הרשם לקבלת עדכונים
חוקי המדינה
מאמרים
פיטורי עובדת בהריון / ארץ חמדה גזית 73122
הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ
לפי חוק עבודת נשים , אין לפטר אישה עקב היותה בהריון, וכן אין לפטר אישה בזמן הריונה, ללא אישור מראש מהממונה על כך במשרד התמ"ת. בפסק דין זה מתמודדים הדיינים אם שאלת היחס לחוקי המגן לעובדים בכלל, ובאופן ישיר לחוק שלא מאפשר להביא ראיות רטרואקטיביות לכך שהפיטורין לא היו בגלל ההריון, ללא האישור המוקרם מהממונה במשרד התמ"ת.
תשלום משכורת לעובדת שעזבה את עבודתה בפתאומיות
הרב יעקב ורהפטיג, הרב יגאל צפירה, הרב יהושע קולר
בית הדין לממונות קהילת נוה נוף ירושלים
עובדת בחנות פרחים עזבה את עבודתה לטובת עבודה בחנות מתחרה ותובעת את שכרה, בעל החנות טוען שהעובדת התפטרה בפתאומיות וויתרה על שכרה. בית הדין פסק על פי דיני העבודה והדגיש שאין לדון בזה על פי מקורות ההלכה כיוון שבדיני עבודה הכל הולך על פי המנהג.
פיטורי עובדת בזמן הריון בגלל קשיים כלכליים
מעסיק פיטר את המזכירה שלו בזמן הריונה. המזכירה דרשה תשלום מלא עד לאחר חופשת הלידה. לטענתה הפיטורין אינם בתוקף ולכן עליה לקבל את מלוא שכרה. מנגד טוען המעסיק שהפיטורין אינם בגלל ההריון ולכן הם חוקיים. היות והעסק נקלע לקשיים הוא הוכרח לצמצם עלויות, ולבסוף העסק אכן נסגר. הדרישה של המחוקק לאישור משרד העבודה היא מגבלה חדשה שאינה נדרשת לפי דין תורה. ההלכה מאפשרת למעביד לפטר את העובד כאשר המעביד נמצא בקשיים כלכליים ובעצם הוא אנוס. בית הדין דן בשאלה: האם אומדן הדעת של הפקיד במשרד העבודה עדיף על אומדן בית הדין? האם שכנוע של ביה"ד שהפיטורין נעשו לא בגלל ההריון לא מספיק בשביל להפוך אותם לחוקיים? על מנת לענות על שאלה זו יש לשוב ולבדוק מה הם הגבולות של דין המלכות בנושא של דיני ממונות? הכרעת הרוב הייתה, כן לחייב את הנתבע בשני שליש, הטענה היא שיש מנהג ברור וממילא אומדן דעת שהמעסיק וודאי קיבל עליו את כל פרטי החוק. בפסק דין זה מובא דעת המיעוט. כיון שעל פי ההלכה אסור לומר אני חייבתי ואני פטרתי, פסק המיעוט מפורסם ללא שמו של הדיין המחייב.
חוזה אחיד בהלכה
התפיסה ההלכתית המקובלת היא, שחתימה על חוזה יוצרת חזקה חלוטה על כך שהחותם קרא את תוכנו של החוזה, הבינו והסכים לכל תנאיו, מתוך גמירות דעת מלאה. ברם, תפיסה זו התבססה על חוזים שנוסחו בידי שני הצדדים לעסקה, ולא נוסחו ביד צד אחד, על מנת שישמשו בסיס לחוזים רבים, עם אנשים רבים ובלתי מסוימים. בדורות האחרונים, עקב ההתפתחות התעשייתית מחד, ויצירתם של תאגידים רבי עוצמה, התפתח סוג חדש של חוזה, הלא הוא 'החוזה האחיד'. מאפייניו של חוזה זה הם, שהוא מנוסח בידי צד אחד לעסקה, לרוב – הצד החזק, כאשר החותם מצוי בעמדת מיקוח קשה, בהיותו נדרש לבחור בין אחת משתי אופציות: לחתום על החוזה בשלמותו, או לוותר על שירותים הנחוצים לו ביותר. מדינת ישראל, בהיותה ערה לבעייתיות המיוחדת של 'החוזה האחיד', חוקקה חוק שנועד לפתור את בעיית החוזים האחידים. במאמרו, מבקש הרב אליהו גורפינקל להוכיח שהתפיסה ההלכתית הנכונה היא, שהחתימה על החוזה יוצרת חזקה לכאורה, לכך שהחותם אמנם היה מודע לכל תנאיו של החוזה. חזקה זו ניתנת לסתירה, בהתאם לנסיבות החתימה. מדבריו עולה שלתפיסה זו היו מהלכים בהלכה עוד בטרם בא 'החוזה האחיד' לעולם, ויש בה כדי להגן על החותם, גם במקום שבו חוק החוזים האחידים לא יגן עליו. המאמר פורסם ב"משפטי ארץ – טענות וראיות", עפרה, תשס"ד
תיווך ללא הסכם בכתב / ארץ חמדה גזית 70003
התובע פנה אל הנתבע, שכנו בבית משותף, ושאל האם הוא מעוניין שיפנה אליו מכרים המתעניינים בקניית דירתו. לאחר שהנתבע הביע הסכמה ראו מכרי התובע את הדירה ובסופו של דבר סיכם הנתבע את מכירת דירתו למכרי התובע. לא נחתם הסכם תיווך כפי שדרוש החוק. התובע דרש מהנתבע דמי תיווך, בסך 28,000 שקל שהם 2% ממחיר הדירה, הנתבע סירב לשלם. בית הדין קבע שחוק המתווכים הנו בעל תוקף הלכתי. זאת בהסתמך על דברי החתם סופר שקבע שכל תקנה שאיננה נגד דין תורה והנה תקנה ראויה יש לה תוקף הלכתי, ובהסתמך על שו"ת הרשב"א (חלק ב סימן נו) שאחת התכליות הראויות לחוקי המלך הנה "כדי שלא יבואו העם לידי הכחשות וקטטות". לסיכום קבע בית הדין שהנתבע פטור מתשלום. עם זאת, חייב בית הדין את הנתבע לפנים משורת הדין בשל הטובה שעשה איתו התובע בסך של 1000 שקלים.
