הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

מנהג

מאמרים

תשלום משכורת לעובדת שעזבה את עבודתה בפתאומיות

הרב יעקב ורהפטיג, הרב יגאל צפירה, הרב יהושע קולר

בית הדין לממונות קהילת נוה נוף ירושלים

עובדת בחנות פרחים עזבה את עבודתה לטובת עבודה בחנות מתחרה ותובעת את שכרה, בעל החנות טוען שהעובדת התפטרה בפתאומיות וויתרה על שכרה. בית הדין פסק על פי דיני העבודה והדגיש שאין לדון בזה על פי מקורות ההלכה כיוון שבדיני עבודה הכל הולך על פי המנהג.

פיטורי עובדת בזמן הריון בגלל קשיים כלכליים

ארץ חמדה גזית - שדרות

מעסיק פיטר את המזכירה שלו בזמן הריונה. המזכירה דרשה תשלום מלא עד לאחר חופשת הלידה. לטענתה הפיטורין אינם בתוקף ולכן עליה לקבל את מלוא שכרה. מנגד טוען המעסיק שהפיטורין אינם בגלל ההריון ולכן הם חוקיים. היות והעסק נקלע לקשיים הוא הוכרח לצמצם עלויות, ולבסוף העסק אכן נסגר. הדרישה של המחוקק לאישור משרד העבודה היא מגבלה חדשה שאינה נדרשת לפי דין תורה. ההלכה מאפשרת למעביד לפטר את העובד כאשר המעביד נמצא בקשיים כלכליים ובעצם הוא אנוס. בית הדין דן בשאלה: האם אומדן הדעת של הפקיד במשרד העבודה עדיף על אומדן בית הדין? האם שכנוע של ביה"ד שהפיטורין נעשו לא בגלל ההריון לא מספיק בשביל להפוך אותם לחוקיים? על מנת לענות על שאלה זו יש לשוב ולבדוק מה הם הגבולות של דין המלכות בנושא של דיני ממונות? הכרעת הרוב הייתה, כן לחייב את הנתבע בשני שליש, הטענה היא שיש מנהג ברור וממילא אומדן דעת שהמעסיק וודאי קיבל עליו את כל פרטי החוק. בפסק דין זה מובא דעת המיעוט. כיון שעל פי ההלכה אסור לומר אני חייבתי ואני פטרתי, פסק המיעוט מפורסם ללא שמו של הדיין המחייב.

פיטורי מרצה באמצע השנה

הרב שלמה לוי

התובע עבד במדרשה לבנות, זמן קצר לאחר תחילת השנה צומצם מאד היקף המשרה שלו, בטענה שתלמידות המדרשה אינן מעונינות לשמוע את שיעוריו. בפסק מנומק מדוע לדחות את התביעה, בגלל שמצב כזה הוא בגדר אונס של המעסיק, ולכן הוא אינו מחויב להעסיק עוד את העובד. פסק הדין עוסק בשאלות חשובות ומצויות מאד בעניין פיטורי עובדים – האם מותר לפטר עובד באמצע תקופת ההעסקה? מה הדין כשיש ויכוח האם היה סיכום בניגוד למנהג המדינה?

ביטול עסקה תוך 14 יום

הרב דניאל כץ

על פי ההלכה לא ניתן להחזיר חפצים לאחר קנייתם ללא סיבה. לעומת זאת החוק (תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010) מאפשר כיום להחזיר חפצים לאחר קנייתם, ללא סיבה, תוך 14 יום בתנאים מסוימים. חוק זה מקובל במדינת ישראל וכמעט כולם מקיימים אותו. כעת עולה השאלה האם ניתן לומר שלחוק זה יש תוקף על פי ההלכה, זאת מכוח העובדה שכך נוהגים, ולמנהג יש תוקף בהלכה?

