרכזיות בכל תחום יילמדו מהתורה. מובן, שקשה למצוא בתורה הנחיה תורנית מקפת שכזו. המחקר עוסק בגישה זו, הנותנת משמעות עמוקה למדינת התורה. הסוגיות המרכזיות העולות כתוצאה מהבנה זו של מושג מדינת התורה הן התוכן התורני של מדינת התורה, ומעמדם של חכמי התורה בה.

דת חברה וכלכלה, הוגים דתיים וזרמים כלכליים חברתיים, המקרה של האורותודוכסיה היהודית במאה העשרים

ד"ר יוסי לונדין

המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.

מינוי מלך - מינוי אלוקי או דמוקרטי

הרב עדו רכניץ

נחלקו ראשונים ואחרונים בשאלה מי ממנה את מלך ישראל - האם הקב"ה, העם, או שמא שניהם? מחלוקת זו מבטאת מחלוקת עמוקה יותר לגבי מקור הסמכות של השלטון בעולם של אמונה – האם המקור הוא אלוקי או אנושי. פורסם בכתב העת אמונת עתיך 113, עמ' 84-91

לכבוד ראש השנה: מלכות שמים וארץ

הרב יעקב אריאל

השלטון האנושי לגיטימי רק כאשר הוא פועל בהתאם לרוח התורה ורצון הקב"ה. קווים לדמות השלטון הרצוי ומעט על רבנים ופוליטיקה פורסם במוסף צדק של מקור ראשון, גיליון 788

מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?

יצחק ליאור ואזנה

האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.

התיאוריה הפוליטית של המהר"ם מרוטנברג

ד"ר יצחק יוסף ליפשיץ

התמונה המצטיירת מניתוח תפיסתו הפוליטית של המהר"ם עד כה היא של תפיסה כפולה. הקהילה היא שותפות על פי הגדרתה המשפטית הבסיסית בעוד שהגדרתה כקהל קדוש, כהתאגדות קדושה מגדירה רבות מן הפעילויות של הקהילה הלכה למעשה. עבודה זו מבוססת על עבודה לקבלת תואר ד"ר.

חירות כחובה

הרב עדו רכניץ

במשפט העברי חירות במובנים רבים היא חובה המוטלת על האדם, חובה שאינה ניתנת לויתור והיא כפויה על האדם בעל כורחו.

מימון המונים לספר מדינה כהלכה

הרב עדו רכניץ

אחרי 70 שנות עצמאות הגיע הזמן לחלום על מדינה יהודית. תורמים למען הוצאת הספר (לעמותה סעיף 46). מעל 370 עמודים, תוכן העניינים בקובץ המצורף. הקמפיין מסתיים בראש השנה תשע"ט.

נייר עמדה: ההצדקה לקיומם של מוסדות העם היהודי לאחר הקמת מדינת ישראל והרכבם

הרב עמנואל נהון

עד להקמת מדינת ישראל ייצגו את הציבור היהודי בארץ ישראל ואת התנועה הציונית מספר מוסדות וביניהם קק"ל והסוכנות היהודית. מאז הקמת המדינה עולה מדי כמה שנים השאלה האם יש צורך והצדקה בקיומם של מוסדות אלה? בנייר העמדה מובאים נימוקים עקרוניים והלכתיים לצורך בקיומם של המוסדות הציונים ואלו עיקר מסקנותיו: המוסדות הלאומיים, ובכלל זה, הסוכנות היהודית וקק"ל מייצגים את העם היהודי בישראל ובעולם ואינם מייצגים את אזרחי ישראל שאינם יהודים. גם לאחר הקמת המדינה יש חשיבות בקיומם כדי לפעול למען העם היהודי ולמען התיישבות יהודית בארץ ישראל. זאת, בניגוד לממשלת ישראל שמחויבת בצדק לפעול גם למען האזרחים שאינם יהודים. העברת הקרקעות מהמוסדות הלאומיים למדינת ישראל אסורה, כיוון שקרקעות אלה נרכשו עבור התיישבות יהודית והעברתם למדינה שתקצה אותם גם ללא-יהודים מהווה שינוי ייעוד אסור. בנוסף על פי ההלכה, היהודים תושבי ארץ ישראל הם המייצגים את העם היהודי, ולכן יש לפעול לכך שיהיה רוב לנציגים תושבי הארץ במוסדות הלאומיים.

