הרב נתן חי, הרב עמיחי כנרתי, הרב רועי הכהן זק

בית דין לממונות - איתמר

הנתבע פגע ברכב התובע בשעה שעמד בחניה, הצדדים מודים שהנתבע אשם בתאונה. הרכב תוקן בהסכמה במוסך מטעם חברת הבטוח של התובע, אולם כתוצאה מפערים בשומת הנזק חברת הביטוח של הנתבע איננה מוכנה לשלם את מלא הנזק. תביעת התובע היא שהנתבע ישלם את מלא הנזק כפי שנישום ותוקן ע"י המוסך של חברת הבטוח שלו. לעומתו טוען הנתבע שיתכן שהשומה איננה נכונה כפי שטענה חברת הבטוח שלו, וממילא עליו לשלם רק את העלות האמיתית של הנזק. בית הדין דן והכריע בשלוש שאלות: א. כאשר חברת הביטוח של המזיק מסרבת לשלם את הנזק, האם החיוב חוזר למזיק? ב. הדלת שהוחלפה היתה פגומה כבר לפני התאונה. האם זו סיבה לגרוע מהתשלום עבור התיקון שנעשה בפועל ? ג. אם תחשיב תשלום התיקון צריך להיות לפי מוסך זול או לפי מה ששולם בפועל ? לאור זאת פסק בית הדין שהנתבע חייב לפצות את התובע על הנזק שגרם. עלות הנזק הכולל שנגרם לתובע מתבטאת בסכום שהוציא. מכיוון שמדובר בדלת משומשת שנפגעה, יש להפחית מעלות הדלת החילופית סך של 300 ₪ כייצוג של הפחת אל מול שוויה של דלת חדשה.

הרב שלמה אישון, הרב אהרן כץ, הרב סיני לוי

ארץ חמדה גזית - רמת גן

עקב חילוקי דעות נאלץ נהג הרכב הניזוק לתבוע את חברת הביטוח של עצמו, בבית הדין תבע הניזוק מהמזיקה להשלים את החובות שחברת הבטוח אינה מכסה ובהם: א.השתתפות עצמית. ב.כינון בטוח. ג.ירידת ערך רכב. ד.העדר תביעות לשלוש השנים הבאות. ה.הוצאות משפט. ו. ריבית על פיגור התשלום. בית הדין הכריע עקרונית שלמרות שהנתבעת משלמת לחברת הביטוח, לתובע עומדת הזכות לתבוע את סכום ההשתתפות העצמית שלא שולם לתובע וגם לא נתבע על ידי חברת הביטוח מן הנתבעת. בנוסף בית הדין דן והכריע בשלושה נקודות על מה יש לשלם: א. השתתפות עצמית, כינון ביטוח. ב. העדר תביעות לשלוש שנים ג. הוצאות משפט.

הרב בניהו ברונר, הרב ניסים טולדנו

ארץ חמדה גזית - קצרין

אדם שנפל בעת קניה בחנות תבע את בעל החנות על הנזק שנגרם לו. פסק הדין דן בראיות להמצאות "הבור" ולמידת הנזק, ונדונו בו כמה סוגיות עקרוניות: א. נזקי בור בזמן הזה. ב. מנהג המדינה והחזקת ביטוח. הראיות לנזק שהוצגו בפני ביה"ד אינן חותכות ואינן מוציאות מידי ספק. אך הדין הוכרע באמצעות פשרה בגלל רשלנותו של בעל החנות שלא החזיק ביטוח שבמידה והיה היה משלם על הנזק.

הרב יהודה פריס, הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב יהודה זולדן

