הרשם לקבלת עדכונים
היתר נישואין
מאמרים
נישואי מינקת שהתעברה מתרומת זרע /פד"ר 1197420/1
הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן
אישה ילדה מתרומת זרע. כשנה לאחר מכן ביקשה להתחתן. בית הדין התיר לה להינשא על אף הגזרה שלא לשאת מינקת חברו מתוך צירוף של כמה טעמים: הבעל המיועד התחייב לזון את הילדה, האמא מעולם לא הניקה בשל בעיה רפואית ולא בשל בחירה, וכן לידה מתרומת זרע לא נחשבת כשכיחה ולכן ניתן לומר שלא גזרו עליה.
***נימוקים להיתר נישואין למינקת
אישה דתייה התגרשה מבעלה בעודה בהיריון. לאחר הלידה הגרוש לא שמר על קשר עם הילדה ולא שילם מזונות. האישה הניקה את הילדה, וממשיכה להניק אותה. היא מבקשת היתר נישואין כאשר התינוקת תהיה בת 22 חודש ואוכלת מזונות מוצקים בנוסף להנקה. לדבריה היא עתידה להפסיק להניק לפני הנישואין. הדיין פרס את הסוגיא בטוב טעם ודעת, והסביר כי לדעת חלק מהראשונים גזרת מנקת קיימת אפילו אם החשש לבריאות התינוק לא קיים חוץ ממקרה יוצא דופן מאוד כמו ריש גלותא. אך לדעת ראשונים אחרים וכן פסק השו"ע גזרת מנקת קיימת כל עוד יש חשש ממשי לבריאות התינוק שלפנינו מאיזו סיבה. אולם גם לשיטה המצמצמת החילוק בין מנקת זו ושאר המניקות צריך להיות ניכר לכולם. לכן, קולות מסוימות שכתבו הפוסקים בנוגע לאישה שכבר הפסיקה להניק או במקרה בו הבעל החדש מתחייב לזון תלויות במחלוקת הזאת. הדיין חידש, שיש נשים שכלל לא נכנסות לגדר מנקת ועליהן הגזרה לא חלה. הרשב"א כתב שאם מדובר בגרושין והתינוק כלל לא הכיר את האם בשעת הגירושין אין עליה שם מנקת. לאחר שהוכיח שהשו"ע נוטה אחרי דרך הרשב"א חידש שגם האישה דנן אינה נכנסת כלל לגדר מנקת כיוון שהיא התגרשה בשעה שהיתה מעוברת, והתינוק לא הכירה. לכן לא מדובר פה על היתר למנקת (כמו במקרה בו הבעל מתחייב לזון, או שאר הקולות שהעלו הפוסקים בדין זה) אלא באישה שכלל לא נקראת מנקת לכל השיטות.
היתר מינקת להינשא / פד"ר 1212058/1
הרב דוד דב לבנון, הרב דניאל גודיס, הרב שלמה צרור
המבקשת היא רווקה פנויה, בנה בן 14 חודש. היא הפסיקה להניק כאשר היה בן 5 חודשים, כיון שההנקה היתה קשה לה. כאשר הילד היה בן 13 חודש היא הכירה בחור והם רצו להתחתן בחודש תמוז תשע"ט, הילד יהיה אז בן 19 חודש. הדיון הוא על תקנת חכמים שמינקת לא תינשא עד 24 חודשים לאחר הלידה. בית הדין התיר לה להינשא בצירוף כמה נימוקים. א. יש סוברים שחכמים גזרו על אלמנה, כיון שהאב מת ואינו יכול לדאוג לילד לתחליפי חלב, אבל לא גזרו בגרושה שהאב קיים. ב. יש סוברים שגזרו בגרושה, כיון שהיו לה חיובים כלפי בעלה, אבל מזנה לא חייבת לבועלה דבר ואינה בגדר "מינקת חברו". ג. יש מקלים בזמן הזה שאשה אינה מינקת יותר מ-18 חודש, ולכן מותר לה להינשא כאשר הילד בן 19 חודש. ד. טובת הילד היא שיגדל במשפחה שומרת מצוות. ה. החתן המיועד הפקיד בבית הדין כסף למזונות הילד עד שימלאו לו 24 חודשים. ו. המבקשת הפסיקה להניק לפני זמן רב, ללא קשר לרצונה להינשא.
באיזה מקרים יש לקבוע איסור לנטען / פד"ר 1098598-16
הרב אברהם שמן, הרב אברהם אבידר, הרב דוד גרוזמן
בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה
היתר נישואין לקטינה בת 13 שחופתה נקטעה על ידי המשטרה/ תיק 1201614/1
הרב מרדכי רלב"ג, הרב יקותיאל כהן
טקס נישואין של חתן בן 17 עם כלה בת 13 נקטע על ידי המשטרה. לטענת המשטרה הכלה לא ענדה על ידה טבעת, ולא נמצאה ברשותה טבעת. אבי הכלה שהתנגד לנישואין פנה לבית הדין כדי לברר את מעמדה האישי של בתו. בית הדין פסק שאין באשה זו חשש קידושין, כיון שהיא בחזקת פנויה ולפי העדויות של כמה מן הנשים שנכחו במקום לא היתה מסירת טבעת. גם אין צורך לחזר אחר עדים כשרים שהיו שם במיוחד כאשר עדים אלו אינם בני השגה. כמו כן אין לחשוש שמא יצא עליה קול שנתקדשה, כיון שלא הוחזק בבית דין קול כזה, וגם יש בו אמתלא. גם אין לחשוש שמא החופה עשתה קידושין, כיון שהחתן לא אמר שמקדש בכך, והוא אינו ת"ח היודע שישנה אפשרות כזו. משום כך מסקנת בית הדין היא שהאשה מותרת ללא גט, גם לא גט לחומרא, כדי שלא לפוסלה לכהונה, וכדי לא לתת יד לעגן את הנשים.
היתר לבועל והיתר הוולד לאחר גט מהרש"ם / בית הדין אשקלון 1394399/1
הרב ישי בוכריס, הרב בן ציון ציוני, הרב עודד מיכמן
אשה נאפה וילדה לזנונים, ואח"כ סודר גט מהרש"ם. בית הדין מתח בקורת על סידור גט מהרש"ם, ואסר את האשה להנשא לבועל.
זוג שנקבע שצריכים בירור אם יכולים להנשא, נישאו בנישואין פרטיים והאשה הרה, ומבקשים היתר להנשא. הם מעלימים מידע מבית הדין / בית הדין באר שבע 1390100/1
הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אברהם הרוש, הרב אבידן משה שפנייר
זוג שנאמר שהם צריכים בירור אם רשאים להנשא, נישאו בנישואין פרטיים והאשה הרה. הם מעלימים מידע מבית הדין ומבקשים היתר להנשא.
