הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

ט.א. שינוי הדרישות מהעובד

הרב אורי סדן
מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי את תפקידו של העובד בארגון מסיבה שרירותית אולם הוא רשאי לעשות זאת אם הדבר נדרש מבחינה ארגונית. במידה והתפקיד החדש קשה יותר בכל מובן שהוא הדבר חייב להיות בהסכמתו המפורשת של העובד או בתוספת תשלום מתאימה.

הסכם העבודה מחייב את שני הצדדים והוא אינו ניתן לשינוי אלא בהסכמה. אחת ההשלכות של קביעה זו היא שהמעסיק אינו יכול לדרוש מהעובד מעבר למה שהתחייב בהסכם העבודה. הוא אינו יכול לדרוש מהעובד לעבוד זמן רב יותר ממה שסוכם[1], ואינו יכול להעביר את העובד באופן שרירותי מתפקיד אחד לתפקיד אחר ולדרוש ממנו לבצע עבודה השונה מן העבודה לשמה הוא נשכר[2].

יש לציין כי הדבר נמנע מהמעסיק גם כאשר התפקיד החדש אינו קשה יותר לביצוע מהתפקיד לשמו נשכר העובד[3]. עובד השמח בעבודתו ומרגיש בה סיפוק[4] עשוי שלא להרגיש סיפוק ושמחה בתפקיד אחר, אפילו אם הוא יהיה קל יותר לביצוע, ודי בכך בכדי להצדיק את סירובו לשנותו.

עם זאת, כאשר למעסיק ישנה סיבה טובה לשנות את עבודתו של העובד, הוא רשאי לעשות זאת. סיבה טובה יכולה להיות, כאשר הסתיים הצורך בביצוע העבודה המקורית[5], או כשהמעסיק אינו שבע רצון ממידת המקצועיות של העובד,[6] ואפילו אם המעסיק מבקש להתייעל, ולהערכתו תפוקתו של העובד בתפקיד המקורי נמוכה מזו של עובד אחר[7]. למעשה ניתן לומר כי כמעט כל צורך ארגוני ענייני מאפשר למעסיק להעביר עובדים מתפקיד לתפקיד, ורק שינוי שרירותי הוא שנאסר עליו.

גם במקרים בהם ניתן להעביר מתפקיד לתפקיד, המעסיק אינו רשאי להעביר עובד לתפקיד קשה יותר אלא בהסכמתו[8], או בתוספת תשלום מתאימה[9]. לעבודה קשה יותר תיחשב כל מידה של הכבדה, אפילו סובייקטיבית כמו שינוי רמתם של התלמידים בכיתה[10].

הסכמה זו לשינוי תפקיד קבוע חייבת להיות מפורשת, לפחות בעל פה (ועדיף בכתב כדי למנוע מחלוקת), ולא די במוכנות העובד לשינוי חד פעמי[11]. אם לא הושגה הסכמתו של העובד לעבודה קשה יותר, והמעסיק אינו מעוניין להעלות בשכרו, המעסיק מחויב לשלם את שכרו של העובד עד לסוף תקופת ההסכם שביניהם. זאת, גם אם אין למעסיק עבודה להציע לו ואפילו אם משמעות הדבר היא שהעובד ישב בבית בלי לעבוד כלל. אמנם במקרה זה יזכה העובד לשכר חלקי בלבד "כפועל בטל", הפחתה אשר למעשה תהווה עבורו תמריץ להסכים לעבוד בעבודה קשה יותר[12].

 

[1] משנה בבא מציעא פג ע"א.

[2] מכילתא דרבי ישמעאל משפטים, מסכתא דנזיקין, פרשה א; תוספתא בבא מציעא ז, ה.

[3] ריטב"א בבא מציעא עז ע"א, ד"ה דקשיא מיניה; ערוך השולחן חו"מ שלה, א. ועיינו בפתחי חושן שכירות, יב, הערה כא, שמסיק ממפרשי התוספתא (שם) שניתן להעביר את העובד לעבודה שאינה קשה יותר מהעבודה לשמה הוא נשכר. אולם, בחזון איש בבא קמא כג, יד, ד"ה ע"ז, הסתפק בשאלה זו ולפיכך הכרענו כי כל המשנה ידו על התחתונה.

[4] ראו אבות דרבי נתן נוסחא ב, כא: "גדולה היא מלאכה שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו".

[5] תוספתא בבא מציעא ז, ה.

[6] ערוך השולחן חו"מ שלה, א.

[7] שו"ת הרדב"ז א, רפה.

[8] תוספתא בבא מציעא ז, ו; שולחן ערוך חו"מ שלה, א.

[9] שו"ת מהר"ם ג, רצב; רמ"א חו"מ שלה, א. ועיינו ברמ"ך, שיטה מקובצת בבא מציעא עו ע"ב, שסבור כי העובד רשאי להתנגד להכבדה גם כאשר המעסיק מציע לו תוספת שכר הולמת.

[10] שו"ת הרשב"א א, אלף מב; פסקי בית הדין שע"י רבנות ירושלים א עמ' קנט.

[11] רמ"ך, שיטה מקובצת בבא מציעא פג ע"א.

[12] בבא מציעא עז ע"א. יש להעיר כי על פי החוק מדובר בהרעת תנאים המאפשרת לעובד להתפטר מעבודתו ועם זאת לזכות בפיצויי פיטורין. אם העובד בחר שלא לעשות זאת עליו למלא אחר הוראות המעסיק ואם לא יעשה כן הוא לא יוכל לקבל שכר על עבודה שלא ביצע.