החזר השקעה שכשלה / ארץ חמדה גזית 69065
הרב שלמה אישון, הרב אהרן כץ, הרב איתן זן בר
בפני בית הדין ארץ חמדה-גזית, רמת גן הובאה תביעה על השקעת קרן במט"ח שכשלה. התובע הפקיד ביד הנתבע סכום של 5000$ לקרן השקעות, לאחר זמן מסוים הקרן ירדה עד לכדי שווי של 36$ בלבד. התובע תבע את החזר הקרן המקורית פלוס דמי פתיחת התיק בקרן בטענה שההשקעה בתיק היתה לאור מצג שוא של הנתבע. לעומתו הנתבע טוען שכל פעולותיו נעשו לאור ההסכם ולכן איננו חייב לנתבע דבר. ביה"ד הכריע שהנתבע איננו חייב דבר לתובע.
ביטול עסקה תוך 14 יום
על פי ההלכה לא ניתן להחזיר חפצים לאחר קנייתם ללא סיבה. לעומת זאת החוק (תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010) מאפשר כיום להחזיר חפצים לאחר קנייתם, ללא סיבה, תוך 14 יום בתנאים מסוימים. חוק זה מקובל במדינת ישראל וכמעט כולם מקיימים אותו. כעת עולה השאלה האם ניתן לומר שלחוק זה יש תוקף על פי ההלכה, זאת מכוח העובדה שכך נוהגים, ולמנהג יש תוקף בהלכה?
אחריות לתנור ארובה לאחר תקופת האחריות / ארץ חמדה גזית 74083
הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ, הרב עקיבא כהנא
בית הדין קבע שהפרשנות הסבירה היא שבתוך תקופת האחריות נטל הראיה כדי להוכיח שנותן האחריות פטור – מוטל עליו, ואילו לאחר תקופת האחריות נטל הראיה מוטל על הקונה, על פי הכלל הידוע המוציא מחברו עליו הראיה.
פיצוי על עיכוב במסירת דירה / ארץ חמדה גזית 74027
הרב יהונתן בלס, הרב שלמה גרינץ, הרב עדו רכניץ
פסק הדין עוסק בעיקר בפיצוי למזמין על איחור בעבודתו של קבלן, זאת על פי ההסכם שבין הצדדים ועל פי חוק המכר דירות.
חיוב בעל חנות בנזקים שנגרמו ללקוחה שנפלה בכניסה לחנות / ארץ חמדה גזית 74115
הרב אברהם גיסר, הרב חיים בלוך, הרב בצלאל דניאל
התובעת ירדה בכבש שבכניסה לחנות ונפלה. בית הדין דן בחיוב בעל החנות בנזקים. בין היתר נידונו דיני בור שבתורה, וכן שאלת חיוב במקרה של אי עמידה בתקני הבטיחות שבחוק.
הלנת שכר עקב קשיים תקציביים / ארץ חמדה גזית 74013
הרב אריאל בראלי, הרב דוד פנדל, הרב דרור טוויל
מה דינו של מעסיק שמודה בחובו לעבוד אך טוען שהוא סובל מקשיים תקציביים שמקשים עליו לשלם לעובד את שכרו?
ביטול עסקה תוך 14 יום
נראה שלפי ההלכה יש להבחין בין מצבים בהם ניתן לומר שנפל פגם בגמירות הדעת של הקונה, כתוצאה מלחץ שיווקי שהופעל עליו בדרכים שונות, או כתוצאה טעות כלשהי (אף שאין בה בכדי להגדיר את העסקה כמקח טעות), לבין מצבים כגון זה המתואר לעיל, בהם גמירות הדעת היא מוחלטת וביטול העסקה נעשה משיקולים ספקולטיביים בלבד. במצבים מהסוג הראשון ניתן לראות את אפשרות ביטול העסקה כ"תקנת הציבור" התקפה על פי ההלכה, אולם במצבים מהסוג השני, נראה שאסור יהיה על פי ההלכה לבטל את העסקה – אלא אם כן נעשה הדבר בהסכמתו המוחלטת של המוכר.
תביעה להשבת כספים שנתנו בהיתר עיסקא / ארץ חמדה גזית 75109
הרב יוסף כרמל, הרב דניאל מן, הרב עדו רכניץ
בית הדין חייב את הנתבע לשלם כ-4.5 מיליון ש"ח עבור כספים שקיבל במסגרת היתר עיסקא. בית הדין קבע שלמרות שלא נקבע מועד להשבת הכספים, הנתבע חייב להשיב אותם כיון שלא עמד בתנאי ההסכם וכיון שהבריח את נכסיו. אגב, כך, דן ביה"ד במעמדו של החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות שמגביל את גובה הריבית.
הזכות והחובה של קבלן לתקן ליקויים בעבודתו - סילוק יד / ארץ חמדה גזית 74005-1
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ניר ורגון, הרב עדו רכניץ
התובע הנו קבלן שעבד בבניית ביתם של הנתבעים. לטענת הנתבעים נמצאו ליקויים בעבודתו ובדרך התנהלותו של התובע, ולכן הם סירבו לאפשר לו להמשיך בעבודתו, ומנעו ממנו חלק מהתשלום עליו סוכם. בית הדין דן האם ומתי עומדת למזמין עבודה זכות להפסיק את ההתקשרות עם הקבלן. וכן בשאלה מתי עומדת לקבלן הזכות והחובה לתקן ליקויים שנמצאו בעבודתו, ומתי הוא מאבד זכות זו.
פיצוי על איחור במסירת דירה על פי חוק המכר (דירות) / 75030
הרב דניאל מן, הרב עדו רכניץ, הרב יאיר וסרטייל
בית הדין קבע שיש תוקף הלכתי לסעיף 5(א) לחוק המכר (דירות) המגן על רוכש דירה מקבלן במקרה של איחור. בנוסף, יש תוקף גם לסעיף 7(א) המונע ויתור של הקונה על הזכויות שהחוק מעניק לו, כיון שללא סעיף זה אין משמעות לחוק. לדעת הרוב במקרה של אונס ופשיעה במקביל יש לפטור על תקופת האונס. לכן יש לפטור את הנתבעת מפיצוי עבור תקופת העיכוב מחמת תשתיות המים למרות שהבניין לא היה מוכן.
