הרשם לקבלת עדכונים
הלנת שכר
מאמרים
שכר עבודה שבוצעה לפני עשר שנים
קבלן נשכר לבצע עבודות חשמל, במימון הסוכנות היהודית, בשטחו של חקלאי מסוים. הסוכנות סיכמה עם מזכירות היישוב בו בוצעה העבודה כי המימון יועבר דרך החשבון של הישוב. העבודה בוצעה אולם המהנדס של הסוכנות קבע כי יש לבצע תיקונים רבים, לפיכך, החליטה מזכירות הישוב לעכב את העברת התשלום. לאחר מספר שנים הגיש הקבלן תביעה כנגד החקלאי וכנגד מזכירות הישוב בטענה ששכרו לא שולם, אלא שהתברר כי בינתיים בוצעו במקום עבודות הנדסיות שהרסו את כל מה שעשה הקבלן. מסקנות פסק הדין הן: 1. התרשלות המזכירות בפיקוח על הבניה והתיקונים מחייבת אותה להעביר לקבלן את שכרו שהתקבל מאת הסוכנות. 2. אין ההתיישנות גורמת לביטול זכויות, אלא אם כן ברור לבית הדין שהתובע מחל על זכותו. 3. עיכוב התשלום אינו בגדר הלנת שכר, כיון שהסיבה לכך היתה דרישה לביצוע תיקונים. 4. המזכירות חייבת בחצי משיעור עליית המדד על סכום החיוב, ופטורה מריבית.
תביעת שכר על עבודה באיכות גרועה
הרב נתן חי, הרב צבי פרג, הרב יעקב כהן
עובד התקבל לעבודה על דעת זה שהוא עובד מקצועי. לטענת המעסיק, העובד התגלה כלא-מקצועי ואף גרם לנזקים. בניגוד לכך העובד עומד על כך שהוא מקצועי ושהתקלות שאירעו בעבודה היו באשמת הקבלן. בית הדין לממונות איתמר דן בתביעות ואלו מסקנותיו העיקריות: 1. על בית הדין מוטלת החובה לדרוש מהצדדים ראיות שיסייעו לו בבירור הדין אף שהצדדים עצמם לא בקשו זאת זה מזה. 2. אין לפסוק פיצוי על הלנת שכר לעובד שלא תבע זאת. 3. על הקבלן מוטלת החובה לברר את רמתו המקצועית של עובד שאמר שבצע כבר עבודות דומות.
הלנת שכר עקב קשיים תקציביים / ארץ חמדה גזית 74013
הרב אריאל בראלי, הרב דוד פנדל, הרב דרור טוויל
מה דינו של מעסיק שמודה בחובו לעבוד אך טוען שהוא סובל מקשיים תקציביים שמקשים עליו לשלם לעובד את שכרו?
תביעת עו"ד לקבל שכר טרחה מלקוח שלא זכה בכסף / ארץ חמדה גזית 72071-1
הרב יעקב אריאל, הרב אהרן כץ, הרב סיני לוי
עו"ד תבע תמורה על עבודתו, בית הדין דחה את טענת הנתבע שהתובע אמור היה לקבל תמורה רק אם יזכה בכסף. במקרה זה לא הייתה התניה מראש, וטענת הנתבע הסתמכה על כך שהעו"ד ידע על מצבו הכלכלי והעובדה שבמשרד אחר הוא לא שילם כשהפסיד. יסוד החיוב נובע מכך שהחובה לשלם לשכיר עבור עבודתו היא מן המוסכמות הפשוטות שאינן צריכות כמעט ראיה. ואדם אינו יכול לטעון שחבירו הסכים לעשות עבורו עבודה ללא תמורה.
תביעת שכר וזכויות נלוות / ארץ חמדה גזית 72105
פסק הדין דן בעובד שפוטר ולא שולם לו שכר על שלושת חודשי העבודה האחרונים. בית הדין פסק לטובת התובע וחייב את המעסיק לשלם את מלוא שכרו. בפסק הדין נידונו במספר טענות עקרוניות: ראשית קבע בית הדין שכיוון שהוכח שהתובע עסק במלאכתו באופן אינטנסיבי ומסור, גם אם לא הושגו מטרות העסקתו הוא זכאי לשכרו המלא. בנוסף קבע בית הדין שאי אפשר לטעון מחילה בלי הוכחה ברורה לכך כיון שהכלל העקרוני הוא שאדם אינו עובד ללא תמורה. בנוסף נידון בפסק הדין שאלת הפיצוי על הלנת שכר, ופסק הדין קבע שעקרונית אין מניעה הלכתית מלתת פיצוי בשל הלנת שכר. אלא שבמקרה זה אין לחייב כיוון שאי תשלום שכר בשל מחלוקת משפטית לגיטימית, אינה מהווה עילה לפיצוי נוסף.