בית הדין לממונות מעלה אדומים

בעקבות תאונה הודה הנתבע כי הוא אשם. בהמשך, ככל הנראה מסיבות של נוחיות, התובע בחר לתבוע את הפוליסה של עצמו, בעיקר מפני שבדרך זו הובטח לו קבלת תשלום מהיר יותר. לפי החלטת השמאי, הוכרז הנזק כ"אובדן גמור". לפי תקנות חברת הביטוח, ותנאי הפוליסה של התובע, בעל רכב שקיבל פיצוי מלא בגין "אובדן גמור", מפסיד את דמי הפוליסה ששולמו עבור ביטוח הרכב. במקרה זה, מאחר והתאונה התרחשה באמצע תקופת הביטוח, הפסיד התובע תקופה של חצי שנה של ביטוח בשווי 1053 ש"ח. על כן הוא תובע סכום זה. תביעה זו הובאה לפני בית הדין לממונות מעלה אדומים, ונדונה באריכות, כאשר כל אחד מהדיינים כתב את דעתו. על פי הדעה הראשונה בפסק הדין: 1. ישנו חיוב על גרימת נזק (גרמא) במקרה שהמזיק נהנה מהנזק. 2. כיון שתאונות דרכים הן אירוע שכיח יש לחייב בגרמא על פי שיטת הריצב"א. שני הדיינים האחרים חלקו על קביעות אלה, אולם חייבו את הנתבע בנימוקים הבאים: 1. גם מזיק בגרמא חייב בדיני שמיים. 2. ע"פ כללי הביטוח הנתבע חייב, במקרה זה לא הדבר לא בא לידי ביטוי בגלל סכום השתתפות עצמית גבוה של התובע.

הרב סיני לוי, הרב עדו רכניץ, הרב עקיבא כהנא

ארץ חמדה גזית - ירושלים

לטענת התובע, במהלך תאונת דרכים פגע הנתבע ברכבו של התובע. התובע דרש שיתקיים דיון בדין תורה, ואילו הנתבע השיב שחברת הביטוח שלו מטפלת בתביעה, והיא מוכנה להתדיין בבית משפט בלבד. בית הדין דן בחיוב הנתבע להתייצב לדין תורה.

הרב עדו רכניץ, הרב אליהו בלום, הרב יעקב סלקמון

ארץ חמדה גזית חיפה

התובעים התארחו בבית ההארחה של הנתבעת, לאחר האירוח התגלה לתובעים כי הם נעקצים על ידי פשפשים בביתם והם פנו לנתבעת. הנתבעת הודתה כי מעט יותר משבוע אחרי השבת בה התארחו התובעים בבית הארחה, התלוננו אורחים נוספים על עקיצות. הנתבעת שלחה אל התובעים מדביר שביצע הדברה חד פעמית בביתם. ההדברה לא הועילה, והתובעים עברו תקופה ארוכה מאד של מאבק בנגע הפשפשים, שבסופו השליכו לאשפה את כל ריהוט חדרי השינה וציוד נוסף. בית הדין הכריע שטענת התובעים העובדתית מבוססת, ולכן במקרה זה יש לחייב מכח הבנה שישנו הסכם מכללא על פיו בית הארחה מבטיח כיסוי ביטוחי או מעין-ביטוחי על נזקים כאלו, גם אם אין מקום לחיוב על פי דיני הנזיקין שבהלכה. למעשה, בית הדין העריך את שווי הנזק, בניכוי האשם התורם של התובעים, ובתוספת פיצוי על עוגמת הנפש הרבה, בסך כולל של 30,000 ש"ח.

הרב עדו רכניץ

המאמר עוסק בשאלה כיצד על בית הדין לפעול במקרה שלפי ההלכה אין חיוב מן הדין לפצות על הנזק, אולם במקרה של תביעה כנגד חברת ביטוח הניזק היה מפוצה? והאם בית הדין יכול לחייב את המזיק לשלם בנזק עקיף כאילו הביטוח הופעל? המאמר סוקר את עמדת פוסקי זמננו שיש לראות את הביטוח כהתחייבות מכללא של חברת הביטוח לשלם יותר ממה שההלכה מחייבת בתחום שבו מקובל לעשות ביטוח, ובפרט בתחום שבו החוק מחייב לעשות ביטוח. בהמשך לכך הוא קובע ששינה התחייבות מכללא כזו של צד לעסקה בכל מקרה בו מקובל לעשות ביטו. התוצאה היא שבית הדין אמור לחייב את אותו צד גם אם לא עשה ביטוח או במקרה בו בחר שלא להפעיל את הביטוח. המאמר פורסם בכתב העת, אמונת עתיך, גליון 123, ניסן תשע"ט.