חלוקת בית שנרשם בחלקים לא-שווים / בית הדין הרבני 369722/3
הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט
בעל תבע שיכילו הסדר איזון משאבים על דירה משותפת שנרשמה עוד לפני הנישואים בחלוקה של 1/3 לבעל 2/3 לאשה. בית הדין דן בכמה נושאים מהותיים: דיני קנייני קרקע, חזקת שימוש, מנהג המדינה ודינא דמלכותא, והכריע שגם לפי חוק יחסי ממון וגם לפי המנהג נכס השייך לאחד הצדדים מלפני הנישואין לא יאוזן.
פיצוי לעובד שפוטר בגלל חשיפת שחיתויות / ארץ חמדה גזית 75047
הרב דניאל מן, הרב עדו רכניץ, הרב אריה כץ
בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעבוד פיצויים בסך 25,000 ש"ח בגלל שהוא פוטר עקב חשיפת שחיתות. הפיצוי התבסס על החוק להגנה על עובדים. בית הדין דחה את דרישת העובד לחזור לעבודה אצל המעסיק, כיון שבמקביל הוא נהג בדרך שהצדיקה את התפטרותו. בקשת רשות ערעור על פס"ד זה נדחתה והיא מובאת באתר זה - ראו בסוף פסק הדין
הפרת הבטחה למכירת דירה / ארץ חמדה גזית 75058-1
הרב סיני לוי, הרב דורון אלון, הרב ארי סט
שוכר דירה טוען שהובטח לו לרכוש את הדירה אותה שכר ולכן הוא השקיע בשיפוצה כסף רב. בית הדין דחה את התביעה של השוכר לרכוש את הדירה במחיר שלטענתו הובטח לו כיוון שלא נעשה מעשה קניין על פי ההלכה ועל פי החוק. בית הדין קבע כי על המשכירים לשלם לתובע עבור השיפוצים שביצע בדירה.
האם רווחי ניירות ערך כלולים בחוק איזון נכסים? / פד"ר 895985/6
הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס, הרב אריה אוריאל
בית הדין פסק ע"פ החוק לאיזון נכסים שאת הנכסים שהרויחו בני הזוג במשך ימי הנישואין יש לחלק שוה בשוה, ואילו הנכסים שהיו ביד כל אחד מהם לפני הנישואין יש להחזיר לבעלים המקורי. לכן הקרן של ניירות ערך שהיו ביד הבעל לפני הנישואין חוזרת אליו בשלמותה אולם הרווחים מאותם ניירות - כיוון שהשבחה נעשתה לאחר הנישואין על ידי השקעה של מאמץ וזמן, הרי זה מוגדר כעבודה של ממש, והרווחים נחשבים למשאב משותף אשר פֵרותיו יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים. עוד פסק בית הדין כי עסקאות שעשה הבעל ובהן העביר כספים לקרובי משפחתו בסוף תקופת הנישואין נראות על פניהן כעסקאות פיקטיביות ולכן יש לבטלן, או לפצות את האשה במחצית הסכום שהועבר.
חיוב ללא הוכחת נזק על פגיעה בזכויות יוצרים / ארץ חמדה גזית 76038
הרב חיים בלוך, הרב עדו רכניץ, הרב שמעון גרבוז
בפני בית הדין הובאה תביעה על הפרת זכויות יוצרים של ישוב בהעתקת עיצוב והדפסתו על מגנטים לתלייה שחולק למשפחות הישוב. מוסכם שהעיצוב הוכן במקור על ידי התובעת, ונעשה בו שימוש ללא רשותה וללא תשלום. הנתבעת טענה שאין זה אשמתה אלה אשמת המעצבת (שעובדת אצלה במעון). בית הדין קבע שלחוק זכות היוצרים יש תוקף הלכתי והוא הבסיס לדיון, וכן הוא הטיל את האחריות של הנתבעת, וזאת, כיון שהעיצוב נעשה על ידי עובדת של הנתבעת, עבור הנתבעת, בהוראה של הממונה עליה (מנהלת המעון) ובזמן עבודתה. ובהסתמך על שלושת ההתייחסויות האפריות לחיוב שמירת זכויות יוצרים לפי ההלכה. הכרעת בית הדין הוא שהנתבעת תשלם לתובעת סכום התרעה של פי 15 מעלות העיצוב כפי שנקבעה בהסכם הפשרה, קרי, 4500 ₪.
תשלום למתווך כאשר העסקה נכרתה בלעדיו / ארץ חמדה 76102
הרב עדו רכניץ, הרב שי וייסבורט, הרב דניאל רוזנפלד
בית הדין פסק בדעת רוב שכאשר מתווך התחיל את עבודת התיווך וסיכם את רוב הפרטים אולם על סיומה של הצדדים סיכמו הצדדים בכוחות עצמם, הרי שהמתווך זכאי לשכר מלא. בפסק הדין דיון מפורט במקרים קרובים.
אכיפת הסכמה להרחבת דירה / ארץ חמדה גזית 76053
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב דורון אלון, הרב ניר ורגון
התובעים הסכימו לכך שהנתבעים ירחיבו את דירתם, ולא הגישו התנגדות לכך לעירייה, בתמורה, הנתבעים התחייבו שכאשר התובעים ירצו להרחיב את דירתם, הנתבעים לא יתנגדו לכך. לאחר שהנתבעים הרחיבו את דירתם הם חזרו בהם מהסכמתם לבנייה של התובעים, וסירבו לחתום על שינוי התב"ע. בית הדין חייב את הנתבעים לתת את הסכמתם לבניה: לפי דעת הרוב אין הדבר נחשב לקניין דברים כיוון שהקנין או ההתחייבות אינם ערטילאים, אלא מוגדרים, וללכן הקניין חל בדומה לקניין על חלוקת שותפות. לדעת המיעוט יש כאן קניין דברים אך יש לחייב מכח מבטל כיסו של חברו וטעמים נוספים. לצורך אכיפת פסק הדין בית הדין הטיל קנס במידה והנתבעים לא יחתמו על שינוי התב"ע. בנוסף לכך הטיל בית הדין על הנתבעים חובה להשתתף בעלות שינוי התב"ע לפי הנאתם מהשבחת הנכס בכפוף להערכת שמאי. בפסק הדין מבואת גם התייחסות עקרונית ליחס ההלכה לחוקי תכנון ובניה.
