הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

האם קבלן חייב לפרק גדר שנבנתה לא לפי ההזמנה

הרב עמוס ראבילו
גדר שנבנתה באופן כזה שהבעלים חייב לפרק אותה ולבנות אחרת- על הקבלן הבונה לשאת בהוצאות.

גדר שנבנתה לא כראוי, האם הקבלן חייב לפרק

 

שאלה:

היה לי קבלן ששיפץ את ביתי וגם היה בתוכנית שיעשה מטבח אשתי לא רצתה להמשיך איתו בבניה של המטבח עבודה ערבית וכו' ולא רציתי להסתבך מפני המשך עבודה וגם הקבלן קרוב משפחה אמרתי לו שאשלם לו מה שהיה מרויח הוא אמר בסביבות 5300 ש''ח בסוף הבניה עשה גדר בחצר ב 0.10 ס''מ פחות אני רציתי 0.50 והוא עשה 0.40 זה נמוך מכיסא רגיל אמרתי לו שאני רוצה שיתקן הוא אמר שזה הרבה כסף.

האם אני יכול לעשות דין בעצמי?

תשובה

אין זה נקרא תפיסה, אלא שאדם יכול להישאר מוחזק בממונו, ואכן מותר לך להשאיר את הכסף בידך עד לבירור הדברים בפני בית הדין.

בנוגע לעצם הדין, נראה שיש לך שתי תביעות אפשריות:

א. האם אתה יכול לדרוש מהקבלן לפרק את הגדר הנמוכה, ולבנות גדר חדשה.

ב. אם חובה על הקבלן לפרק ולהרכיב גדר גבוהה יותר, והוא מסרב, אתה רוצה לעשות זאת בעצמך ולגבות את הכסף מהקבלן, או מהסכום שאתה חייב לו (5,200 ש"ח).

אם יש בין הקבלן והמזמין חוזה המגדיר היטב מה עושים במקרה של ליקויים- יש ללכת אחרי החוזה.

אם אין חוזה- קבלן שבנה גדר לא כפי שהתבקש, והמזמין דורש ממנו לפרק את הגדר, ואומר לו "טול עציך ואבניך" נחלקו קצות החושן והנתיבות:

לדעת הקצות[1] אם אדם ירד לשדה אחר ונטע אותו ללא רשות יכול בעל השדה לתבוע ממנו לקחת את הנטיעות, אולם במקרה של קבלן חז"ל תקנו תקנה לטובת המזמין ולטובת הקבלן שלא יעשה כך אלא ישלם לקבלן את ההוצאות או השבח הנמוך מבניהם.

לדעת הנתיבות[2] אין הבדל בין אומן וקבלן ובין סתם אדם, אלא תלוי האם ניתן לפרק את מה שבנה או לא ניתן. אם ניתן לפרק- על הקבלן לעשות כך, אם לא ניתן לפרק- על המזמין לשלם את ההוצאות או השבח- הנמוך מבניהם.

במקרה של הגדר- לדעת הנתיבות ניתן לפרק ועליו לעשות כך, לדעת הקצות כיוון שלא מדובר ביורד רגיל אלא יש בניהם קשר של עבודה לא ניתן לחייב את הקבלן לפרק ועל המזמין לשלם הוצאות או שבח הנמוך מבניהם.

אמנם גם אם אין תביעת פירוק החובה לשלם היא שבח או הוצאה הנמוך מבניהם, אם השבח לא קיים והפוך יש חיוב להוציא הוצאות כדי להחזיר המצב לקדמותו ואז לבנות מחדש, לכאורה חיוב זה מוטל על הקבלן[3], כי הרי זהו השבח= הפסד.

 ועל כן נראה שאם ברור לחלוטין שלא נוח לך בגדר אף לא בדיעבד בשום אופן, הוצאות הפירוק וההרכבה החדשה על הקבלן.

 

[1] שו,ו.

[2] שעה,ב.

[3] נתיבות שו, סק"ו: "... דהא אדרבה הפסידו דהא כשלא היה צבוע שחור היה יכול לצבוע אדום ולהרויח ה' זהובים, נמצא דהצביעת שחור אינו שבח להבעה"ב רק הפסד להבעה"ב, ולכך הדין נותן שאין הפועל נוטל שבח רק כשיש מותר שבח בהצמר יותר ממה שהיה יכול להרויח הבעה"ב מה' זהובים, אז נקרא שבח ונוטל הפועל."