הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

ח.ה. המאמץ הנדרש להשגת כסף לתשלום שכר

הרב אורי סדן
החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו באופן שיוכל לעמוד בחובתו זו. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרים אלו ראוי אפילו שיטול הלוואה מגמ"ח ללא רבית או מבנק המחזיק בהיתר עסקה, אולם אין זו חובה גמורה. בכל מקרה שנמנע מלעשות כן עליו להגיע להסכמה עם העובד על מועד התשלום שכן בהעדרה הוא עשוי לעבור על איסור הלנת שכר.

החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו ולא להעסיק עובד אם הוא יודע שלא תהיה לו אפשרות לשלם לו בזמן. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרה שמדובר במצוקה אמיתית ולמעסיק אין כסף או נכסים הוא אינו עובר על איסור הלנת שכר[1], שהרי הדבר אינו בשליטתו (ביתר גדרי איסור זה נדון להלן, בפרק י). אולם לרוב מדובר במצוקה תזרימית, הנובעת לעיתים מסדרי עדיפויות לא נכונים. במקרה זה עליו להתאמץ על מנת לשלם לעובד את שכרו ולשם כך לנקוט באחת מהפעולות הבאות.

משיכת מזומן בכספומט – אדם ששכר את שירותו של איש מקצוע, ובסוף העבודה גילה שאין  לו כסף מזומן לשלם לעובד, ואינו יכול לשלם לו באמצעות העברה בנקאית, יישומון תשלומים או המחאה, חייב ללכת בהקדם לכספומט הקרוב להוציא מזומן ולשלם לעובד[2].

נטילת הלוואה – הסתפקו הפוסקים בשאלה האם מעסיק שאין לו כסף לשלם לעובד חייב לקחת הלוואה על מנת לעמוד בהתחייבותו[3]. אי לכך מחמת הספק לא ניתן לחייב מעסיק לעשות זאת, אולם מי שיכול לקחת הלוואה מבלי לעבור על איסור ריבית, ראוי שיחמיר ויעשה זאת וישלם לעובדיו במועד[4], וכך נהג האר"י הקדוש[5].

משיכת יתר מהבנק – ההלוואה הזמינה ביותר למשקי הבית היא משיכת יתר מהבנק (אוברדראפט). באופן כללי, נחלקו הפוסקים האם ניתן להסתמך על היתר עסקה גם עבור הלוואה מסוג זה. לדעת חלק מן הפוסקים נוסח ההיתר אינו מאפשר להסתמך עליו במקרים אלו, ולו בשל העובדה שאין מדובר בהלוואה לצורך השקעה רווחית[6]. אולם יש מן הפוסקים שהתירו זאת מסיבות שונות[7] אם כי גם הם לא ראו בפסיקה זו דרך סלולה וישרה אלא לימוד זכות על הנוהגים כך[8].

לגבי משיכת יתר לצורך תשלום שכר נראה כי מי שלעיתים תכופות נמצא במשיכת יתר, אינו רשאי להחמיר על עצמו דווקא על חשבון השכיר ובמקרה זה נכון שיחמיר על עצמו שלא להלין את השכר של מי שעבד עבורו. אמנם אם מדובר בסכום גבוה החורג מהמסגרת ועלות ההלוואה תהיה גבוהה אין המעסיק מחויב לעשות כן[9].

מכירת נכסים לשם תשלום לעובדים – אדם שאין ברשותו כסף מזומן ואינו יכול להשיגו חייב למכור מנכסיו על מנת לשלם לעובד את שכרו במועד[10]. אמנם אם המכירה עשויה לגרום למעסיק הפסד, כגון במקרה שעבור מכירת הנכס במועד זה, תחת לחץ, לא ניתן לקבל את שווי הנכס לו היה נמכר בתנאים רגילים, או כשמכירת הנכס תוביל לסגירת העסק ולשבירת מטה לחמו של המעסיק אין המעסיק חייב לעשות כן[11] וחוב זה יקבל מעמד ככל חוב אחר.

בכל מקרה גם אם המעסיק נמנע מלמכור את נכסיו, לדעת רוב הפוסקים הוא אינו עובר על איסור 'הלנת שכר'[12]. אך יש שחלקו וסברו שכל עוד יכול האדם למכור את נכסיו הוא עובר על איסור הלנת שכר[13], ולכתחילה יש לחשוש לדבריהם ולהגיע לסיכום המקובל על העובד.

 

[1] וכפי שדרשו חז"ל במסכת בבא מציעא קיב ע"א, "לא תלין פעולת שכיר אתך יכול אפילו אין לו? תלמוד לומר אתך, שיש אתך". רמב"ם שכירות יא, ד; שלחן ערוך חו"מ שלט י.

[2] שכן פיקדון נמצא תמיד ברשות בעליו, בבא מציעא מג ע"ב.

[3] כסף הקדשים שלט, י; אהבת חסד ט, כא.

[4] שולחן ערוך הרב חו"מ, שאילה ושכירות, יח; קונטרס אהבת חסד ט, ז.

[5] רבי חיים ויטאל, לקוטי תורה, פרשת קדושים, טעמי המצוות.

[6] קיצור שולחן ערוך (גנצפריד) סו, י; הרב יעקב אריאל, הלכה בימינו עמ' 355.

[7] לדעת הרב יוסף שאול נתנזון, שו"ת שואל ומשיב, מהדורה קמא, ג, קס, הצריכה השוטפת עבורה ניטלה ההלוואה מאפשרת את המשך עבודתו והיא נחשבת כעסק לשמו נלקחה ההלוואה. לדעת הרב שמעון גרינפלד, שו"ת מהרש"ג יו"ד, ד, הדבר מותר מכיוון כיוון שבעת לקיחת ההלוואה האופציה להשקעה הייתה קיימת, גם אם בפועל לא מומשה, ואילו לדעת הרב מרדכי יעקב ברייש, שו"ת חלקת יעקב מהדורא בתרא יו"ד, עד, ניתן לסמוך על כך שאת הרווח מהעסק הנדרש לשם גביית הריבית באמצעות היתר עסקה, יש לחשב לפי מונחי התועלת האישית הצומחת למקבל מההלוואה, ולא במונחים כספיים וזו קיימת כמעט תמיד, וראו הרב יצחק יוסף, שובע שמחות א, עמ' דש.

[8] בשו"ת שואל ומשיב מסכם: "הנח להם לישראל (מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין)", המהרש"ג מסכם במילים "הארכתי ללמד זכות על בני ישראל" ,וגם והחלקת יעקב כותב כי כתב דבריו "להמליץ טוב על ישראל".

[9] ספר החינוך, תקפח.

[10] רבנו תם, תוספות בבא בתרא צב ע"ב, ד"ה אי; ש"ך חו"מ שלו, ד.

[11] פירוש המיוחס לריטב"א בבא מציעא קיא ע"ב, ד"ה אתך; ספר החינוך, תקפח.

[12] רמב"ם שכירות יא, ד; שלחן ערוך חו"מ שלט י; שולחן ערוך הרב שכירות, טו.

[13] הגהות רעק"א חו"מ שלט, י; אהבת חסד, נתיב החסד, כ.