חוקי התורה: עבודה

1.       הגדרות

הסכם עבודה – התחייבות של עובד לעבוד, כשהתמורה נקבעת עבור משך העבודה,[1] או עבור מספר הפעולות שבוצעו.[2]

תקופת ההסכם – משך הזמן שנקבע בהסכם העבודה לביצוע העבודה.

עובד – אדם[3] שבהתאם להסכם עבודה התחייב לעבוד.

מעסיק – אדם או תאגיד שכרת הסכם עבודה עם עובד שכלל התחייבות לתת תמורה עבור העבודה.[4]

תחילת עבודה – פעולה בה נקט העובד שנועדה לאפשר את מימוש הסכם העבודה, ובכלל זה יציאה למקום העבודה.[5]

סיכום – תנאים מוסכמים בין עובד ומעסיק שלא התגבשו לידי הסכם מחייב.

הדין החל על הסכם עבודה

2.       תחולת חוקי התורה וחוקי המדינה

בנוסף לדין התורה, על הסכם העבודה יחולו בדרך כלל אף חוקי העבודה של מדינת ישראל שנועדו להגן על העובד,[6] ולרבות תקנות, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.[7] בכלל זה, יש תוקף לחוקים בהם נקבע שהם גוברים על הסכמות בין הצדדים.[8]

3.       תחולת פסיקת בתי המשפט

על הסכם העבודה יחולו אף פסיקות בתי הדין לעבודה ובתי המשפט של מדינת ישראל, ככל שפסיקות אלו יצרו מנהג[9] או כאשר לדעת דייני בית הדין הן לתועלת הציבור.[10]

הפרת סיכומים טרם כריתת הסכם עבודה

4.       הפרת סיכום על עבודה בלא שנגרם הפסד למי מהצדדים

הפרת סיכום על ביצוע עבודה על ידי אחד מהצדדים שלא גרמה נזק או הפסד, אינה ראויה, אולם אין בצדה סעד.[11]

5.       הפרת סיכום על עבודה אשר קיומו יגרום הפסד למפר

על אף האמור בסעיף ‎5, אם השתנו הנסיבות לאחר סיכום על ביצוע עבודה, באופן בו לאחד מהצדדים יגרם נזק או הפסד אם יעמוד בסיכומים, הוא רשאי לחזור בו.[12]

6.       הפרת סיכום על עבודה על ידי עובד שתגרום נזק למעסיק

חזר בו עובד מסיכום על עבודה, וחזרתו תגרום למעסיק נזק כספי או אחר,[13] רשאי המעסיק לנקוט את הפעולות הבאות:

1. להבטיח לעובד הבטחת שווא לתוספת תשלום כדי לגרום לו לחזור לעבוד.[14]
2. לשכור קבלן (כמשמעות בחוקי התורה: קבלנות (תשפ"ב)) או עובד אחר, ולשלם לו מכספים שהמעסיק חייב לעובד.[15]

7.       הפרת סיכום על עבודה על ידי המעסיק שגרמה הפסד לעובד

חזר בו מעסיק מסיכום על עבודה, וגרם לעובד הפסד כשהעובד וויתר על עבודה אחרת כדי לבצע עבודה זו, ישלם המעסיק לעובד פיצוי בגין ההפסד[16], אם לא היה ביכולתו של העובד להקטין את ההפסד באמצעות קבלת עבודה אחרת.[17] בקביעת גובה הפיצוי יינתן משקל לטובת ההנאה שצמחה לו עקב העובדה שהוא לא נדרש לעבוד בפועל.[18]

הסכם העבודה

8.       כריתת הסכם עבודה

הסכם עבודה נכרת במעשה קניין, ובכלל זה, תחילת עבודה,[19] קניין כסף,[20] קניין שטר,[21] קניין סודר,[22] כהגדרתם ב"חוקי התורה: מעשי הקניין".

9.       אונאת ממון

דין אונאת ממון בהסכם עבודה כדין אונאת ממון במקרקעין, כמפורט בחוקי התורה: אונאת ממון.[23]

10.   קנסות

תנאי בהסכם העבודה הקובע קנס על הפרת הסכם העבודה, יעמוד בתנאים הקבועים ב"חוקי התורה: התחייבות".

