הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

יב.י. זכאות לפיצויי פיטורין

הרב אורי סדן
החוק, המחייב גם על פי ההלכה, מחייב לשלם פיצויי פיטורין לעובד שפוטר או שתקופת עבודתו על פי הסכם העבודה הגיעה לסיומה, אך לא לעובד שהתפטר מרצונו החופשי, למעט הסכום שהפריש המעסיק עבורו לקרן הפיצויים. עם זאת ישנם מקרים בהם החוק שולל מעובד שפוטר את זכותו לפיצויים. מאידך, ישנם מקרים בהם למרות שהעובד התפטר, ולא פוטר, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, כגון שההתפטרות הגיעה בעקבות הרעת תנאי העבודה.

החוק, המחייב גם על פי ההלכה, מחייב לשלם פיצויי פיטורין לעובד שפוטר או שתקופת עבודתו על פי הסכם העבודה הגיעה לסיומה[1], אך לא לעובד שהתפטר. עם זאת ישנם מקרים בהם החוק שולל מעובד שפוטר את זכותו לפיצויים. מאידך, ישנם מקרים בהם למרות שהעובד התפטר, ולא פוטר, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין.

במקרים בהם העובד פגע בהתנהגותו באופן חמור במקום העבודה יישללו פיצויי הפיטורין ממנו[2]. החוק מציין שורה של מקרים העונים להגדרה זו אשר המשותף להם הוא מעשה חמור של העובד, כגון, הפר משמעת באופן חמור, חיבל במהלך התקין של העבודה, מסר סודות של המעסיק, עבד במקום אחר ללא רשות באופן הפוגע במעסיק, עבד במקום אחר בתקופה בה נעדר מהעבודה מחמת מחלה או תאונה, עבר עבירה פלילית חמורה ועוד.

ישנם מקרים בהם העובד פגע במקום העבודה אך לא פגיעה חמורה דיה המצדיקה לשלול ממנו פיצויי פיטורין (אם כי מצדיקה את פיטוריו). בין הפגיעות מונה החוק את העילות הבאות: לא ציית להוראות ההנהלה בקשר לעבודה, עבד במקום אחר בלי רשות אך באופן שאינו פוגע במעסיק, ניצל לרעה תעודת מחלה שקיבל, ועוד.

עקרונית, במקרים בהם הפסקת ההתקשרות עם העובד נעשתה ביוזמתו של העובד הוא אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורין, למעט הסכום שהפריש המעסיק עבורו לקרן הפיצויים[3]. עם זאת במקרים מסוימים יראה החוק את העובד המתפטר כעובד שפוטר, הזכאי לפיצויי הפיטורין במלואם. להלן כמה מקרים בהם עסק החוק[4]:

עובד שנפטר, יורשיו יקבלו פיצויים כאילו פוטר, התפטרות בשל מצב בריאותי של העובד או של בן משפחתו הזקוק לו, התפטרות של אם תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בתינוק שלה, התפטרות בעקבות העתקת מגורים לרגל נישואים, התפטרות בגין אי קבלת קביעות, כל אלה מזכים בפיצויי פיטורין.

כמו כן, אם עובד התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, דינו כאילו פוטר. על פי החוק גם אם תנאיו של העובד לא הורעו באופן ממשי אלא שמערכת יחסי העבודה שנוצרה הייתה כזו שהמשך עבודתו אצל המעסיק היה בלתי אפשרי, הדבר מצדיק התפטרות המזכה בפיצויים.

יש להעיר כי הגדרת החוק להרעת תנאים אינה חופפת בהכרח את הגדרת המושג על פי ההלכה אולם הן עוסקות בתחומים שונים. ההלכה עוסקת בהגדרת הרעת תנאים המוגדרת כהפרת חוזה אסורה על ידי המעסיק ואילו החוק עוסק בהגדרת הרעת תנאים כמזכה בפיצויי פיטורין מלאים. על פי הפסיקה המקובלת בבתי המשפט ההרעה בתנאים צריכה להיות ממשית, מוחשית ואובייקטיבית. כפי שראינו לעיל[5], פרשנותם של בתי המשפט לחוק שקבעה המדינה אינה מחייבת בהכרח את בית הדין הדן על פי התורה.

 

[1] אם תקופת עבודתו נמשכה לפחות שנה (ובעובד עונתי שתי עונות, בנות שלשה חודשים לפחות, בהן העובד עבד לפחות 60 יום, בשתי שנים סמוכות), סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג.

[2] סעיפים 17-16 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג. התנאים פורטו בסעיפים 53-52 להסכם הקיבוצי הכללי מספר 787028.

[3] הסכם קיבוצי 7021/2011. צו ההרחבה לפנסיה חובה (נוסח משולב) נכנס לתוקפו בתאריך 27.9.11. סכום זה יכול להיות 6% או 8.33% משכרו החודשי של העובד, לפי בחירת המעסיק.

[4] סעיפים 8-5, 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג.

[5] פרק ב סעיף ו.