זכויותיו של עובד שפוטר שחלק משכרו לא דווח / ארץ חמדה גזית 74022
הרב יוסף כרמל, הרב סיני לוי, הרב דניאל כץ
התובע ניהל חנויות עבור הנתבע, ולבסוף פוטר. בין הצדדים היה דין ודברים האם התובע מעל באמונו של הנתבע ובכספיו, ולאור הכרעה בשאלה זו - האם הפיטורין היו מוצדקים. כמו כן, ביה"ד דן בגובה שכרו של התובע וביתר זכויות עובדים על רקע חוקי המגן, מתוך הנחה שחלק גדול מהשכר שולם ב"שחור".
פיטורי עובדת בהיריון / ארץ חמדה גזית 75022
הרב דניאל מן, הרב דורון אלון, הרב מבורך טויטו
התובעת עבדה אצל הנתבעת, ולאחר שעברה הפלה ונכנסה להריון בשנית - פוטרה. בית הדין דן האם הפיטורין נעשו כדין, לאור חוק עבודת נשים, האוסר פיטורי נשים בהריון, ומהן הזכויות הממוניות של התובעת.
חלוקת רכוש ואיזון משאבים לזוג שהתחתן בחו"ל ע"פ החוק הנוהג שם / פד"ר 899102/4
הרב חיים בזק, הרב שלמה שושן, הרב ינון בוארון
בני זוג התגרשו באשמת האשה. בני הזוג נישאו בחו"ל, והבעל טוען שחל על רכושם החוק הנוהג במקום נישואיהם, שלפיו אין רכושו מתאזן אלא אם נכתב כך בפירוש. בית הדין קיבל את טענת הבעל לפיה יהלומים ששובצו בתכשיטי האשה שייכים לו, ושיבוצם בתכשיטים נועד כדי לשמר את רכושו. עם זאת, פסק בית הדין ברוב דעות שהבית שקנו בני הזוג שייך לשניהם.
מועד פירוק הנישואין במקרה של ניאוף / פד"ר 1073595/4
הרב אברהם מאיר שלוש, הרב רפאל זאב גלב, הרב שמואל אברהם חזן
בני זוג מתגרשים עקב ניאוף של האשה, שהאשה מודה בו. בני הזוג הסכימו לדון ע"פ חוק יחסי ממון. בית הדין דן בשאלה עד מתי נחשבים בני הזוג כשותפים, וקבע שכיון שהאשה יצרה מצב שבו הגירושין מחויבים, הרי שהחל מאותו יום הם אינם שותפים.
צוואה שהמוטב העיקרי בה סייע בעריכתה, ונפלה בה טעות בתאריך / פד"ר 1079750/1
הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן, הרב יצחק רפפורט
אשה ערכה צוואה שבה העבירה את מרבית רכושה לאחד מבניה ונישלה בן אחר שניתק עמה קשר. הבן שנושל מהצוואה ערער על הצוואה בטענה שהיא צריכה להיות בטלה כיוון שהבן השני סייע לאמו בכתיבת הצוואה. בית הדין דחה את הערעור וקבע שבמקום שברור לכול מה היה רצונו של המצווה אין לראות בפגם טכני של עריכת הצוואה על ידי הזוכה דבר הפוסל את הצוואה, שכן הפסלות של עורך הצוואה האמורה בסעיף 35 לחוק הירושה היא פסלות בגין שינוי ברצון המוריש. ומעשים בכל יום בבתי הדין ובבתי המשפט שמקיימים צוואות ואין בודקים בכל מקרה מי היה שותף לעריכת הצוואה כל עוד לא נשמעת טענת התנגדות בדבר השפעה על רצון המצווה. בנוסף במקרה זה למעשה, האשה ערכה צוואה בכתב ידה, אלא שהבן הביא את הצוואה לרב הישוב והלה סייע להם לנסח אותה ע"פ דין תורה.
תשלום דמי תיווך על עסקה שיצאה לפועל שנתיים לאחר שהמתווך הפגיש בין הצדדים / ארץ חמדה גזית 70022
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ידידיה כהנא, הרב מנחם קופרמן
מתווך הראה דירה והחתים את הצדדים על הסכם תיווך. אולם הצדדים לא הגיעו לעמק השווה והעסקה לא יצאה לפועל. כעבור שנתיים הצדדים יצרו קשר מחדש והדירה נמכרה במחיר נמוך בהרבה. בפסק הדין נקבע שלפי החוק החיוב בתשלום דמי תיווך מותנה במצב בו המתווך היה הגורם היעיל לביצוע העסקה ובמקרה זה המתווך לא היה משמעותי כלל בשעת העסקה. עם זאת, על פי דין תורה, הנהנה מפעולת המתווך חייב לשלם לו גם במצב בו תרומתו היא חלקית בלבד, ולכן למעשה חייב בית הדין את הצדדים בדמי תיווך של "2/3 מתחיל" שהם 4/9 אחוז מכלל העסקה (0.45%) שהם 12,000 ₪. החלטה
פיצוי על איחור במסירת דירה ויחס ההלכה לקוגנטיות של חוק המכר (דירות) / ארץ חמדה גזית 76070-1
הרב ציון כהן, הרב עקיבא כהנא, הרב בצלאל דניאל
התובעים רכשו דירה בפרוייקט בניה מהנתבעת, אשר נמסה להם באיחור רב. בתביעה נידונו סעיפים שונים ובעיקרם פיצוי על שכירות בחודשי האיחור. לצורך קביעת גובה הפיצוי פסק הדין בירר שני נושאים מהותיים: א. בחוזה נקבע תנאי הנוגד את חוק המכר (דירות) דבר שהצריך בירור האם לחוק יש תוקף והאם ניתן להתנות עליו או שיש לקבל את הקביעה שמדובר בחוק קוגנטי (שאינו ניתן למחילה)? בית הדין קבע שיש תוקף הלכתי הן לסעיף 5(א) לחוק המכר (דירות) הנוגד לסעיף בחוזה, ובנוסף יש תוקף גם לסעיף 7(א) המונע ויתור של הקונה על הזכויות שהחוק מעניק לו ואין להחיל כאן את הכלל "שכל תנאי שבממון תנאו קיים". ב. הנתבעת טענה שהאיחור נגרם עקב אונסים שונים, בית הדין קבע שאונס בחיבור הבית למערכות תשתית אכן מהווה סיבה לדחיית מועד המסירה על פי החוזה, אך לצד זה הוא שיקלל את משמעות האחריות של הנתבעת לאותו אונס ולאונסים נוספים. בפסק הדין נידונו נושאים נוספים ביניהם תשלום חריג של פיצוי על תשלום מוקדם שלא היה מגובה בתנאי מקדים. ובנוסף בית הדין חייב את הנתבעת במלא האגרה בשל התנהלותה בתיק.