טענות כנגד קבלן בנוגע לריצוף פגום

הרב נתן חי, הרב רועי הכהן זק, הרב עמיחי כנרתי

בית דין לממונות - איתמר

בפני בית הדין באיתמר נידונה תביעה על ריצוף לקוי. לטענת התובע הריצוף נעשה בצורה לקויה, ובנוסף - חברת הבניה הטעתה אותו בכך שהציעה לו שיטת ריצוף אשר איננה תקנית. לעומתו, טוענת הנתבעת שהריצוף נעשה בצורה ראויה והליקויים לכאורה נובעים משיטת הריצוף אותה בחר התובע. בית הדין דן והכריע בשתי נקודות: א. עדות מומחה – כיצד יש להכריע האם הריצוף תקין? בית הדין קבע שניתן לסמוך על מומחה מטעם בית הדין שיסייע לבית הדין להכריע האם הריצוף תקין או לא. מומחה זה יכול להיות אפילו מי שפסול לעדות, על בסיס העקרון שאומן לא ירצה להרוס את שמו בדבר שעלול להתגלות. לאור זאת, אומן יהיה נאמן להעיד רק בדבר שיכול להבדק. ב. מנהג המדינה – התקן של מכון התקנים הוא ריצוף בדרך מסוימת, ויש לברר האם החברה נהגה כראוי כאשר נתנה לתובע לבחור גם שיטה אחרת. מסקנת בית הדין היא שאין כאן הטעיה משתי סיבות: א. "התקן" המדובר הוא תקן אסתטי, ולכן אין הוא רלוונטי בשיפוץ בית. ב. "מנהג המדינה" איננו חובה שאין לסור ממנה אלא הנוהג המכריע בהעדר הסכמה. במקרה דנן בעלי הדין הגיעו מראש להסכמה כיצד לרצף וממילא מנהג המדינה אינו קובע (עפ"י שו"ת הריב"ש תעה). הכרעת הדין – בעקבות בדיקתו של העד מומחה נקבע שיש להחליף מרצפות בודדות, וכאמור אין בעיה בהכרעה לשפץ ללא רובה. את התשלום לעד המומחה חילק בית הדין בין שני הצדדים.

סמכות בית הדין לעניין גירושין ויחסי ממון של בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים / פד"ר ‏544579/6

הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בבית הדין נידון סכסוך ממון על בעלות הבית וחיוב כתובה בין בני זוג גרושים שהתחתנו בחתונה אזרחית. פסק הדין בירר את מעמדם של נישואים אזרחיים לפי ההלכה ומנהג בתי הדין והראה שהגישה המקובלת בבתי הדין בישראל היא לחלק בין שני סוגים של נישואין אזרחיים: נישואין אזרחיים הנערכים מתוך אילוץ, כאשר אי אפשר לערוך נישואין דתיים, נחשבים "נישואין לחומרא" ואם בני הזוג מעוניינים להתגרש יש להצריך גט, ובמקרים קיצוניים יש אפשרות להקל בפירודם. לעומתם, נישואין אזרחיים הנערכים מתוך רצון של בני הזוג שלא להנשא כדת משה וישראל נחשבים כנישואין נגד ההלכה, ואין לסדר לבני הזוג גט, כדי שלא יטעו ויחשבו שיש לנישואין אלו תוקף הלכתי. גירושין של בני זוג אלו יעשו על ידי פסק דין של בית הדין ללא צורך בגט או ברצון הבעל. הנישואין לשיטה זו הם מושג עולמי השייך לכל המין האנושי, גם 'נישואי בני נח' זקוקים להתרה אלא שבניגוד להתרת נישואין כדת משה וישראל הצריכים הסכמה של בני הזוג וגט, כאן די ברצון של אחד הצדדים והחלטה של בית הדין כסמכות החוקית של המדינה, שיתירו את הנישואין כדין 'נישואי בני נח' בכל העולם שפוקעים על ידי הצהרה של הגורם המוסמך באותה מדינה.

**גט שנשלח לבית דין באירופה מבעל ספרדי כאן, לפי איזה מנהג יש לכתוב / פד"ר 1079218/2

הרב יהודה יאיר בן מנחם

איש בן עדות המזרח שולח גט לאשתו שבאנגליה. הגט נכתב כאן. בית הדין שבאנגליה בקשו לכתוב את שם הבעל כנהוג באנגליה. הרב יהודה יאיר בן מנחם מביא מקורות רבים להוכיח שאת הגט יש לכתוב כמנהג הבעל.

