הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

פרקי מבוא בדמוקרטיה יהודית

הרב אלישע אבינר
שמחים לפרסם מהדורה שנייה מתוקנת של החוברת של הרב אלישע אבינר שיצאה לאור במקור על ידי רשת צביה בשנת תשנ"ה

מ ב ו א

העיון בנושא "תורה ודמוקרטיה" איננו חדש. לפני יובל שנים - סמוך להקמת המדינה ומיד לאחריה - נכתבה ספרות ענפה בנושא (חלק ניכר מהמובאות בחוברת זו לקוחות ממאמרים שנתחברו באותם הימים). אבל, כדרכה של תורה, עלינו "לחזור על הראשונות".

אולם, חשיבותם של החזרה ושל השינון של "הראשונות" איננה המניע העיקרי לחיבורה של החוברת המונחת בפניכם אלא העיתוי. העיתוי מחייב משתי סיבות:

א. קם דור חדש שחונך על המסקנות שנובעות מהשקפת העולם אשר גובשה לפני יובל שנים על ידי גדולי ישראל, אבל הוא איננו בקי דיו במקורותיה. הוא קיבל מן המוכן את היחס הנכון למדינה ולמוסדותיה בלא שנחשף אל היסודות הרעיוניים וההלכתיים. "נחזור אל הראשונות" הוא בבחינת "נתוודע לראשונה אל היסודות"!

ב. בשנים האחרונות ניצבת החברה הישראלית, ועימה גם "הציונות הדתית", בצומת דרכים גורלי. הנחות פשוטות מתערערות והכל נפתח מחדש לדיון. הדרך הכבושה נעלמה, והעתיד מעמיד סימני שאלה רבים. העיתוי מחייב לברר מחדש את העקרונות של השקפתנו ולהכריע לטובתם פעם נוספת.

מתוך מכלול הנושאים שראויים לדיון, תעסוק חוברתנו בנושא: "תורה ודמוקרטיה".

חוברת זו היא בבחינת ניסיון להקיף חלק מהנושא ולהציג את מקורותיו התורניים המרכזיים בליווי פירוש קצר. על כל אחד מפרקי החוברת קיימת ספרות תורנית רחבה, אבל מגמת הקיצור היא אשר קבעה את אופיה של החוברת.

לעריכת החוברת היו שותפים בעידוד ובעצה - ר' יעקב פרידמן ור' דני כהן. כבוד הרבנים שליט"א - הרב חיים שטיינר, הרב יוסף ברמסון, ואחי הרב שלמה אבינר - הואילו בטובם לקרוא את החוברת ולהעיר את הערותיהם המחכימות ולהשמיע דברי ביקורת חשובים. אחרון חביב, הרב כרמיאל כהן, אשר קרא בעיון ובדקדוק את פרקי החוברת, העיר עליהם והגיה אותם בטוב טעם. השקעתו הרבה מורגשת בניסוחה הסופי של החוברת. הרב כרמיאל כהן אף חיבר "חוברת מקורות לתלמיד" המבוססת על החוברת הנוכחית. לכולם תודתי נתונה מקרב לב.

חוברת זו איננה מקיפה את כל העניינים הראויים לדיון במסגרת הנושא של "תורה ודמוקרטיה". ועוד חזון למועד.

 

[...]

לקראת דמוקרטיה יהודית!

בשני הפרקים האחרונים עמדנו על ההבדלים שבין הדמוקרטיה המערבית לבין הדמוקרטיה בנוסח תורת ישראל. ההבדלים נעוצים בשורש אחד: הדמוקרטיה על פי תורת ישראל איננה הערך היחידי ואין לה בלעדיות. עליה לחיות בכפיפה אחת עם ערכים נוספים. הצירוף "דמוקרטיה יהודית" כבר מלמד על כך. בשנים האחרונות, קמה אסכולה של משפטנים אשר מתנגדת לצירוף "דמוקרטיה יהודית". הם מצדדים בפרשנות מרחיבה למושג "דמוקרטיה" אשר איננה מניחה מרחב מחיה ליהדות במסגרת החוקתית. לדעתם, אי אפשר להשכין שלום בין יהדות (= תורה) לדמוקרטיה, ולכן הם טורחים לרוקן מכל תוכן ומשמעות את המלה "יהודית" שבצמד האמור. עלינו מוטלת המשימה לחזק את משקלה ואת מעמדה של המלה "יהודית" בצמד "דמוקרטיה יהודית".

על שילוב עדין זה עלינו לשקוד על מנת לשמר את מורשתה היהודית של המדינה, מחד, ולבנות בה חברה שמשטרה המדיני והחברתי יהיה מקובל על רוב אזרחיה, מאידך. אנחנו - בני עם הנבואה - לא נוכל להסתפק במדינה שהיא רק דמוקרטית.

