הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב יהונתן בלס
תשלום לקבלן למרות תקלות באירוע
התובע הועסק כקבלן על מנת שיכין ויפעיל את מערכת ההגברה ואת התאורה למופע ביישוב. בשעת המופע היו תקלות בתאורה ובהגברה: רק שליש מהתאורה עבדה והיו רעשים שהפריעו לאיכות המופע. לטענת היישוב תשתית החשמל ביישוב פעלה בעבר ללא תקלה והיא תקינה גם עתה והאשמה לתקלות במופע רובצת לפתחו של התובע בלבד. לטענת התובע, העבודה שלו היתה ללא-דופי והאשמה לתקלות באירוע נבעה אך ורק מתשתית חשמל לקויה ביישוב. לפיכך הוא תבע מהישוב בבית הדין את מלוא השכר שהובטח לו. בית הדין קבע כי לגבי חלק העבודה שלא בוצע כראוי עקב רשלנות הנתבע ישולם לתובע שכר מלא. לגבי החלק שלא ידוע בשל מי הוא בוצע שלא כראוי, ידו של התובע על התחתונה, כיון שאין ראייה לטענתו שהנתבע הוא שהתרשל. לפיכך, הוא יזכה בתשלום מופחת (80%) על פי ההלכה הקובעת שבמקרה כזה הוא זכאי להחזר הוצאות ללא רווח.
דמי תיווך בעסקה שהתבטלה / ארץ חמדה גזית 74021
בית הדין קבע שזכאות מתווך לדמי התיווך קמה כבר בחתימת החוזה, ולא רק במימוש העסקה. זאת מכיוון שעל פי ההלכה שאלה זו תלויה במנהג המקום (רמ"א חו"מ קפה, י), והמנהג במדינת ישראל הוא לפי חוק המתווכים סעיף 14(א) (3) שמעניק את הזכאות לדמי התיווך בהתקשרות הצדדים "בהסכם מחייב". לפי זה, זכאי המתווך לדמי התיווך, למרות שהעסקה לא מומשה בסופו של דבר. אמנם, כאשר מתברר שההסכם נחתם בטעות, עקב אי ידיעת פרטים מהותיים, רואים את העסקה כאילו כלל לא נחתמה, ואם כן אין למתווך זכאות לדמי תיווך ועליו להשיב את דמי התיווך שכבר קיבל.
פיצוי על עיכוב במסירת דירה / ארץ חמדה גזית 74027
פסק הדין עוסק בעיקר בפיצוי למזמין על איחור בעבודתו של קבלן, זאת על פי ההסכם שבין הצדדים ועל פי חוק המכר דירות.
טענת מחילה כנגד חוב ברור והמשך התנהלות לאחר תום חוזה / ארץ חמדה גזית 75043-1
בית הדין עסק במחלוקת בין שתי עמותות על בסיס הסכם שנכרת בניהן. בית הדין קבע שלא ניתן לקבל טענה למחילה על התחייבות ברורה ללא ראיה. וכן עסק בפרשנות המשך ההתנהלות לאחר תום ההסכם ללא חוזה חדש.
תביעה להשלמת שכר פיצוי על הלנת שכר / ארץ חמדה גזית 70054
בית הדין קיבל את תביעת התובע לתשלום עבור חודשי הכנה ועבור הלנת שכר
תביעת שכר ופיצויי הלנת שכר / ארץ חמדה גזית 76090
התובע עבד בחברה לייעוץ משכנתאות, בשלב כלשהו עקב קשיים כלכליים הפסיקה החברה לשלם משכורות והעובד עזב לאחר כחודשיים, והוא תובע חלק משכרו בתוספת פיצויי הלנת שכר. מנגד הנתבעת הגישה תביעה נגדית על תשלום עבור קורס מקצועי שאותו העובד עבר, ובגין טענה ועל דיווח שקרי של שעות. בית הדין דן האם פיצוי הלנת שכר נחשב לריבית: לדעת המיעוט ניתן להטיל קנס רק כאשר מטרתו מתקיימת, ומטרת הקנס על הלנת שכר היא להרתיע את המעסיק שלא יעכב את שכר העובד, ולכן במקרה שהמעסיק אנוס יש לראות בקנס ריבית אסורה. מנגד לדעת הרוב אין לראות בקנס ריבית אסורה כלל כיוון שמטרת הקנס היא לגרום למעסיק להבין שגם אם הוא נקלע לקושי כלכלי האפשרות שיצא ממצוקתו על ידי כפיית עובדיו "להלוות" לו את משכורתיהם תעלה לו הרבה יותר מכל פתרון אחר. ולכן גם במקרה של קושי כלכלי יש להעמיד את הקנס על סכום כזה שלא ישתלם למעסיק להעדיף את הלנת שכר עובדיו על פני פתרונות אחרים. פסק הדין קיבל את רוב טענות התובע וקבע בין היתר שעובד אינו חייב בתשלום על קורס שניתן במסגרת עבודתו, וכן שעובד נאמן על דיווח שעות אם נקבע מראש שהוא יקבל לפי דיווחו.