ציות, סמכות ומחאה במסורת המדינית היהודית: קהילות ימי הביניים וראשית הרנסנס

ד"ר אורי בגנו

עבודה זו בוחנת את הנוהג שאיפשר לפרט למחות כנגד החלטות הקהילה, וכיצד הוא מאפיין את מודל השלטון היהודי בימי הביניים. אחד מהמודלים המרכזים של שלטון שהוצגו בעובדה הוא "מודל הברית" לו שלושה הצלעות: ה' - מלך – עם. אשר יישומו של הרעיון במושגים חוקתיים של שיטת ממשל זה מודל "שלושת הכתרים": "כתר תורה", "כתר מלכות" ו"כתר כהונה". מודל זה נשמר גם בימי הביניים כפי שרואים בדיונים על נוהג המחאה, כאשר הדיון המרכזי הוא בשאלה מהם היחסים שבין ה"כתרים" והיכן רעיון המחאה משתלב במודל זה? בין יתר מסקנותיו הוא שחכמי הדורות יצאו כנגד משתררים על הקהל בין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר תורה" ובין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר מלכות".

ערב השקת הספר מדינה כהלכה בפתח תקווה

הרב עדו רכניץ

יתקיים ביום ג, ה' אדר ב' תשע"ט, 12.03.19, בשעה 20:00 בישיבת אלירז אמי"ת בפתח תקווה. במרכז הערב פאנל בהשתתפות יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין, ח"כ בצלאל סמוטריץ, ומר חילי טרופר

מדינת ישראל במשנתו ההלכתית של הרב הרצוג

הרב ד"ר יצחק רונס

המחקר הוא עבודת המוסמך (M.A) של הרב ד"ר יצחק רונס בהנחיית הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. בעבודה מובא ניתוח של עמדתו ההלכתית של הרב הרצוג ביחס למדינת ישראל, ועיקרי מסקנת המחבר היא שתפישתו הציונית של הרב הרצוג היא שהגאולה תבוא דרך הטבע - כלומר כתוצאה ממעשה אדם. ולכן למדינה ישנו פוטנציאל שיש לפעול למימושו. מאידך, אין כל סיבה להצדיק את המדינה בכל מקרה אם אנו מעצבים את הגאולה בידינו, אלא יש לעצב אותה שתבנה בדרך הראויה. זאת בניגוד לטענה שהוצגה ביחס לאנשי דת אחרים שראו במדינה גאולה משמים ובגללה הם העניקו לגיטמציה דתית לכל המהלכים המדיניים של השלטון.

תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן

הרב עדו רכניץ

הקמתה של מדינת ישראל חייבה את העולם הרבני להתמודד עם אתגר הלכתי שעמו לא התמודדו פוסקי ההלכה מזה אלפיים שנים: הנחת תשתית הלכתית לכינונה של מדינה ריבונית יהודית, עצמאית ודמוקרטית, שבה יש אחוז ניכר של בני מיעוטים, ולא פחות חשוב מכך, שרוב אוכלוסייתה איננה מגדירה עצמה כשומרת מצוות. הרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אליעזר יהודה וולדינברג ושלמה גורן היו מהראשונים שביקשו להיענות לאתגר זה. מחקרים רבים נכתבו עליהם ועל משנתם ההלכתית, אך עד כה טרם נחקרה משנתם המדינית כמכלול שלם. בכך עוסקת עבודה זו.

פרקי מבוא בדמוקרטיה יהודית

הרב אלישע אבינר

שמחים לפרסם מהדורה שנייה מתוקנת של החוברת של הרב אלישע אבינר שיצאה לאור במקור על ידי רשת צביה בשנת תשנ"ה

שאלות ותשובות

בחירות ודיני לשון הרע

הרב עדו רכניץ

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות - מהן ההנחיות ההלכתיות למועמדים ולבוחרים? תשובה זו נוגעת בתמצית במספר נקודות חשובות: מי כשיר להתמודד, היחס למועמדות של נשים, וכיצד יש ליישם את דיני לשון הרע במערכת הבחירות.

