הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

ו.ו. עבודה ללא סיכום והנהנה מעוניין בה

הרב אורי סדן
כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד, ולאחר מעשה המעסיק מעוניין בה הוא חייב לשלם על השירות שקיבל, למרות שכלל לא ביקש. שיעור התשלום תלוי במידת הנחיצות של העבודה למעסיק.

לעיתים, למרות שהעבודה נעשתה ביוזמת המהנה, הנהנה מעוניין בה. במקרה כזה קובעת ההלכה כי הנהנה חייב לשלם למהנה על השירות שקיבל,[1] למרות שכלל לא ביקש זאת ממנו[2].

לגבי שיעור התשלום יש להבחין בין שני מצבים:

מצב ראשון – כאשר יש להניח כי העבודה נחוצה לנהנה, ואם המהנה לא היה עושה אותה, היה הנהנה עושה אותה מיוזמתו, בעצמו או על ידי בעל מלאכה אחר. במצב זה גובה התשלום למהנה יהיה על פי המחיר המקובל לעבודה מסוג זה[3].

משמעות הדבר היא, שיש לנהוג במקרה זה כאילו היה בין הצדדים סיכום על ביצוע העבודה ללא סיכום על המחיר. על הנהנה לשלם כאמור, את המחיר הנמוך בשוק לעבודה באותו היקף ובאותה איכות. זאת, אף אם לנהנה לא נגרם כל רווח כספי מהעבודה (כגון, שערך נכסיו של הנהנה לא עלה בעקבות העבודה)[4], ואף אם למהנה לא היו הוצאות כספיות במסגרת העבודה[5].

לדוגמה, אדם הכניס את רכבו למוסך מורשה לתיקון תקלה מסוימת, והמוסך תיקן את התקלה על פי הסיכום. תוך כדי התיקון בעל המוסך גילה תקלה נוספת במערכת הבלמים, ותיקן גם אותה מבלי להודיע לבעל הרכב, ומבלי להתייעץ איתו בדבר הצורך בתיקון ועלותו. כיוון שכאשר מדובר בתקלה במערכת הבלמים, יש חובה לתקן את התקלה, בעל הרכב יהיה חייב לשלם את המחיר הנמוך ביותר בשוק עבור תיקון כזה במוסך מורשה.

מצב שני – כאשר אילו העבודה לא הייתה נעשית על ידי המהנה, סביר שכלל לא הייתה נעשית, אבל בדיעבד הנהנה מעוניין בה. במצב כזה, בדרך כלל[6], המהנה זכאי להחזר הוצאות בלבד[7], ובתנאי שעלותן אינה גבוהה מהמחיר המקובל לשלם עבור עבודה דומה[8]. במסגרת חישוב ההוצאות יש לכלול גם את שעות העבודה של המהנה, אותן יש לאמוד לפי השכר שמקבל פועל המבצע עבודה שכזו[9].

לדוגמה, בעל מוסך התקין, מיוזמתו וללא תיאום עם בעל הרכב, מערכת שמע ברכב, ובדיעבד בעל הרכב מעוניין בהתקנה. במקרה זה על בעל הרכב לשלם את מחיר העלות של מערכת השמע, במחיר המקובל, ועבור שעות העבודה, ולא יותר מעלות ההתקנה של מערכת כזו[10].

 

[1] אלא אם כן מדובר במעשה מצווה שלא מקובל לדרוש בעבורו תשלום, ראו ט"ז חו"מ שלה, א.

[2] שולחן ערוך חו"מ שעה, ג.

[3] רש"י בבא מציעא קא ע"א ד"ה גלית אדעתך; רא"ש בבא מציעא ח, כב; סמ"ע שעה, א. ועיינו בדעת רב האי גאון, בתוך: המאור הגדול נח ע"ב, מדפי הרי"ף, המחשב את השכר המגיע לבעל המלאכה באופן שונה.

[4] שו"ת הרשב"א ז, תקטז; רמ"א חו"מ שעה, א.

[5] שו"ת הריב"ש, תקטו; רא"ש בבא בתרא ט, י; שולחן ערוך אה"ע צה, ז.

[6] על פי שורת הדין המהנה זכאי להחזר הוצאותיו או לשיעור העלייה בערך הנכס של הנהנה בעקבות עבודתו, הנמוך מבין השניים, בבא קמא ק ע"ב; כתובות פ ע"א. בכך חז"ל הגנו על הנהנה שלא ישלם על העבודה, שמלכתחילה לא היה מעוניין בה, יותר מהרווח שהפיק ממנה. אולם, הערכת עליית ערך הנכס של הנהנה קשה, ולעיתים אף בלתי אפשרית, אלא שההיגיון הכלכלי אומר שהיא אמורה להיות גבוהה מההוצאות שגרמו לה (שכן אדם לא משקיע אם התמורה שיקבל תהיה נמוכה מהשקעתו).

[7] רש"י בבא מציעא קא, ע"א, ד"ה ידו.

[8] ההנחה לפיה ההוצאות נמוכות משיעור עליית הערך עשויה להתברר כלא-נכונה במקרה שהמהנה הוציא הוצאות גבוהות מן המקובל, או שערך הנכס ההתחלתי נמוך באופן מיוחד כך שהשקעה בו לא בהכרח תעלה את ערכו. אי לכך קבענו כי במקרה זה על הנהנה לשלם למהנה החזר הוצאות בשיעור המקובל.

[9] רש"י בבא מציעא, קיז ע"ב; ש"ך חו"מ שו, ה.

[10] יש לציין כי את שעות העבודה יש לחשב על פי תלוש השכר של המכונאי העובד במוסך ולא על פי המחירון של איגוד המוסכים המשקף (במקרה הטוב) את מחיר התיקון לצרכן ולא את ההוצאות שהוציא בעל המוסך עבור התיקון.