כנס הדיינים הי"ג בנושא: פיצוי על מניעת רווח
כנס הדיינים הי"ג ביוזמת מכון משפטי ארץ ומכון הליכות עם ישראל. הכנס עסק השנה בסוגיית חיוב על מניעת רווח. נושא זה עולה לעיתים מזומנות בבית הדין, כגון במקרה של שוכר שאיחר מלפנות את הדירה, וגרם אובדן רווח למשכיר שלא הצליח להשכיר את הדירה במהלך החורף. דוגמא נוספת היא אדם שנמנע מלפרוע את חובו במשך תקופה ארוכה, ובעל החוב דורש לקבל את הקרן עם פיצוי על אובדן הרווח על תקופת העיכוב. בכנס נסקרו השיטות השונות וניתנו המלצות כפי שמובא בתקציר הכנס ובנייר העמדה שהציג והכין הרב חיים בלוך ראש כולל "משפטי ארץ".
היחס ל"מנהג המקום" לפצל דירות בניגוד לחוק/ ארץ חמדה גזית 77018
הרב עדו רכניץ, הרב מבורך טויטו, הרב שי וייסבורט
שכן בבניין בעיר חרדית פיצל את דירתו לשתי דירות, וכעת רוצה לשפץ את ביתו ולחלקו, והוא תובע מהנתבע להסיר את התנגדותו להרחבת דירה ולפיצול דירה כיוון שלטענתו מנהג המקום בעיר וברחוב בו נמצא הבניין היא לפצל ולבנות יחידות דיור נוספות. הנתבע טען שריבוי הדיירים פוגע בו, ולכן הוא מבקש מבית הדין להורות לתובע לפעול אך ורק לפי ההיתר והתב"ע ולהרוס את הבניה הבלתי חוקית שכבר נעשתה. בפסק הדין הוכרע שהתנגדותו של הנתבע ליצירת יחידת דיור נפרדת – יש לה מקום על פי ההלכה, ובשל כך, יש גם לחוק תוקף הלכתי מכוח הכלל "דינא דמלכותא – דינא" שהרי הוא ממש עקרון הלכתי (ולא מנוגד לו). מעבר לכך במקרה זה, בו ההגבלות מבוססות גם על תקנות עירוניות, יש להן משנה תוקף, מחייב לכל הדעות מדין תקנות בני העיר. על יש לדחות את הטענה שמנהג המקום לפצל דירות כנגד החוק, ויש לתת את הסעדים לנתבע על מנת למנוע את פיצול הדירה.
תאונה שנגרמה עקב אי ציות של הנהגים לחוקי התעבורה / ארץ חמדה גזית 76071
הרב עובדיה אחיטוב, הרב עדו רכניץ, הרב בניה קניאל
התובע נהג בצד השמאלי של הכביש כדי לעקוף רכב חונה ובזמן שהיה בנתיב השמאלי פגע בו הנתבע כאשר הוא השתלב תוך כדי נסיעה לאחור משביל עפר צדדי. לטענת הנתבע כיוון שהוא השתלב מצד שמאל הוא הסתכל רק על הרכבים שבאים מהנתיב השמאלי ולא ציפה לרכב שיגיע מכיוון הנתיב הימני וכיוון ששניהם נהגו בניגוד לחוק הוא פטור. בית הדין דן במידת האשמה של כל צד לפי המציאות ולפי החוק. לדעת הרוב, כיוון שנסיעה לאחור ובפרט בהשתלבות בין כביש עפר לכביש מהווה פשיעה גדולה יותר, הרי שהתובע מוגדר כמי שפעל "ברשות" ואילו הנתבע כמי שפעל "שלא ברשות", החייב לשלם ככל מזיק גם באונס. אולם כיוון שהתובע גרם נזקים נוספים לרכב בכך שהמשיך לנסוע בו ולא עצר מיד אחרי התאונה, יש לחייב את הנתבע רק על חלק מהנזק בסך 1000 ש"ח. לדעת המיעוט כאשר אדם פועל שלא ברשות הוא מוחל על הנזקים עתידים, ואין משמעות לשאלה מי אשם יותר, לפיכך, שניהם נחשבים כמי שפעלו שלא ברשות החייבים לשלם רק במקרה של נזק במזיד, ולכן הנתבע פטור מעיקר הדין. עם זאת לדעת המיעוט יש לחייב את הנתבע כיוון שהנתבע נהג שלא כחוק וכיון שמטרת החוק היא מניעת תאונות שיש בהן סיכון יש להטיל עליו תשלום מסוים, זאת מכוח סמכות בית הדין שהוגדרה בהסכם הבוררות.
ביטול התחייבות לשלם תשלום לא חוקי לאגודה שיתופית / ארץ חמדה גזית 76075
הרב ציון כהן, הרב עקיבא כהנא, הרב אחיה דוידוביץ
אדם התחייב לשלם לאגודה השיתופית עבור רכישת אשקובית שאינה שלה אלא של החטיבה להתיישבות. התברר שגביית התשלום על ידי האגודה אינה חוקית. בעקבות זאת, בית הדין קבע שההתחייבות בטלה.
תביעה על סמך חוק המכר (דירות) וחוק החוזים האחידים / ארץ חמדה גזית 79016
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ניר ורגון, הרב דניאל רוזנפלד
בית הדין קבע שיש תוקף הלכתי לחוק המכר (דירות), אולם, במקרה של ספק בפרשנותו אין להוציא ממון. כמו כן, יש תוקף לחוק החוזים ולכן אין תוקף לסעיף מקפח בחוזה אחיד.