לקראת סיומה של החוברת נצטט מדבריו של הרב שלמה גורן זצ"ל מתוך מאמר על "דמותה הרוחנית של מדינת ישראל":

"דילמה קשה ניצבת לפנינו בכל דיון שאנו עורכים לקביעת האיזון שבין הדת למדינה בישראל. משמעותה האמיתית היא הבחירה בין מדינה בארץ התנ"ך המושתתת על מורשת התורה והעם, שההלכה היהודית ומוסר הנביאים מכתיבים את צביונה ואורח חייה, לבין מדינה חילונית ללא יחוד יהודי בתוכנה ובאורח חייה, מדינה שחוקתה יונקת ממקורות זרים או מבוססת על חוקות חילוניות ברוחן ובצורתן, ומורשת התורה והעם משמשת לכל היותר כחומר היסטורי נלמד על העבר היהודי...

חריפותה של הדילמה היא בזאת, שמצד אחד מתגאים אנו השכם והערב על היותנו המדינה הדמוקרטית ביותר במזרח התיכון ואחד ממבצרי החופש והדמוקרטיה בעולם, אשר בה ניתן לציבור, לאזרח ולגר הגר בתוכנו, חופש מרבי בכל הליכות חייו, הרשות ביד כל אחד לחיות כדרכו ולפי מַאֲוַיּיּיּיּיּחחחיָּיו במחשבה, בדיבור ובמעשה, במידה שאינו פוגע בזכויות הזולת ובביטחון המדינה. עיקרון זה של חירות האדם מקודש עלינו ביותר בגלל שעמנו - העם היהודי - הוא עם מלומד דיכוי, סבל ורדיפות, אשר חי אלפי שנים כמיעוט בכל ארצות פזוריו. לכן, ההיגיון והצדק הטבעי מחייבים שבעת שבה זכינו בחסדי ה' לנתק מעלינו את כבלי השעבוד ולהחזיר את הריבונות שלנו בארצנו-מולדתנו, נשמש דוגמה ומופת למידת החירות והשוויון המוענקים אצלנו לכל אדם, כגר וכאזרח הארץ.

מאידך גיסא, חובתנו הקדושה, במידה שאנו רוצים להישאר נאמנים לחזון של תורת ישראל, מחייבת אותנו לעמוד על משמר התורה והיהדות, שלא יבולע להם במדינת ישראל. אורח חיינו חייב להלום את עם התנ"ך בארץ התנ"ך. לא יתכן שמדינת ישראל תהיה ללא יחוד יהודי רוחני, ונהיה ככל הגויים בית ישראל. זוהי בעיה הנוגעת בציפור נפשה של האומה....".

מתאים לסיים את החוברת באיגרת קצרה של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בנושא זה אשר נשלחה אל עיתון אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן (האיגרת, מחודש טבת תשל"ז, עוסקת במגוון נושאים שעליהם נשאל רבינו על ידי עורך העיתון):

"שאלה: השלטון הדמוקרטי במדינת ישראל והדת היהודית - מהי הסינטזה?

תשובה: "אחרי רבים להטות" - בתוך סידורי העניינים החברתיים לפי כיוונה של התורה, שהיא צריכה להיות יסודה ותכניתה של המדינה היהודית.

"ולא תהיה אחרי רבים לרעות" - כאשר הם שלא כצדק וכמשפט התורה...".

המשימה הבוערת אשר ניצבת בפני ה"ציונות הדתית" - תלמידי חכמים, אנשי רוח, משפטנים וסוציולוגים, וכל יהודי מאמין אשר עתידה היהודי של מדינת ישראל יקר בעיניו - היא הכנת תשתית רוחנית ומעשית לקראת בנייתה של חברה יהודית-דמוקרטית - בעלת מסגרת דמוקרטית ותכנים יהודים מקוריים. לשם כך מתבקשת חשיבה לטווח רחוק על מנת שנצליח להדביק את קצב המאורעות ולא ניגרר אחריהם. לפעמים תגובתנו לשינויים מהפכניים בחברה הישראלית היא מאוחרת מידי ומשום כך היא איננה אפקטיבית.

מאמינים אנו שקיים בתורה מענה חיובי ומשמעותי לשאלות החברתיות והמדיניות שמתעוררות במדינת ישראל. בתחומים אחדים - כגון: הלכה ורפואה, הלכה וטכנולוגיה - נעשו צעדי ענק על ידי חכמי התורה בני דורנו. תרומתם היא נכבדה מאוד. ומשום כך, הולכת השפעת התורה בתחומים אלו וגוברת. אבל בתחום "הלכה ומדינה", דהיינו: עיצוב החברה לאור התורה, קטנים הם הצעדים ועדיין בלתי משמעותיים. השפעת התורה לעיצוב פני החברה אינה ניכרת במדינת ישראל.