זכות ההפגנה ואיסור התפילה בימי הקורונה

הרב עדו רכניץ

על פי המשפט העברי יש מספר סיבות לכך שיש איסור על תפילות במניין בזמן שיש היתר לקיים הפגנות

האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית?

הרב עדו רכניץ

רבים מפוסקי ההלכה פסקו כאפשרות השניה, שלמדינת ישראל יש את המעמד והסמכות של מלך ישראל. כעת (בשנת תש"פ) מדינת ישראל מקיימת רק חלק חשוב מהחובות התורניות שלה, כגון, הגנה צבאית על אזרחי ישראל, קיום מערכת צדקה ציבורית, קיבוץ גלויות, תמיכה כספית בתלמידי חכמים, יישוב הארץ, שיפוט על פי ההלכה בתחום הגירושין, וקביעת יום השבת כיום מנוחה. על השאר עלינו להתפלל.

האם יש לקיים הסכמים פוליטיים

הרב עדו רכניץ

בניגוד לחוק הנוהג, על פי ההלכה יש תוקף הלכתי מחייב להסכמים פוליטיים ולא ניתן להפר אותם, למעט מקרים בהם יפסוק בית הדין שההסכם נוגד את טובת הציבור. פורסם בעלון שבת בשבתו, פרשת משפטים תש"פ

פרסומים

מדינה כהלכה

הרב עדו רכניץ

הספר עוסק במשטר הראוי על פי התורה, בדגש על המוסדות, הסמכויות והערכים המרכזיים. בנוסף, הספר עוסק במעמדה ההלכתי של מדינת ישראל ומוסדותיה. תוכן ותקציר הספר זמינים באתר. הספר יצא לאור בהוצאת מגיד, וניתן לרכוש אותו בחנויות המובחרות, או באתר זה.

מדינת-התורה הדמוקרטית

הרב עדו רכניץ

ספר זה עוסק במשנתם המדינית של שלושה פוסקים מרכזיים, שחיו ופעלו בתקופת הקמת המדינה ולאחריה: הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר יהודה וולדינברג; והרב הצבאי הראשי ולאחר מכן הרב הראשי, הרב שלמה גורן. רבנים אלה עסקו באופן נרחב בסוגיות של משטר וממשל, הן במישור התיאורטי והן במישור המעשי כשהתייחסו לשאלות שהגיעו לפתחם. בכלל זה: מעמד האישה, מלוכה מול דמוקרטיה, מעמדו של האזרח הלא-יהודי, ועוד.

סרטוני וידיאו

ריבונות העם - מתוך ערב השקת הספר "מדינה כהלכה"

הרב יעקב אריאל

דברי הרב יעקב אריאל בערב השקת הספר "מדינה כהלכה", בדבריו הדגיש הרב אריאל את עקרון "ריבונות העם" כעקרון יהודי מקורי

החלת משפט התורה במדינת ישראל - מתוך ערב השקת הספר "מדינה כהלכה"

הרב אברהם גיסר

דברי הרב גיסר בערב השקת הספר "מדינה כהלכה". בדבריו הדגיש הרב את החזון של החלת משפט התורה במדינת ישראל ואת הדרך ההדרגתית לממש את החזון

תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו המדינית של הרב וולדינברג

הרב עדו רכניץ

שיעור קצר על המאפיינים של המשטר הראוי והאידיאלי במשנתו של הרב וולדינברג, וכן התייחסות לשאלה מדוע הספר הלכות מדינה לא הודפס פעם נוספת בימי המחבר.

מה בין מדינת ההלכה היהודית למדינת השריעה המוסלמית? פודקאסט עם ד"ר מרדכי קידר והרב ד"ר עידו רכניץ

הרב עדו רכניץ

האם מדינת הלכה דומה למדינת שריעה מוסלמית? כיצד המבנה המשטרי במדינת התורה שונה ממה שקורה בסעודיה ואיראן, והאם מועדון להט"בי יוכל להיות פתוח בשבת? שיחה של מתן חסידים עם המזרחן ד"ר מרדכי קידר והרב ד"ר עידו רכניץ. הפודקאסט הוקלט במסגרת תוכנית הפודקאסטים של מכון ידעיה.