הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

יז.ז. ביטוח מתנדבים

הרב אורי סדן
במקרים רבים כרוכה ההתנדבות בסיכון מסוים. בזמן שבית המקדש היה קיים הציבור לקח על עצמו את האחריות לטפל בכהנים שחלו עקב התנדבותם במקדש. כך עושה מדינת ישראל כיום ואדם המוגדר כמתנדב אשר נפגע בזמן התנדבותו יפוצה על כך מקופת המדינה. חוק זה מביא לידי ביטוי את היות עם ישראל עם של גומלי חסדים בני גומלי חסדים הרואים בכל אדם שגמל חסד עם חברו כשליח של האומה כולה למימוש ייעודה.

במקרים רבים כרוכה ההתנדבות בסיכון מסוים. לדוגמה, מתנדב העוסק בביטחון, בחילוץ או בהצלה נחשף לסיכון מסוים. גם אחרי נקיטת כל אמצעי הבטיחות מדובר בסיכון אותו איש לא יכול למנוע. לוחם בכיתת כוננות, איש מד"א הפועל בזירת פיגוע, או חבר יחידת חילוץ הגולש מצוק למטייל שנפצע, לוקחים על עצמם סיכון מחושב בלתי נמנע. גם אדם המגיש עזרה לפצוע בתאונת דרכים בכביש סואן לוקח על עצמו סיכון מסוים.

כאמור (לעיל פרק טז, סעיף ג) הציבור לקח על עצמו את חובת הריפוי של הכהנים אשר חלו עקב עבודתם במקדש. בשבועות בהם עבדו הכהנים במקדש הם נדרשו לשנות את תזונתם ולאכול כמויות גדולות של בשר, וללכת כל היום יחפים על רצפה רטובה וקרה, ולעיתים מושלגת, ובעקבות כך לקו תכופות במחלת מעיים[1]. כהן שלא היה מעוניין בעבודה היה יכול להתחמק ממנה, ולמעשה העבודה נעשתה בהתנדבות, ולרוב מספר המתנדבים היה גדול מהדרוש[2]. המשנה במסכת שקלים[3] מתארת כי במקדש הוחזק, במימון ציבורי אדם שתפקידו היה לרפא את הכהנים שחלו. מכאן אנו למדים שנכון לקבוע כי הציבור ייקח על עצמו את הטיפול במתנדבים שנפגעו בזמן התנדבותם.

נוהג זה מתקיים במדינת ישראל כיום. על פי החוק[4] אדם המוגדר כמתנדב אשר נפגע בזמן התנדבותו יפוצה על כך מקופת המדינה[5]. לביטוח זה זכאי כל אדם המתנדב בגוף רשמי, או שעשה פעולה להצלת חייו או רכושו של חברו. חוק זה מביא לידי ביטוי את היות עם ישראל עם של גומלי חסדים בני גומלי חסדים הרואים בכל אדם שגמל חסד עם חברו כשליח של האומה כולה למימוש ייעודה.

 

[1] ירושלמי שקלים ה, א.

[2] משנה יומא פרק ב.

[3] משנה שקלים ה, א.

[4] סעיף 198 ה-ט לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב תשכ"ח).

[5] בניגוד לעובד, אשר ביטוחו הוא חובה של המעסיק, והמוסד לביטוח לאומי משמש כסוג של חברת ביטוח. ראו לעיל פרק טז סעיף ג.