שכר העובד

11.   מועד התשלום לעובד

מעסיק ישלם לעובד את שכרו במועד הקבוע לכך בהסכם העבודה.[24] לא נקבע מועד כאמור, ישולם שכר העובד במועד המקובל לתשלום השכר.[25] בהיעדר מועד מקובל לכך, ישולם שכר עובד המסיים עבודתו ביום – עד השקיעה הסמוכה לסיום העבודה, ושכר עובד המסיים עבודתו בלילה - עד לזריחה הסמוכה לסיום העבודה.[26]

12.   איסור הלנת שכרו של עובד

דרש העובד לקבל את שכרו לאחר שחלף מועד התשלום, ולא נענתה דרישתו, עובר המעסיק על איסור הלנת שכר ("בל תלין").[27]

13.   שכרו של עובד שסיים את עבודתו בשל הלנת שכר

עובד ששכרו הולן רשאי להפסיק את עבודתו לאלתר ולקבל שכר בהתאם לאחת מן החלופות הבאות, לפי בחירתו:[28]

1. השכר שנקבע בהסכם העבודה בניכוי עלות השלמת העבודה, או שכר יחסי עבור חלק העבודה שבוצע, לפי  הגבוה מביניהם.[29] 
2. שכר מקובל כדין יורד לשדה חברו ברשות, כמפורט בחוקי התורה: הגורם לחברו הנאה ממונית ללא הסכם (תשפ"א).

14.   עובד שלא דרש את התשלום המגיע לו במועד

לא דרש העובד לקבל את שכרו משהגיע מועד התשלום, והיה בידו לעשות כן, חזקה עליו שמחל על הזכות לקבל את שכרו במועד.[30]

חובות העובד

15.   מסירות ונאמנות

על עובד להגיע לעבודה כשהוא כשיר,[31] לעבוד בכל כוחו, ולנצל את זמן העבודה היטב.[32]

16.   שינוי עבודה על ידי המעסיק

השלים העובד את העבודה או שאין עוד צורך בעבודה שלשמה הוא הושכר, רשאי המעסיק להטיל עליו עבודה אחרת, ובלבד שהיא אינה קשה מזו שלמענה הוא הושכר.[33]

17.   עבודה לקויה

ביצע העובד את העבודה באופן לקוי, תוך סטייה ממה שסוכם עם המעסיק ומהמקובל, לא יהיה זכאי לקבל את השכר שסוכם עמו,[34] אלא כדין יורד לשדה חברו ברשות, כמפורט בחוקי התורה: הגורם לחברו הנאה ממונית ללא הסכם (תשפ"א).

הפרת הסכם עבודה

18.   ויתור על זכויות על פי הסכם עבודה

צד להסכם עבודה רשאי לוותר על זכויותיו על פי ההסכם בהודעה לצד השני.[35]

19.   פיטורין כדין

פיטוריו של עובד יהיו פיטורין כדין, בהתקיים אחת מן הנסיבות הבאות:

1. נמצאו, לפחות שלוש פעמים, ליקויים משמעותיים בעבודת העובד, הגורמים נזק או עגמת נפש,[36] לאחר שהעובד הות­­רה בכל פעם שנמצאו ליקויים כאמור;[37]
2. נמצא, לפחות שלוש פעמים, שעבודתו של עובד ציבור גרמה נזק שאינו ניתן לתיקון.[38];
3. נמצא שהעובד מעל באמון המעסיק בו.[39]
4. המעסיק נאלץ להפסיק את העבודה מחמת אילוץ המונע את ביצועה[40] או מייתר אותה,[41] ולא היה בידו לצפות אילוץ זה מראש, או שגם העובד היה יכול לצפות אילוץ זה מראש.[42]

20.   התפטרות כדין

עובד ייחשב כמי שהתפטר כדין באחת מן הנסיבות הבאות –

1. ההתפטרות אינה גורמת הפסד למעסיק; [43]
2. העובד נאלץ להפסיק את עבודתו בשל גורם שלא הייתה לו שליטה עליו.[44]

21.   שכרו של עובד שפוטר כדין

עובד שפוטר כדין זכאי לשכר יחסי עבור הזמן שביצע את עבודתו‎.[45]

22.   שכרו של עובד שפוטר שלא כדין

עובד שפוטר שלא כדין זכאי למלוא השכר המגיע לו על פי הסכם העבודה בניכוי טובת ההנאה שצמחה לו עקב העובדה שהוא לא נדרש לעבוד בפועל,[46] אולם, אין העובד זכאי לכפות על המעסיק את המשך העסקתו,[47]

23.   שכרו של עובד שהתפטר כדין

עובד שהתפטר כדין זכאי לשכר יחסי עבור הזמן שביצע את עבודתו‎.[48]

24.   עובד שהתפטר שלא כדין

עובד שהתפטר שלא כדין, וחזרתו תגרום למעסיק נזק כספי או אחר,[49] רשאי המעסיק לנקוט את הפעולות הבאות המוזכרות לעיל סעיף ‎6.

אחריות העובד והמעסיק לנזק

25.   עובד שהזיק לרכוש המעסיק

עובד שהזיק לרכושו של המעסיק תוך כדי עבודתו – חייב לפצות את המעסיק על הנזק,[50] ובלבד שהיה בידו למנוע את הנזק.[51]

26.   אחריות שילוחית

מעסיק נושא באחריות לנזק שנגרם לצדדים שלישיים בשל מעשים שעשו עובדיו במסגרת עבודתם.[52]