טענת מחילה כנגד חוב ברור והמשך התנהלות לאחר תום חוזה / ארץ חמדה גזית 75043-1

הרב יהונתן בלס, הרב שלמה גרינץ, הרב סיני לוי

ארץ חמדה גזית - פתח תקווה

בית הדין עסק במחלוקת בין שתי עמותות על בסיס הסכם שנכרת בניהן. בית הדין קבע שלא ניתן לקבל טענה למחילה על התחייבות ברורה ללא ראיה. וכן עסק בפרשנות המשך ההתנהלות לאחר תום ההסכם ללא חוזה חדש.

אחריות מעין ביטוחית

הרב עדו רכניץ

המאמר עוסק בשאלה כיצד על בית הדין לפעול במקרה שלפי ההלכה אין חיוב מן הדין לפצות על הנזק, אולם במקרה של תביעה כנגד חברת ביטוח הניזק היה מפוצה? והאם בית הדין יכול לחייב את המזיק לשלם בנזק עקיף כאילו הביטוח הופעל? המאמר סוקר את עמדת פוסקי זמננו שיש לראות את הביטוח כהתחייבות מכללא של חברת הביטוח לשלם יותר ממה שההלכה מחייבת בתחום שבו מקובל לעשות ביטוח, ובפרט בתחום שבו החוק מחייב לעשות ביטוח. בהמשך לכך הוא קובע ששינה התחייבות מכללא כזו של צד לעסקה בכל מקרה בו מקובל לעשות ביטו. התוצאה היא שבית הדין אמור לחייב את אותו צד גם אם לא עשה ביטוח או במקרה בו בחר שלא להפעיל את הביטוח. המאמר פורסם בכתב העת, אמונת עתיך, גליון 123, ניסן תשע"ט.

ז.ב. משך יום העבודה ושעות נוספות

הרב אורי סדן

משך יום העבודה נקבע לפי מנהג המדינה שכיום משתקף בחוק שעות העבודה והמנוחה, אשר מחד קיצר מאד את משך יום העבודה ביחס למה שהיה מקובל בזמן הגמרא ומאידך קבע כי הפסקות עבור אוכל ותפילה יעשו על חשבון זמנו של העובד. לחוק זה יש מעמד של מנהג בלבד. לפיכך, עובד המבקש להתפלל בזמן העבודה חייב להגיע לסיכום נאות עם המעסיק על אופן דיווח שעות העבודה.

ב.ג. חוזה ומנהג

הרב אורי סדן

ההלכה מכירה בזכותם של צדדים לכרות ביניהם הסכם כרצונם. לכן במקרים רבים שני צדדים רשאים לקבל על עצמם בהסכמה הסדר ממוני השונה מזה המופיע בתורה. כך רואה ההלכה גם את "מנהג המדינה" המשמש כעין חוזה בלתי כתוב ושכשם שהחוזה המפורש עדיף על ההלכה, כך גם המנהג.

ו.א. עבודה בהסכם חלקי

הרב אורי סדן

במקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם באופן מלא תנאי ההסכם שלא הוגדרו יהיו על פי מנהג המדינה.

ו.ב. תקופת ההעסקה בהיעדר הסכם מלא

הרב אורי סדן

בהיעדר סיכום מפורש על משך ההעסקה, המגבלה היחידה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים תהיה מתן הודעה מוקדמת אותה מחויבים שני הצדדים לתת זה לזה במועדים הקבועים בחוק המשקף את מנהג המדינה.

ו.ד. שיעור השכר בהיעדר הסכם מלא

הרב אורי סדן

כאשר הצדדים לא סיכמו מראש על גובה השכר מרכיביו או תנאיו המעסיק מחוייב לשלם את המחיר הנמוך ביותר בו ניתן להשיג עבודה מסוג זה, במקום זה ובאיכות זו.

