הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

ח.ד. אופן התשלום

הרב אורי סדן
התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד ולא באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת. העברה בנקאית ישירות לחשבון העובד נחשבת למזומן. מערכת הבנקאות והעולם הדיגיטלי מעמידים בפני המעסיק אפשרויות נוספות כגון המחאה יישומוני תשלומים שונים אולם השימוש בהן מותנה בהסכמת העובד.

התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד[1]. לאחר שהעובד עבד במסירות הוא זכאי ליהנות ללא שהות משכרו ובלשון התורה "אליו הוא נושא את נפשו". לפיכך, אין לשלם שכר ללא הסכמת העובד באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת[2]. ראויים לציטוט דברי הרשב"א היורד לעומק דעת האדם ולכוונת התורה:

דלא נשכר לו זה אלא שהוא צריך למזונותיו לערב, וכשיצא מפעולתו לא יהא צריך לירד לשוק ולחזור ולמכור ושימות בנתים ברעב.[3]

לדעת בעל ספר החינוך[4] על חובה זו לעמוד לנגד עיני המעסיק לפני שיזמין את העובד לעשות מלאכתו, ועליו להכין מראש את הכסף לצורך התשלום. אם המעסיק לא דאג לכך, ואין לו את הסכום הנדרש תחת ידו, מוטלת עליו חובה להשיג אותו[5].

תשלום בהעברה בנקאית – העברה בנקאית, נחשבת לכסף מזומן לכל הפחות לעניין זה, שכן הכסף עובר ישירות מחשבון המעסיק לחשבונו של העובד[6]. מסתבר שהמעסיק רשאי לשלם לעובד בדרך זו, גם אם העובד דורש לקבל את התשלום במזומן ממש[7] שכן זהו המנהג המקובל, ובפרט שעל פי החוק אסור לשלם לעובד במזומן מעבר לסכום מסוים[8], ועל התשלום להיעשות באמצעות העברה בנקאית בלבד. יש להעיר כי שימוש ביישומוני תשלומים שונים עשוי לעזור לשני הצדדים. אולם, מכיוון שהשימוש בו תלוי בתנאים שונים[9] שלא ניתן לחייב את העובד לקבלם, הרי שתשלום ביישומונים אלו מותנה בהסכמת העובד.

אם מדובר בסכום נמוך אותו מותר לשלם במזומן, והמעסיק אינו יכול או רוצה לשלם בהעברה בנקאית, עליו לשלם במזומן, אף כשהדבר כרוך בטרחה[10]. במקרה שמדובר בשכר נמוך ולמעסיק יש רק שטרות גדולים, עליו לפרוט את השטרות שבידו על מנת לשלם לעובד, והוא אינו רשאי לעכב את התשלום מסיבה זו[11].

תשלום בהמחאה (שיק)המחאה אינה כסף מזומן, אלא הוראת תשלום לבנק ויש אומרים שהיא אף בגדר שטר חוב בלבד[12]. נחלקו הפוסקים האם בהוראת תשלום לבנק ממלא המעסיק את חובתו לשלם לעובד[13], או שצורת תשלום זו מחייבת את הסכמת העובד[14]. כדעה השנייה נחקק בחוקי מדינת ישראל[15], וכך יש לנהוג[16], ואין לשלם את משכורתו של העובד באמצעות המחאה אלא בהסכמתו. למעשה מנהג העולם לקבל משכורת בהמחאה. לפיכך, כל עוד העובד לא דרש לקבל את משכורתו באמצעות העברה בנקאית או במזומן רשאי המעסיק לשלם בהמחאה.

 

[1] משנה בבא מציעא קיח ע"א; שולחן ערוך חו"מ שלו, ב.

[2] נחלקו הפוסקים האם ניתן לשלם באמצעות מוצרי מזון אותם יכול העובד לצרוך באופן מיידי. המהר"ם מרוטנבורג, (הגהות מיימוניות שכירות ט, י) כתב שכך נגלה לו בחלום, אולם הש"ך (חו"מ שלו, ב) חלק עליו ופסק שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ואין לחייב עובד לקבל מוצרי מזון במקום כסף מזומן. כדבריו מפורש בתוספתא בבא מציעא ז, ד; בבא קמא קטז ע"א.