פיצוי כספי לנפגעי עבירות מין בבית דין לממונות
הענקת צדק ותמיכה לנפגעי עבירות מין והרתעת עברייני מין הינן חלק מתפקידי בתי הדין בעם ישראל לאורך הדורות. במסגרת זו התמקדנו בעיקר בפיצוי הכספי לנפגעים, המחולק לשניים. הראשון: פיצוי על נזקים שנגרמו לנפגע, והשני: פיצוי ללא הוכחת נזק על בסיס החוק למניעת הטרדות מיניות.
תשלום הלוואה שנטלה האשה לפרנסת הבית לפני גירושין - פד''ר 148578-14 - ביה''ד באר שבע
הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר, הרב אברהם הרוש
ז.ג. ערך העבודה והזכות לחופשה
חכמים שיבחו את עשיית המלאכה והעלו אותה על נס מוסרי הן בשל הסכנות שמצויות בבטלה ובעוני והן בשל היותה מימוש של יעוד האדם. עם זאת חשיבותה של החופשה לאדם העמל ברורה. הזכות לחופשה הינה נוהג חדש אשר נקבע בחקיקה. על פי ההלכה הצדדים רשאים לשנות בהסכמה את מספר ימי החופשה הקבועים בחוק.
ז.ב. משך יום העבודה ושעות נוספות
משך יום העבודה נקבע לפי מנהג המדינה שכיום משתקף בחוק שעות העבודה והמנוחה, אשר מחד קיצר מאד את משך יום העבודה ביחס למה שהיה מקובל בזמן הגמרא ומאידך קבע כי הפסקות עבור אוכל ותפילה יעשו על חשבון זמנו של העובד. לחוק זה יש מעמד של מנהג בלבד. לפיכך, עובד המבקש להתפלל בזמן העבודה חייב להגיע לסיכום נאות עם המעסיק על אופן דיווח שעות העבודה.
קיזוז כספי איזון נכסים מן הכתובה ודרכי חישוב הכתובה / בית הדין הגדול 1315967/1
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז
בית הדין חייב אדם בכתובת אשתו. האיש ערער הן על עצם החיוב והן על גובה החיוב. לגבי עצם החיוב קבע בית הדין הגדול שכיון שמיד אחרי הגט נשא האיש אשה אחרת, הוכיח סופו על תחילתו והוכח שזאת הסיבה לגירושין, ולכן חייב את האיש. לגבי גובה החיוב, קבע בית הדין הגדול שאילו היה הדבר תלוי בו היה מחייב יותר, אך כיון שהאשה לא ערערה הוא רואה את הדבר כמחילה, ומותיר בעינו את הסכום המקורי.
ז.ד. אחריות לבריאותו של העובד ולנזק שנגרם לו
על פי ההלכה המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאות הבריאות של העובד, אלא אם כן זהו המנהג המקובל כפי שנהוג כיום ביחס לעובדים זרים. כמו כן המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאותיו הרפואיות של העובד אפילו אם המחלה או הפגיעה אירעה לעובד במהלך עבודתו, ועקב עבודתו, אלא אם כן העובד חלה או ניזוק עקב מעשה או מחדל של המעסיק. על פי החוק קיימת חובה להפריש מדי חודש כסף לביטוח הלאומי, אשר מעניק לעובד ביטוח במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. חוק זה נכון וראוי גם על פי רוח התורה, והוא מחייב גם על פי ההלכה .
ז.ה. ימי מחלה
ימי מחלה הם ימים עבורם מקבל העובד שכר למרות שנעדר מעבודתו, מכיוון שהסיבה להיעדרותו הייתה מחלה שמנעה ממנו להגיע לעבודתו. בפוסקים קיימות מספר שיטות בנוגע לזכות זו ולמעשה הנוהג המקובל מופיע בחוק אשר מעניק זכאות לתשלום בגין ימי מחלה באופן חלקי. החוק מחייב כברירת מחדל במקום בו הצדדים לא סיכמו באופן שונה מן הכתוב בו.
ח.א. שכר מינימום
בשוק חופשי, אליו מתייחסת התורה, מחיר העבודה נקבע לפי הביקוש וההיצע של העבודה. התורה לא חוקקה חוקים אלא דיברה אל ליבו של המעסיק לראות את העובד לא כמכונה, אלא כאח שיש לו צרכים. אולם בתקופות בהן ישנו ניכור, המדינה רשאית להשתמש בסמכותה, ולקבוע בחוק שכר מינימלי שאסור לשלם פחות ממנו, גם לא בהסכמת העובד. חוק זה תקף גם על פי ההלכה ולפיכך מעסיק המשלם לעובד פחות משכר זה עובר על איסורי גזל והלנת שכר.
נכסים שחולקו בשוה למרות הטענה שנקנו מכספי צד אחד / בית הדין הגדול 1132751/3
הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס
בית הדין דחה את ערעורו של אדם על פסק בית הדין שמחלק את הדירה בשוה, למרות טענתו שהדירה נקנתה בכסף שלו.
י.ד. פיצויי הלנת שכר
הלנת שכר היא מעשה חמור אך התורה אינה קונסת את המעסיק שהלין שכר שכיר. אולם מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים המוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא'. ככאלה המעסיק פטור מלשלם עליהם מצד הדין אך היות והוא חייב בדיני שמים ראוי לבית הדין שהוסמך לפשר בין הצדדים לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו. את החוק במדינת ישראל אשר קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר יש לקבל כעיקרון בלבד, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה לפי שיקול דעת בית הדין.
ט.ג. שינויים בגובה השכר
כל העלאה או הפחתה במשכורתו של העובד חייבת להיות בהסכמת הצדדים. לעובד אין זכות להעלאת שכר גם אם מחיר העבודה התייקר או שמדד יוקר המחיה עלה. אולם בזמנים בהם השכר נשחק באופן ניכר ישנה הצדקה להעלאת שכרו של העובד, ואם המעסיק לא עשה זאת העובד רשאי לתבוע זאת בבית הדין אשר בתנאי מסוימים עשוי לחייב את המעסיק לעשות כן. במקרים קיצוניים, בהם האינפלציה גואה, החוק מחייב את המעסיקים להעלות את שכר העובדים.
