הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

ו.א. עבודה בהסכם חלקי

הרב אורי סדן
במקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם באופן מלא תנאי ההסכם שלא הוגדרו יהיו על פי מנהג המדינה.

תיאום ציפיות בין העובד ובין המעביד הוא שלב חשוב ביותר לפני תחילת העבודה. על הצדדים לתאם את ציפיותיהם, הן בנוגע לדרישות המעסיק והן בנוגע לשכר העובד. יש מי שנמנעים מכך עקב מבוכה, ויש מי שחושבים שערפול הדרישות יאפשר להם להשיג תנאים טובים יותר לאחר מעשה. אולם יש לדעת כי הסרת הערפל לפני תחילת העבודה מונעת תסכול הדדי לאחריה, ובהיעדר תיאום ציפיות יכולים המעביד והעובד הן להפסיד כסף, והן לעבור על איסורי גזל ועושק[1].

עם זאת, יש מקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם, משלל סיבות. כאן נבחין בין שני מצבים: המצב הראשון, כאשר נכרת הסכם עבודה, אך חלק מפרטיו לא הוגדרו על ידי הצדדים, כלומר, נכרת הסכם עבודה חלקי (מצב זה מכונה בהלכה "יורד ברשות"). המצב השני, כאשר העבודה בוצעה ללא כל הסכם (מצב זה מכונה בהלכה "יורד שלא ברשות").

הסכם עבודה חלקי יכול להיכרת למשל, כשמדובר בהתקשרות דחופה וחד פעמית, כשדרישות העבודה או היקפה לא היו ידועים אפילו למעסיק, או כאשר השכר המקובל לא היה ידוע לצדדים בעת ההתקשרות.

במקרים אלו, תנאי ההסכם יהיו על פי "מנהג המדינה" (ראו עוד על תוקפו של המנהג לעיל פרק ב, סעיף ב), דהיינו, התנאים המקובלים לעבודה בתחום הזה, בהיקף הזה ובאיכות הזו, יחייבו את הצדדים כאילו סיכמו עליהם במפורש[2]. מה שמעניק למנהג את תוקפו היא ההנחה שכאשר הצדדים סיכמו ביניהם על העבודה אזי הם התכוונו כי תנאי העבודה והשכר יהיו כמקובל, ולפיכך "מנהג המדינה" משמש כעין חוזה המכונה גם "חוזה מכללא".

כאמור (פרק ב, סעיף ב), על מנת שמנהג יחייב את הצדדים עליו לשקף התנהגות שכיחה החוזרת על עצמה פעמים רבות. על פי הגדרה זו תקדים חד פעמי אינו מנהג. כמו כן, על המנהג להיות סביר על פי התורה. לפיכך, נוהג בלתי סביר לא יקבל תוקף מחייב, אולם, מעטים המקרים בהם בית הדין קבע שמנהג בתחום הסכמי עבודה איננו ראוי.

המנהג משפיע כמובן בין השאר, על גובה השכר, אם לא היה סיכום מפורש בין הצדדים. יתרה מזו, המנהג יכריע האם ישנה בכלל זכות לשכר. פעמים שאדם נותן שירות לחברו, מבלי לסכם מראש האם מדובר בעבודה בתשלום או בהתנדבות. לאחר מעשה עשוי מקבל השירות לטעון כי היה בטוח שמדובר בעזרה בהתנדבות, והוא לא היה מעלה בדעתו לקבל את השירות לו היה יודע שמדובר בעבודה בתשלום. לעומתו, יטען נותן השירות כי אמנם נושא השכר לא עלה בין הצדדים לפני מתן השירות, אולם מדובר בעבודה שביצע והוא זכאי לקבל עליה שכר. מחלוקת זו תוכרע אף היא על פי המנהג. נעסוק בכך בהרחבה להלן בפרק יז אשר יעסוק בהלכות מתנדבים ובהגדרת ההתנדבות.

 


[1] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שפת תמים, ירושלים תשכ"ה, עמ' כ.

[2] משנה בבא מציעא פג ע"א: "הכל כמנהג המדינה". דברים אלו נאמרו ביחס למזון העובדים, לשכר העובדים ולשעות העבודה ראו שולחן ערוך חו"מ שלא, א-ב; שלב, א.