ז.ו. אש"ל וביגוד

הרב אורי סדן

הזכות לקבלת מזון או ביגוד מהמעסיק עשויה להיות חלק מתנאי השכר, ובלבד שהיה סיכום מפורש בין הצדדים, או שכך הוא מנהג המדינה. נכון להיום לא קיימת חקיקה בתחום ואין מנהג ברור ולפיכך אם הצדדים לא סיכמו ביניהם דבר בנוגע להוצאות אש"ל או ביגוד, המעסיק אינו חייב בהם. במידה והמעסיק סיפק לעובד בגדי עבודה עליו להשיבם עם סיום העבודה אלא אם כן סוכם בין הצדדים אחרת.

ח.ג. מועד התשלום

הרב אורי סדן

מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.

ח.ד. אופן התשלום

הרב אורי סדן

התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד ולא באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת. העברה בנקאית ישירות לחשבון העובד נחשבת למזומן. מערכת הבנקאות והעולם הדיגיטלי מעמידים בפני המעסיק אפשרויות נוספות כגון המחאה יישומוני תשלומים שונים אולם השימוש בהן מותנה בהסכמת העובד.

נכסים שחולקו בשוה למרות הטענה שנקנו מכספי צד אחד / בית הדין הגדול 1132751/3

הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס

בית הדין הרבני הגדול

בית הדין דחה את ערעורו של אדם על פסק בית הדין שמחלק את הדירה בשוה, למרות טענתו שהדירה נקנתה בכסף שלו.

בתי דין של תורה בימינו – האם הם חזון בר יישום? (חלק ב')

הרבנית ד"ר שפרה מישלוב

המאמר מתמודד עם טענות כנגד מאובנות המשפט העברי, כנגד היעדר חומר משפטי, וכנגד הטענה כי מגבלות פנימיות של המשפט העברי מונעות את יישומו

מוניטין במשפט העברי

הרב עמנואל נהון

דיני הקניין הרגילים של ההלכה אינם מכירים במוניטין כנכס שיש בו ממש, אבל ההלכה עשויה להכיר בתוקפו של המוניטין מכוח מנהג או חוק.

שאלות ותשובות

המחיר שמודבק על מוצר זול באופן בלתי סביר

הרב יאיר גריזים

בדרך כלל המחיר הקובע הוא המחיר המודבק על המוצר. אף שמדיני מקח טעות המוכר יכול לחזור בו במקרה של טעות, ואף לטעון שהקופאי חרג משליחותו. יש לראות בחוק להגנת הצרכן מנהג מוסכם, אולם יתכן ונכון לצמצם אותו במקרים שברור שהייתה טעות, אך למעשה, אם המחיר הנקוב על המוצר הוא המחיר הרשום בקופה - אזי אינך חייב לשלם יותר, גם אם המחיר נראה בלתי סביר.

קטן שגנב, חייב לשלם?

הרב הלל גפן

בגמרא מבואר שקטן שגנב פטור מתשלום הגנבה. אמנם יש מקום לחייב את הוריו בתשלום כחלק מהחובה המוטלת עליהם לחנך אותו, או בגלל המנהג.

מי זכאי להתפלל במקום גדול יותר, מניין קבוע או מניין ותיקין?

הרב עמוס ראבילו

המניין הקבוע זכאי להתפלל במקום הקבוע שלו ואין למניין הותיקין רשות לדחות אותו משם.

פרסומים

נייר עמדה מס' 10: מעמד מנהג שיצר החוק

הרב דניאל כץ

בימינו התעוררה שאלת מעמדו של מנהג שנוצר על ידי חוקי מדינת ישראל. זאת, כיון שבאופן תיאורטי ניתן לטעון שהמנהג הוא שכל העסקות נעשות על פי חוקי המדינה. אם כך הוא, מה מקומו של דין תורה? ואם נאמר שאין לקבל מנהג שהוא תוצאה של החוק נמצא שבעלי דין שבאמת גמרו בדעתם להתקשר על דעת חוק זה או אחר – לוקים. נייר העמדה עוסק בשאלות אלה. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף