יב.יב. פיטורי עובדת בהריון

אחד התחומים הבולטים שהשתנו בעולם התעסוקה מאז ימי חז"ל הוא תעסוקת הנשים. בימי חז"ל מרבית הנשים עסקו בעיקר בעבודות בית אשר היו מרובות וקשות[1], ואילו עול הפרנסה היה מוטל על הגברים[2]. בנוסף לכך מרבית הנשים סייעו לפרנסת המשפחה אולם הכנסתן הייתה שווה פחות או יותר לסכום הנדרש למחייתן הבסיסית[3]. המהפכה התעשייתית, השינויים הטכנולוגיים בתחום עבודות הבית, והשינויים התרבותיים שהתחוללו בעולם, שינו את המצב, ונשים נכנסו כמעט לכל תחומי התעסוקה בהם הן מביאות לידי ביטוי את הכישורים שהקב"ה חנן אותן בהם, ובמקביל הן נוטלות חלק גדל והולך בפרנסת המשפחה.

נכון להיום, עבודת האשה היא כמעט הכרח במשפחות רבות שכן משפחה בגודל ממוצע בת חמש נפשות בה רק אבי המשפחה עובד במשרה מלאה ומתפרנס בשכר מינימום תוגדר כמשפחה עניה ביותר[4]. אם משפחה זו רוצה להיחלץ מן העוני, והאפשרות של האב להכפיל את שכרו אינה אפשרית, אזי הדרך היחידה העומדת בפניה היא יציאת האם לעבודה. יתר על כן מצב זה עשוי להעמיד את המשפחה בפני התלבטות האם להביא עוד ילד לעולם. שכן הבאת ילד לעולם כרוכה בהריון ובהפסקת העבודה עד אשר ייגמל הילד. ואכן במדינות רבות בעולם שעור הילודה הלך וירד עד שהגיע לממדי כיליון דמוגרפי של ממש.

אי לכך, קבעה מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים[5] המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה[6].

חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה[7]. הדרך הטובה ביותר לקיום מצוות צדקה היא מתן תעסוקה לעני[8]. הדיבור האלוקי הראשון לאדם היה הברכה "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"[9], ומימוש ברכה זו הוגדר על ידי חז"ל לא פחות ממטרת בריאת העולם כולו "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה"[10]. מטרה לה אמורים להיות שותפים גם מי שאינם מחויבים במצוות פריה ורביה[11]. ובכלל, מעבר למצוה, השאיפה לפרי בטן בעיני נשים רבות, נחשבת לתמצית קיומן, וכפי שאמרה רחל אמנו: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". אי לכך יש להסיק כי חוק זה טוב וראוי והוא מחייב גם על פי ההלכה[12].

על פי החוק, שכאמור, תקף גם על פי ההלכה, אין לפטר אישה מעבודה בגין הריונה[13]. איסור זה חל על כל אישה מהיום הראשון לעבודה. כמו כן אין לפטר אישה בהריון, אף אם ההריון אינו סיבה לפיטורין אם זו עובדת במקום העבודה למעלה משישה חודשים[14]. עם זאת רשאי המעסיק לפנות לבקשת היתר מהממונה מטעם שר העבודה על חוק עבודת נשים, וזה עשוי לתת היתר שכזה במקרים חריגים, כגון שמקום העבודה נסגר כולו, או שנדרש לעשות בו פיטורין נרחבים.