תביעה להשלמת שכר פיצוי על הלנת שכר / ארץ חמדה גזית 70054
הרב יהונתן בלס, הרב שלמה אישון, הרב סיני לוי
בית הדין קיבל את תביעת התובע לתשלום עבור חודשי הכנה ועבור הלנת שכר
תביעת שכר ופיצויי הלנת שכר / ארץ חמדה גזית 76090
הרב יהונתן בלס, הרב דורון אלון, הרב מבורך טויטו
התובע עבד בחברה לייעוץ משכנתאות, בשלב כלשהו עקב קשיים כלכליים הפסיקה החברה לשלם משכורות והעובד עזב לאחר כחודשיים, והוא תובע חלק משכרו בתוספת פיצויי הלנת שכר. מנגד הנתבעת הגישה תביעה נגדית על תשלום עבור קורס מקצועי שאותו העובד עבר, ובגין טענה ועל דיווח שקרי של שעות. בית הדין דן האם פיצוי הלנת שכר נחשב לריבית: לדעת המיעוט ניתן להטיל קנס רק כאשר מטרתו מתקיימת, ומטרת הקנס על הלנת שכר היא להרתיע את המעסיק שלא יעכב את שכר העובד, ולכן במקרה שהמעסיק אנוס יש לראות בקנס ריבית אסורה. מנגד לדעת הרוב אין לראות בקנס ריבית אסורה כלל כיוון שמטרת הקנס היא לגרום למעסיק להבין שגם אם הוא נקלע לקושי כלכלי האפשרות שיצא ממצוקתו על ידי כפיית עובדיו "להלוות" לו את משכורתיהם תעלה לו הרבה יותר מכל פתרון אחר. ולכן גם במקרה של קושי כלכלי יש להעמיד את הקנס על סכום כזה שלא ישתלם למעסיק להעדיף את הלנת שכר עובדיו על פני פתרונות אחרים. פסק הדין קיבל את רוב טענות התובע וקבע בין היתר שעובד אינו חייב בתשלום על קורס שניתן במסגרת עבודתו, וכן שעובד נאמן על דיווח שעות אם נקבע מראש שהוא יקבל לפי דיווחו.
ח.א. שכר מינימום
בשוק חופשי, אליו מתייחסת התורה, מחיר העבודה נקבע לפי הביקוש וההיצע של העבודה. התורה לא חוקקה חוקים אלא דיברה אל ליבו של המעסיק לראות את העובד לא כמכונה, אלא כאח שיש לו צרכים. אולם בתקופות בהן ישנו ניכור, המדינה רשאית להשתמש בסמכותה, ולקבוע בחוק שכר מינימלי שאסור לשלם פחות ממנו, גם לא בהסכמת העובד. חוק זה תקף גם על פי ההלכה ולפיכך מעסיק המשלם לעובד פחות משכר זה עובר על איסורי גזל והלנת שכר.
ח.ג. מועד התשלום
מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.
ח.ה. המאמץ הנדרש להשגת כסף לתשלום שכר
החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו באופן שיוכל לעמוד בחובתו זו. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרים אלו ראוי אפילו שיטול הלוואה מגמ"ח ללא רבית או מבנק המחזיק בהיתר עסקה, אולם אין זו חובה גמורה. בכל מקרה שנמנע מלעשות כן עליו להגיע להסכמה עם העובד על מועד התשלום שכן בהעדרה הוא עשוי לעבור על איסור הלנת שכר.
י.א. האיסור וחומרתו
התורה מייחסת לתשלום שכר העובד במועדו ובמלואו חשיבות עליונה, ומייחדת לו שתי פרשיות. בעקבותיה הלכו חז"ל אשר הפליגו בחומרת איסור הלנת שכר. איסור זה מתייחס לכל תמורה אותה היה אמור העובד לקבל עבור עבודתו, על פי ההסכם שביניהם או על פי החוק, והוא קיים בעובד עשיר או עני, אדם בוגר או ילד צעיר. איסור זה הופך את חובת תשלום השכר לחובה דתית העשויה לחייב את המעסיק גם במקרה בו קיים ספק האם בוצעה.
י.ג. הלנת שכר עובדי קבלן
פעמים רבות העובד אינו מועסק באופן ישיר על ידי מי שנהנה מעבודתו, אלא על ידי גורם שלישי: קבלן, חברת כוח אדם, או חברה המספקת שירותים במיקור חוץ (Outsourcing). מיקור חוץ עלול לגרום לפגיעה אפשרית בעובדים שכן במקרים רבים, עובדי קבלן הם עובדים חלשים, החשופים לניצול ולעושק מצד קבלנים. במקרים אלו קיים פער בין המצב המשפטי לבין המצב המוסרי והערכי. מבחינה משפטית מקבל השירות אינו אחראי על תשלום השכר, ואינו עובר באיסור הלנת שכר אם שכרו של העובד הולן, אלא עובר על כך הקבלן שאמור לשלם את השכר . אולם, מבחינה מוסרית וערכית ישנה אחריות רבה גם על מקבל השירות.
י.ד. פיצויי הלנת שכר
הלנת שכר היא מעשה חמור אך התורה אינה קונסת את המעסיק שהלין שכר שכיר. אולם מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים המוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא'. ככאלה המעסיק פטור מלשלם עליהם מצד הדין אך היות והוא חייב בדיני שמים ראוי לבית הדין שהוסמך לפשר בין הצדדים לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו. את החוק במדינת ישראל אשר קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר יש לקבל כעיקרון בלבד, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה לפי שיקול דעת בית הדין.
שאלות ותשובות
ריבית והצמדה על אי תשלום פנסיה בזמן
אדם שלא הופרש לו כסף לפנסיה בזמן זכאי לבקש את הריבית שהיה מרוויח במידה והכסף היה מופרש לפנסיה בחברת השקעות.
