הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב עמיחי כנרתי
עצים שניטעו בשטח המיועד לפיתוח
התובע נטע עצי פרי בשטח הסמוך לחצירו, כעבור מספר שנים החליט הישוב להכשיר את השטח לבניה, ופגע בכמה עשרות עצים. התובע התנגד לעבודות ודרש שהישוב יעביר את העצים לשטח אחר. בנוסף, בקש היישוב לבנות קיר תמך בסמוך לחצרו של התובע, ועל מנת לעשות זאת, היה הכרח לחדור באופן זמני למרחק של מטר בתוך חצרו של התובע. גם לכך התובע התנגד. יתירה מזו, התובע אף הפריע לעבודות שבוצעו במקום. הסכסוך שנוצר הוא אופייני ליחסי תושב ורשות מקומית והוא מעלה שאלות יסוד בנוגע לסמכותה של הרשות הציבורית.
עכוב שכר לצבע מדין שוכר עליהם או מטען
הצבע התחייב לצבוע ולנקות דירה באזור המרכז. לפני השיפוץ התגלעו מספר ויכוחים בין התובע לנתבע. כתוצאה מכך, על סף עזיבה של התובע, הוחלט לפנות לרב שיגשר ביניהם. לאחר הגישור חזר התובע ועשה את עבודות הצביעה והנקיון למעט מספר עבודות עליהם התפשרו. לאחר מעשה כשבא לגבות את התשלום אמר לו הנתבע שבשל הסכסוך שהיה ביניהם קיים בו דין "שוכר עליהן או מטען" ולא היה מוכן לשלם את החוב שהוסכם עליו בגישור.
שמאות נזקי תאונה
הנתבע פגע ברכב התובע בשעה שעמד בחניה, הצדדים מודים שהנתבע אשם בתאונה. הרכב תוקן בהסכמה במוסך מטעם חברת הבטוח של התובע, אולם כתוצאה מפערים בשומת הנזק חברת הביטוח של הנתבע איננה מוכנה לשלם את מלא הנזק. תביעת התובע היא שהנתבע ישלם את מלא הנזק כפי שנישום ותוקן ע"י המוסך של חברת הבטוח שלו. לעומתו טוען הנתבע שיתכן שהשומה איננה נכונה כפי שטענה חברת הבטוח שלו, וממילא עליו לשלם רק את העלות האמיתית של הנזק. בית הדין דן והכריע בשלוש שאלות: א. כאשר חברת הביטוח של המזיק מסרבת לשלם את הנזק, האם החיוב חוזר למזיק? ב. הדלת שהוחלפה היתה פגומה כבר לפני התאונה. האם זו סיבה לגרוע מהתשלום עבור התיקון שנעשה בפועל ? ג. אם תחשיב תשלום התיקון צריך להיות לפי מוסך זול או לפי מה ששולם בפועל ? לאור זאת פסק בית הדין שהנתבע חייב לפצות את התובע על הנזק שגרם. עלות הנזק הכולל שנגרם לתובע מתבטאת בסכום שהוציא. מכיוון שמדובר בדלת משומשת שנפגעה, יש להפחית מעלות הדלת החילופית סך של 300 ₪ כייצוג של הפחת אל מול שוויה של דלת חדשה.
קנס הרתעתי על בעלים של בעלי חיים שהזיקו (022)
בעלי חיים השתחררו והזיקו למטע, המקרה חזר ונשנה כמה פעמים. לאחר שאיים התובע שיתפוס את בעלי החיים, הוא תפס אותם ולאחר דין ודברים החזירם. התובע מבקש מביה"ד שיטילו סנקציה עתידית על הנתבע שתמנע את השנות הנזק. בנוסף תבע התובע החזר תשלום על הוצאות בית הדין, והחזר הוצאות האכלה של בעלי החיים בזמן שהיו תפוסים אצלו. מאידך, ויתר התובע על נזקי הבהמות שהיו עד כה. בית הדין דן והכריע בארבעה דברים: א. מידת האחריות הנדרשת מבעל הבהמות. ב. החזר הוצאות על הבהמות שהחרים. ג. קנס הרתעתי. ד. החזר הוצאות משפט.
קושי לא צפוי לקבלן
בפני בית הדין באיתמר הובא סכסוך על גובה תשלום ביצוע עבודת עפר. התובע הינו קבלן עבודות עפר שביצע חפירה כקבלן משנה לטובת הנתבע שהינו קבלן בניה. לטענת התובע, במהלך העבודה התגלה שישנה קורת בטון טמונה בקרקע שחובה לחפור מסביב לה. אי לכך הסכום שהוסכם עליו מראש (28,000 ₪) איננו רלוונטי ויש לשלם לו תוספת על ההוצאות והעבודה החריגה. בית הדין ערך בירור אצל אנשי מקצוע בתחום הבניה והגיע למסקנה שהמצאות קורת בטון הטמונה בקרקע, בלי הודעה מראש, היא דבר החורג בעליל מטווח האפשרויות הסביר הנדרש מקבלן עפר ודינה כאונס שאינו שכיח. ומכיון שהעובד לא טעה בהערכת המחיר אלא בהערכת המציאות מתקבלת טענתו ומגיעה לו תוספת.
טענות כנגד קבלן בנוגע לריצוף פגום
בפני בית הדין באיתמר נידונה תביעה על ריצוף לקוי. לטענת התובע הריצוף נעשה בצורה לקויה, ובנוסף - חברת הבניה הטעתה אותו בכך שהציעה לו שיטת ריצוף אשר איננה תקנית. לעומתו, טוענת הנתבעת שהריצוף נעשה בצורה ראויה והליקויים לכאורה נובעים משיטת הריצוף אותה בחר התובע. בית הדין דן והכריע בשתי נקודות: א. עדות מומחה – כיצד יש להכריע האם הריצוף תקין? בית הדין קבע שניתן לסמוך על מומחה מטעם בית הדין שיסייע לבית הדין להכריע האם הריצוף תקין או לא. מומחה זה יכול להיות אפילו מי שפסול לעדות, על בסיס העקרון שאומן לא ירצה להרוס את שמו בדבר שעלול להתגלות. לאור זאת, אומן יהיה נאמן להעיד רק בדבר שיכול להבדק. ב. מנהג המדינה – התקן של מכון התקנים הוא ריצוף בדרך מסוימת, ויש לברר האם החברה נהגה כראוי כאשר נתנה לתובע לבחור גם שיטה אחרת. מסקנת בית הדין היא שאין כאן הטעיה משתי סיבות: א. "התקן" המדובר הוא תקן אסתטי, ולכן אין הוא רלוונטי בשיפוץ בית. ב. "מנהג המדינה" איננו חובה שאין לסור ממנה אלא הנוהג המכריע בהעדר הסכמה. במקרה דנן בעלי הדין הגיעו מראש להסכמה כיצד לרצף וממילא מנהג המדינה אינו קובע (עפ"י שו"ת הריב"ש תעה). הכרעת הדין – בעקבות בדיקתו של העד מומחה נקבע שיש להחליף מרצפות בודדות, וכאמור אין בעיה בהכרעה לשפץ ללא רובה. את התשלום לעד המומחה חילק בית הדין בין שני הצדדים.
