הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

יא.ד. קבלת הטבות במסגרת העבודה

הרב אורי סדן
אסור לעובד ציבור לקבל מלקוחות או ספקים איתם הוא בא במגע כל טובת הנאה שעשויה להשפיע על החלטותיו, אלא אם כן מדובר בטובת הנאה שגרתית, המקובלת במסגרת יחסים מקובלים בין בני אדם, אותה נותן אותו גורם לכל אדם. לעומת זאת לעובד במגזר הפרטי שמסוגל לעשות את ההפרדה הנדרשת, ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המעסיק מותר לקבל הטבה אישית מלקוח או ספק, אם כי לעיתים קובעת ההלכה כי על העובד להעביר את ההטבה, כולה או חלקה למעסיק.

לעיתים כוללת עבודתו של העובד עבודה מול קהל לקוחות או ספקים. במסגרת עבודתו זו עשוי העובד לקבל הצעה לקבלת טובות הנאה אישיות מסוגים שונים, מאותו גורם איתו הוא בא במגע במסגרת עבודתו. לרוב מדובר בזוטות, כעיתון בתחנת דלק – לעובד המתדלק את רכב המעסיק בתחנה, ספר מחנות ספרים - לעובד הקונה ספרים עבור ספריה, או עט מסַפַק סחורה. אולם, לעיתים מדובר בטובות הנאה משמעותיות ביותר, כגון הנחה הניתנת לסוכן הנסיעות בבית מלון אליו הוא מביא קבוצה. מבחינת הנותן, מטרת טובות ההנאה היא לגרום לעובד להעדיף מתוך אינטרס אישי את טובתו של נותן טובות ההנאה על פי טובתו של המעסיק.

בנושא זה יש להבחין הבחנה ברורה בין עובד ציבור ובין עובד במגזר הפרטי. ההלכה מתייחסת לעובד ציבור כאל דיין, לפיכך אסור לו לקבל כל טובת הנאה שעשויה להשפיע על החלטותיו[1]. זאת, בין אם קיבל אותה לפני קבלת ההחלטה ובין אם קיבל אותה לאחר קבלת ההחלטה[2]. אמנם אם מדובר בטובת הנאה שגרתית, המקובלת במסגרת יחסים מקובלים בין בני אדם, אותה נותן אותו גורם לכל אדם (כגון, עיתון בתחנת דלק), גם אם אינו נדרש להכריע בעניינו, הדבר מותר[3].

לעומת זאת כאשר מדובר במגזר הפרטי ההלכה נותנת אמון בעובד[4] שיידע לעשות את ההפרדה הנדרשת, ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המעסיק. זאת, גם כאשר הוא מקבל הטבה אישית כתוצאה מהחלטה כזו או אחרת, ואפילו כשברור לכול כי מטרת ההטבה היא לנסות ולהשפיע על החלטותיו[5]. אמנם מן הראוי לדווח על כך למעסיק ולמנוע בכך חששות וחשדות[6].

יתרה מזו, לא בכל המקרים טובת ההנאה שקיבל העובד שייכת לו. ההלכה[7] מבחינה בין סוגים שונים של טובות הנאה אשר נתן הלקוח או הספק לעובד:

טובת הנאה שניתנה כחלק מן העסקה בין הלקוח או הספק ובין המעסיק שייכת למעסיק[8]. לדוגמה, עובד שקנה עבור המעסיק שלשה מוצרים וקיבל את הרביעי בחינם חייב להעבירו למעסיק. דוגמה נוספת, עובד בחברה אשר עבודתו כרוכה בטיסות הממומנות על ידי החברה, אשר קיבל בגין טיסותיו הרבות כרטיס טיסה נוסף חייב להעביר את הכרטיס לחברה[9].

לעומת זאת אם טובת הנאה ניתנה לעובד באופן אישי, שלא כחלק מן העסקה שנרקמה בין הצדדים, רשאי העובד להחזיק בה[10]. לדוגמה, עט, או לוח שנה שניתן לעובד המבצע את העסקה הרי הוא בבעלות העובד. כמובן אם ההטבה ניתנה לעובד על מנת שיעביר אותה למעסיק, עליו לעשות כן. במקרה שנותן ההטבה לא הגדיר למי הוא מעוניין לתת אותה, ולא ניתן להעריך באופן ברור את כוונתו של הנותן, יחלקו בה העובד והמעסיק בשווה, אלא אם כן ישנו מנהג ברור במקרים מעין אלו[11].

 

[1] פלפולא חריפתא סנהדרין ג, ס; ערוך השולחן חו"מ ט, א; הרב אברהם צבי שינפלד, "נתינת שוחד לעובד ציבור", תחומין ה, עמ' 332 ואילך. הדבר נאסר גם בסעיפים 293-291 לחוק העונשין (תשל"ז). בנוסף אוסר החוק כל קבלת מתנה על ידי עובדי ציבור. ראו חוק שירות הציבור (מתנות) תש"ם, ותקנות שירות הציבור (מתנות) תש"ם. בענין זה קובע החוק כי אם התקבלה מתנה על ידי עובד ציבור הוא חייב להעבירה לאוצר המדינה.

[2] הרב שלמה אישון, "טובת הנאה לפקיד ממשלתי", תחומין כו, עמ' 335, ואילך.

[3] שולחן ערוך חו"מ ט, א. הבחנה זו מקובלת גם בחוק הנ"ל.

[4] יש לציין כי לעומת ההלכה, חוקי מדינת ישראל אינם נותנים כל אמון בעובד בהקשר זה. סעיף 8 לחוק השליחות תשכ"ה, אוסר על העובד לקבל כל טובת הנאה בהקשר לעבודתו, ואם התקבלה היא שייכת למעסיק בלבד (סעיף 10 לחוק הנ"ל), ואם לא עשה כן, המעסיק זכאי לפיצויים (סעיף 9א לאותו חוק).

[5] ריטב"א כתובות צח ע"ב, ד"ה דתניא.

[6] הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, "טובת הנאה לעובד מאחר – לו או למעסיק", תחומין יז, עמ' 297 ואילך.

[7] כתובות צח ע"ב.

[8] שולחן ערוך חו"מ קפג, ו.

[9] שו"ת שבט הלוי ט, שה.

[10] רש"י כתובות צח ע"ב, ד"ה שיש לו קצבה; רמ"א חו"מ קפג, ו. אמנם יש שחלקו על כך, ראו רי"ף כתובות נז ע"ב; ט"ז חו"מ קפג, ו; נתיבות המשפט חידושים, קפג, יג.

[11] סמ"ע קפג יח; ערוך השולחן חו"מ קפג, ח.