הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

ד.א. ההשלכות של כריתת הסכם עבודה

הרב אורי סדן
חוזה העבודה, כיתר החוזים בהלכה, נכרת אך ורק באמצעות מעשה קניין. עד שלא נעשה מעשה קניין לא קיימת מחויבות של הצדדים לקיומו של החוזה וממילא יכולים הם לחזור בהם, הן מעצם הנכונות ליצירת יחסי העבודה והן מפרטים שונים שעלו במשא ומתן ביניהם.

השאלות מאיזו נקודת זמן ובאיזה אופן נכרת הסכם עבודה מחייב בין הצדדים חשובות ביותר שכן מאותו הרגע ואילך הצדדים מחויבים זה לזה, והם אינם יכולים לחזור בהם ולבטל את ההתקשרות באופן חד צדדי. ביטול ההתקשרות בשלב זה יוגדר כפיטורין, אם נעשה מצידו של המעסיק, או כהתפטרות, אם נעשה מצידו של העובד. מלבד העובדה שמדובר בצעד בעייתי מבחינה הלכתית ומוסרית, על המבצע אותו יוטל גם לשאת במחיר הכלכלי הכרוך בו.

זאת ועוד, המשא ומתן בין הצדדים על תנאי העבודה יכול להימשך זמן רב, עד תחילת כינונם של יחסי העבודה. עד אז יכולים הצדדים לסגת בהם מהסכמתם (בכפוף לאמור לעיל פרק ג), לדרוש או להציע תשלום גבוה יותר או נמוך יותר, להרחיב או לצמצם את הדרישות ועוד ועוד. משנקבע שנוצרו יחסי עבודה, התנאים שסיכמו הצדדים ביניהם מחייבים ולא ניתנים לשינוי שלא בהסכמה.

הסכם עבודה, מכונה בשפה המשפטית בשם חוזה עבודה, בפרט כאשר עלה על הכתב, ולפיכך אנו נשתמש בשני ביטויים אלו, לפי העניין. חוזה העבודה מעמדו  כיתר החוזים בהלכה[1] אשר נכרתים אך ורק באמצעות מעשה קניין[2]. מעשה הקניין הוא מעשה המתלווה להסכמת הצדדים, אשר מטרתו ליצור ולוודא את קיומה של גמירות דעת מספקת לכריתת החוזה. עד שלא נעשה מעשה קניין לא קיימת מחויבות של הצדדים לקיומו של החוזה וממילא יכולים הם לחזור בהם, הן מעצם הנכונות ליצירת יחסי העבודה[3] והן מפרטים שונים שעלו במשא ומתן ביניהם[4].

כפי שנראה להלן מעשי הקניין מגוונים ואף עשויים להשתנות בהתאם למנהג המקובל בכל דור ודור. אולם בכל מקרה, סיכום בעל פה אינו נחשב על פי ההלכה לקניין מחייב גם אם זהו המנהג המקובל[5] וגם אם הוא מחייב על פי החוק.

 

[1] יש נקודות של דמיון ושוני בין דיני חוזים בהלכה לבין דיני חוזים על פי החוק. ככלל, ההלכה אינה מכירה בתוקפם של חוקי מדינת ישראל בתחום זה, ולכן הפסיקה תהיה על פי דיני התורה. אחד ההבדלים המהותיים והמשמעותיים הוא שההלכה מכירה רק בתוקפה של העברת רכוש מאדם לאדם, או בהתחייבות כספית המוטלת על האדם, בעוד החוק מכיר גם (ואולי רק) בתקפותה של התחייבות חוזית לבצע פעולה או להימנע מפעולה. ראו בעניין זה: הרב דוד בס, "חוזים על פי דיני תורה", כתר א, עמ' 50-36; הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, "מבוא לדיני חוזים", משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם, עמ' 44‑27.

[2] ביחס לכל החוזים ראו שולחן ערוך חו"מ קפט, א. בנוגע להשוואת חוזה עבודה ליתר החוזים ראו רמב"ן בבא מציעא עו ע"ב, ד"ה והא.

[3] משנה בבא מציעא עה ע"ב. שולחן ערוך חו"מ שלג, א.

[4] משנה בבא מציעא פג ע"א. שולחן ערוך חו"מ שלא, א.

[5] שו"ת הרא"ש יב, ג. ועיינו בשו"ת הרדב"ז א, פ, הסובר שמעשה קניין המקובל בקרב הסוחרים ("סיטומתא") תקף גם בדיבור ללא מעשה.