הרב יוסף כרמל

ארץ חמדה גזית - ירושלים

(1) תאונת דרכים היא בגדר אדם המזיק. (2) במקרה של תאונה הנהג שעבר על החוק הוא שאחראי לנזק. (3) כאשר ברור שנהג אחד עבר על החוק, ויש ספק אם הנהג השני עבר על החוק – הנהג הראשון חייב. (4) להודאת נהג סמוך לתאונה כי הוא אחראי אין תוקף הלכתי. (5) ניזוק בתאונה רשאי לתבוע את המזיק ואינו חייב לתבוע את חברת הביטוח של המזיק.

הרב אורי סדן

על פי ההלכה המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאות הבריאות של העובד, אלא אם כן זהו המנהג המקובל כפי שנהוג כיום ביחס לעובדים זרים. כמו כן המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאותיו הרפואיות של העובד אפילו אם המחלה או הפגיעה אירעה לעובד במהלך עבודתו, ועקב עבודתו, אלא אם כן העובד חלה או ניזוק עקב מעשה או מחדל של המעסיק. על פי החוק קיימת חובה להפריש מדי חודש כסף לביטוח הלאומי, אשר מעניק לעובד ביטוח במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. חוק זה נכון וראוי גם על פי רוח התורה, והוא מחייב גם על פי ההלכה .

הרב אורי סדן

החוק מחייב את העובד ואת המעסיק להפריש מדי חודש כסף לצורך ביטוח לאומי אשר יבטיח לעובד פיצוי במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. במקרה בו לא הופרש סכום זה, והעובד ניזוק, הביטוח הלאומי ישלם לעובד ויתבע את המעסיק להחזיר לביטוח הלאומי את הסכום ששולם לעובד. חוק זה נחקק ברוח התורה, הוא משקף מנהג מקובל בקהילות ישראל והוא מחייב גם על פי ההלכה.

הרב אורי סדן

במקרים רבים כרוכה ההתנדבות בסיכון מסוים. בזמן שבית המקדש היה קיים הציבור לקח על עצמו את האחריות לטפל בכהנים שחלו עקב התנדבותם במקדש. כך עושה מדינת ישראל כיום ואדם המוגדר כמתנדב אשר נפגע בזמן התנדבותו יפוצה על כך מקופת המדינה. חוק זה מביא לידי ביטוי את היות עם ישראל עם של גומלי חסדים בני גומלי חסדים הרואים בכל אדם שגמל חסד עם חברו כשליח של האומה כולה למימוש ייעודה.

הרב יוני רוטנברג

מותר לניזק להפנות את רכבו לתיקון במוסך מסוים על חשבון הביטוח של המזיק, בתמורה לקבלת תיקון נוסף בחינם, בתנאי שלא מעורבת בדבר רמאות כלפי הביטוח.

הרב עמוס ראבילו

אם חברת הביטוח הורתה למבוטח לשכפל את המפתח ואחר כך המפתח האבוד נמצא - המבוטח זכאי לקבל מהחברה את עלות השכפול. במקרה שהשכפול נעשה לפני הוראה מפורשת מסתבר שהדבר תלוי במשך הזמן שלקח משעת איבוד המפתח ועד למציאתו.

הרב עמוס ראבילו

המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.

הרב עמוס ראבילו

אין איסור לתבוע חברת ביטוח, אפילו אם החברה תפנה לערכאות.

הרב עמוס ראבילו

מותר לתבוע עירייה על נזק שכזה, כיוון שמדובר על כסף שמראש ניתן לעירייה על מנת שתנהג בו לפי פסיקת בית המשפט וכן חברת הביטוח מתנהלת באופן דומה.

הרב אלעזר גולדשטיין

השיעור עוסק בכללים הייחודיים של דיני הראיות בתביעת גזלן, ובוחן דרכם את היחס לראיות הנדרשות בתביעות מול חברת ביטוח, ודיני החזרה בתשובה לאחר גזל. נבחנו בו מספר שאלות מעשיות: האם מותר לדווח לחברת ביטוח דיווח שקרי שיוביל לאמת? כיצד לחזור בתשובה על מקרים אלו? האם צדקה יכולה להועיל במקום השבת הגזילה, ומה הדין כאשר אין דרך להשיב? השיעור באדיבות אתר ישיבת עתניאל: http://otniel.org.