יב.י. זכאות לפיצויי פיטורין
החוק, המחייב גם על פי ההלכה, מחייב לשלם פיצויי פיטורין לעובד שפוטר או שתקופת עבודתו על פי הסכם העבודה הגיעה לסיומה, אך לא לעובד שהתפטר מרצונו החופשי, למעט הסכום שהפריש המעסיק עבורו לקרן הפיצויים. עם זאת ישנם מקרים בהם החוק שולל מעובד שפוטר את זכותו לפיצויים. מאידך, ישנם מקרים בהם למרות שהעובד התפטר, ולא פוטר, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, כגון שההתפטרות הגיעה בעקבות הרעת תנאי העבודה.
יב.יב. פיטורי עובדת בהריון
מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה . חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה, והוא מחייב גם על פי ההלכה.
טז.ב. פיצוי לעובד שניזוק
ההלכה אינה מטילה חיוב אוטומטי על המעסיק לפצות את העובד שניזוק במהלך עבודתו, אלא רק במקרה בו המעסיק אשם בנזק שנגרם לעובד במהלך עבודתו, והיא אינה פוטרת את העובד מאחריות לבריאותו ולביטחונו האישי. החוק מסדיר את אחריותו של המעסיק לשמירה על שלום עובדיו ובנוסף לכך קובע החוק כי אם המעסיק לא מילא אחר דרישות החוק ניתן לתבוע אותו על הנזק שנגרם עקב כך וחוק זה תקף גם על פי ההלכה.
פסיקה ע"פ חוק יחסי ממון כשלא נעשה קניין על כך במקרה בגידה או מרידה / בית הדין אשדוד 1338971/12
הרב נחום שמואל גורטלר, הרב אלימלך וסרמן, הרב יצחק לוי
בית הדין קבע שמן הסתם אדם לא קיבל על עצמו שישלם איזון נכסים ע"פ החוק לאשה שבגדה או מרדה בו, וכל עוד לא נעשה קניין על כך יש לדון לפי ההלכה ולא לפי החוק.
שאלות ותשובות
פטור פיקטיבי מתשלום ביטוח לאומי
על פי החוק וההלכה אסור למעסיק להוציא תלוש לאדם שאינו עובד שלו כדי לפטור אותו משלום ביטוח לאומי
העברת זיכוי מס לאדם שאיננו התורם
ברוב המקרים אסור להוציא קבלה על שם אדם אחר שאיננו התורם לצורך פטור ממס, כיוון שיש כאן שקר בדבר שנוגע לממון. וכן רשויות המס לא מסכימות להעביר את הזיכוי מאדם לאדם. אולם נראה שבסכומים קטנים שאין עליהם אכיפה וניתן להעבירם מיד ליד אין בעיה וכן בסכומים גדולים ניתן במקרים מסויימים להקנות את הכסף בצורה מסודרת.
מכשיר תיקוף תקול באוטובוס
תקנות משרד התחבורה קובעות שאין לגבות תשלום בנסיעה בה מכשיר התיקוף היה שבור
המחיר שמודבק על מוצר זול באופן בלתי סביר
בדרך כלל המחיר הקובע הוא המחיר המודבק על המוצר. אף שמדיני מקח טעות המוכר יכול לחזור בו במקרה של טעות, ואף לטעון שהקופאי חרג משליחותו. יש לראות בחוק להגנת הצרכן מנהג מוסכם, אולם יתכן ונכון לצמצם אותו במקרים שברור שהייתה טעות, אך למעשה, אם המחיר הנקוב על המוצר הוא המחיר הרשום בקופה - אזי אינך חייב לשלם יותר, גם אם המחיר נראה בלתי סביר.
ויתור עובד על זכויות
מעסיק אינו יכול להתנות עם עובד שיוותר על זכויות שמגיעות לו על פי חוק.
בוקסה שנמצאה במסע בני עקיבא
נראה שבמקרה שלך הסיכוי היחיד למצוא את המאבד הוא ע"י המשטרה או חברת האוטובוסים, וכל הפוסקים יסכימו שכך כדאי לעשות.
תלונה לעירייה על השלכת פסולת
ניתן להגיש תלונה בעירייה על השלכת פסולת בשטח המשותף בבניין מגורים כאשר בו מטרד ואף סכנה. למרות שיתכן שהעירייה תחייב שלא על פי דין תורה, הדבר מותר על פי ההלכה כתקנת הציבור.
קיצוץ בימי החופשה בניגוד לסיכום בזמן הקבלה לעבודה
ימי החופשה שסוכמו עם העובד הם המחייבים. ואם מעסיק רוצה לשנות את התנאים באמצע התקופה זו הרעת תנאים, ואם העובד התפטר בעקבות הרעת התנאים הרי זה כאילו פוטר.
חזרה מהסכם בתוך שבועיים
החוק מאפשר לחזור מהסכם בתוך שבועיים. לדעת בית הדין ארץ חמדה גזית, חוק זה מחייב אף בדין תורה.
שכירות דירה במקום אסור
מי שמיקם דירה במחסן עבר על חוקי התכנון והבנייה. השוכר את המחסן לא עבר שום עבירה לפי חוקי התכנון והבנייה, ולכן מותר לו לשכור את הדירה. בנוסף, אין לחייב משום לפני עיוור את מי שהכשיל אחרים בדינא דמלכותא דינא כאשר המלכות עצמה אינה אוסרת זאת.
קניית מוצר על מנת להשתמש בו ולהחזירו לאחר מכן
אין לרכוש מוצר על מנת להשתמש בו ולהחזירו לאחר מכן.
על מי מוטל להרוס בנייה בלתי חוקית, על השכנים שמעוניינים בשטח או על הבונה הפולש?
השכן שפלש חייב לשאת בעלויות השונות ואין במקרה זה חזקת שלוש שנים.
פרסומים
צנעת אדם: הזכות לפרטיות על פי ההלכה
ההגנה המשפטית על צנעת הפרט היא נושא חדש יחסית, בן מאה שנים לערך, שעדיין דורש הגדרה – הן באשר לגבולותיה של הזכות לפרטיות והן באשר להצדקה הרעיונית-משפטית להגנה על זכות זו. הספר שלפנינו עומד על ייחודה של גישת ההלכה, תוך כדי השוואתה לחוק המדינה. הספר עוסק הן בהיבט הרעיוני והן בהיבט המשפטי-הלכתי תוך התייחסות לסוגיות אקטואליות. לדוגמא, היזק ראייה, גילוי סודות, האזנת סתר, דחיית צנעת הפרט מפני ערך אחר, הצורך בבירור האמת בהליך משפטי, הגבלת זכות היוצר למנוע את פרסום יצירתו, אמירת לשון הרע לתועלת וההיתר לביזוי עצמי. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג הוא ראש צוות המחקר במכון משפטי ארץ, עפרה, ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מחבר הספר "ההתחייבות", ומעורכי כתב העת "תחומין" וספרים נוספים.