[3] רשב"א בבא מציעא קיח ע"א.

[4] ספר החינוך, תקפח.

[5] רבנו תם, תוספות בבא בתרא צב ע"ב, ד"ה אי; ש"ך חו"מ שלו, ד.

[6] מאז ימי חז"ל ועד היום עבר הכסף גילגולים שונים. הפוסקים דנו בהגדרתו המדויקת של המושג "כסף" לעניינים שונים. וראו חזון איש חו"מ טז, ב, המחשיב כמטבע "כל דבר שהסכימו עליו בני המדינה למכור ולקנות בו ולהעריך בו". כיום ייתכן שרישום דיגיטלי בספרי הבנק עונה על הגדרה זו, ולכל הפחות ייחשב כתשלום מכוח המנהג.

[7] גם לדעת הסוברים כי העברה בנקאית דינה כהמחאה, ונדרשת הסכמתו של העובד, מכיוון שהחוק אוסר על תשלום של סכומים גבוהים במזומן, ומכיוון שמנהג העולם לשלם בהעברה בנקאית, אין חובה לשלם במזומן גם אם העובד דורש זאת, למעט תשלום שכר עבודה לנערים ונערות שאינם מחזיקים בחשבון בנק, הנעשה על ידי אנשים פרטיים (ולא עסק) אותו נהוג לשלם במזומן.

[8] חוק לצמצום השימוש במזומן תשע"ח. על פי החוק נאסר תשלום שכר במזומן לעובד בסכום העולה על 11000 ₪. בחוק נקבע כי שר האוצר רשאי להקטין עוד את הסכום עד לסכום של 6000 ₪.

[9] כגון מגבלת סכום, מועד חיוב, עמלות ועצם החזקת טלפון המאפשר את הפעלת היישומון.

[10] שכן פיקדון נמצא תמיד ברשות בעליו, בבא מציעא מג ע"ב. וראו להלן (פרק י סעיף ג) בנושא הלנת שכר, שם נעסוק בשאלה האם כשאין יתרה בחשבון מוטלת חובה על המעסיק למשוך מהחשבון משיכת יתר (אוברדראפט) על מנת לשלם לעובדיו בזמן.

[11] אהבת חסד ט, כא.

[12] נחלקו הפוסקים בהגדרת מעמדה המשפטי המדויק של ההמחאה. ראו הרב זלמן נחמיה גולדברג, תוקף ההתחייבות למכור ב"זכרון דברים", תחומין יב עמ' 295; שו"ת מנחת יצחק ה, קיט; הרב צבי יהודה בן יעקב, תשלום לגן ילדים ששבת בזמן מלחמה, תחומין יב, עמ' 212; שו"ת משפטיך ליעקב א, כב; פתחי חושן שטרות, ט, יד, הערה כב. עיקר הדיון הוא בשאלה האם המחאה מעמדה כשטר חוב או שאינה אלא הוראת תשלום. על כל פנים מוסכם שאינה נחשבת כסף מזומן.

[13] פרישה חו"מ שלט, ט; שולחן ערוך חו"מ שלט, י.

[14] ספר החינוך, רל; רמב"ם שכירות יא, ד; אהבת חסד י, ה. יש להסתפק האם על פי ההלכה ניתן לשלם את שכרו של עובד באמצעות המחאה שהוסבה, ועל כל פנים סעיף 4 לחוק לצמצום השימוש במזומן תשע"ח, אוסר זאת כמעט לגמרי.

[15] סעיף 2(א) לחוק הגנת השכר תשי"ח.

[16] כאמור לעיל, לדעתנו חוקי העבודה מחייבים על פי ההלכה בפרט שבמקרה זה הם עולים בקנה אחד עם חלק משיטות הפוסקים. ראו שו"ת מהרש"ם ה, מה; משפט שלום קצד, ד"ה כל, שבמקום בו קיימת מחלוקת בין הפוסקים חוק המדינה עשוי להכריע את הדין.