משפט התורה במדינת ישראל
צדק ומשפט מן המקור הישראלי והעברי צריכים לתפוס את מקומם בראש ולדחות את הלשונות הזרות ואת משפט עם לועז אשר קנה לו מקום של כבוד במחוזות הצדק הישראלי. בחוברת זו אנו קוראים להתמקד בראש ובראשונה בדין האזרחי. בתובענות שבין אדם לחברו, בין רשות לרשות, בין חברה ללקוח ובין עובד למעביד. בכל מרחב דיני הממונות יש להרים את קרן משפט התורה כמתחייב מן ההלכה. הפרסום אינו עומד למכירה, אולם, ניתן להוריד את הקובץ בחינם
נייר עמדה מספר 3: תוקפם ההלכתי של חוקי המדינה בדיני ממונות
הרב יואב שטרנברג, הרב עדו רכניץ
החלק הראשון - שנכתב על ידי הרב יואב שטרנברג (כולל ארץ חמדה, ירושלים) עוסק בהשפעת חוקי המדינה על גמירות הדעת, על הבעלות ועל יצירת התחייבויות. השפעה זו אינה תלויה בשאלה אם יש תוקף הלכתי לחוק מעצם היותו חוק, אלא היא נובעת מהשפעת החוק על גמירות דעתם של בני האדם הפעילים בשוק. החלק השני - שנכתב על ידי הרב עדו רכניץ (מכון משפטי ארץ וארגון גזית) עוסק בתוקפם של חוקי המדינה בדיני ממונות מעצם היותם חוק. זאת, על רקע עשרות התייחסויות של פוסקי ההלכה שקבעו כי יש תוקף חוקי לחלק מחוקי המדינה. חלק זה מסתיים בהצעת קריטריונים לבחינת מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, וזאת כבסיס לדיון ואף להחלטה משותפת. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
נייר עמדה 12: מעמדה ההלכתי של חברה בע"מ
הרב אלעזר גולדשטיין, הרב עדו רכניץ
נייר העמדה סוקר את המחלוקת הקיימת בעולם לגבי מהות האישיות המשפטית, ולאחר מכן את המחלוקת בהלכה בסוגיה זו. ההמלצה העיקרית בנייר העמדה היא שיש לראות בחברה לכל הפחות אישיות משפטית למראית עין. הפרסום זמין להורדה באתר. הנייר הוצג בכנס הדיינים ה-12 בתאריך כט' טבת תשע"ז. לאחר מכן התקיים דיון בין כלל הדיינים שנטלו חלק בכנס, ובכלל זה, הרב יוסף כרמל, אב"ד וראש כולל ארץ חמדה, הרב אברהם גיסר, יו"ר מכון משפטי ארץ והרב רצון ערוסי. את הדיון חתם הרב יעקב אריאל שאמר שכיון שהמשק רואה בחברה אישיות משפטית כך יש להתייחס אליה גם בבית הדין. דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר איגרא, הוסיף ואמר שמעבר לקבלת חברה כאישיות משפטית יש לקבל גם את חוק החברות שמסדיר את פעילות החברה.
נייר עמדה מס' 17: מעמדם של חוקי המדינה ושל פסיקת בתי המשפט
נייר עמדה זה מוצג לקראת כנס הדיינים ה-17, והוא מציע להשיב לשאלה לאילו יש תוקף הלכתי של "דינא דמלכותא" על פי שורה של תבחינים
סרטוני וידיאו
הצגת נייר עמדה מספר 12: מעמדה ההלכתי של חברה בע"מ
תמצית נייר העמדה הסוקר את המחלוקת הקיימת בעולם לגבי מהות האישיות המשפטית, ולאחר מכן את המחלוקת בהלכה בסוגיה זו. ההמלצה העיקרית בנייר העמדה היא שיש לראות בחברה לכל הפחות אישיות משפטית למראית עין. הפרסום זמין להורדה באתר.
שיעורים מוקלטים
דיני ממונות 5: מכירת דירה
מכירת דירה היא תהליך מורכב ורב-שלבי. בשיעור נדונים השלבים השונים מבחינה הלכתית: חתימת החוזה, מתן ייפוי כוח, רישום הערת אזהרה ורישום בטאבו.
דיני ממונות 9: מעמדו ההלכתי של שיק והדין כשאבד
שיעור זה נפתח בדיני שיק במשפט הנוהג, ולאחר מכן הוא עוסק בשלושת הגישות בהלכה ביחס למעמדו של שיק. מסקנת השיעור ששיק יוצר גם חיוב ממוני, וכן שעל כותב השיק לשלם שוב במקרה של השיק אבד בתמורה לקבלת ערבויות ממקבל השיק. השיעור נחתם באזכור שיטת מהרש"ם שמאפשר להכריע במחלוקות בהלכה כאשר חוק המדינה הוא כאחת השיטות. להרחבה ראו מאמרו של הרב חיים בלוך בספר משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם
דיני ממונות 13: חוקי המגן - חוקי העבודה על פי הההלכה
בשיעור זה סקירה על המחלוקת ההלכתית בשאלת מעמדם ההלכתי של חוקי העבודה במדינת ישראל
דיני ממונות 19: מבוא לזכויות יוצרים
שיעור זה עוסק במעמדן של זכויות יוצרים בהלכה, במקורות השונים להגנה על זכויות יוצרים, ובכלל זה חוק המדינה, וביישומים שונים
דיני ממונות 20: מבוא לדיני שכנים
שיעור זה עוסק במחלוקת הראשונים לגבי נזקי שכנים - האם כחלק מדיני נזיקין או חלק מדיני הקניינים. לאחר מכן הוא עוסק בשאלות מעשיות, כגון, האם ניתן לדרוש משכן להפסיק לעשן במרפסת ביתו, האם ניתן להתנגד להתקנת מזגן מרעיש, האם דייר בבית משותף רשאי לפצל את דירתו ועל מי האחריות לתיקון במקרה של נזילה מדירה אחת לזו שמתחתיה.
