הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב שלמה תם
גביית כתובה שנקוב בה סכום מופרז / בית הדין הרבני 1052109/1
דייני בית הדין נחלקו בשאלה האם התחייבות חתן בכתובה על סך 520,000 ש"ח היא מחייבת. לדעת המיעוט אין יסוד לטענת "אסמכתא", מאחר שההתחייבות בשטר הכתובה היא התחייבות כנגד תמורה המתקבלת לאלתר בעת הנישואים. ביחס לטענה שסכום זה נכתב לכבוד בעלמא – אין מקום לטענה זו. כיוון שהבעל לא טען כך להדיא, וגם אם יטען כן, אלו דברים שבלב שאינם דברים. ומאחר שלא נמצאה אף תשובת קדמון לבטל כתובה עקב סכום מופרז, משמע שאין יסוד לביטול זה. ולדעת הרוב: יש אומדנה דמוכח שחתן צעיר שמתחיל לבנות את ביתו ואין לו שום חסכונות ודאי הוא אינו מודע למשמעות של הסכום המופרז שהתחייב בכתובה, ואינו מתכוון לשלם את הסך הנ״ל, וכל מה שכותב הוא רק לכבד ולפאר, ויש אומדנה לכך כאשר הוא כותב סכום הנהוג בעדות ספרד כסגולה נגד עין רעה.
בני זוג שהתחתנו ע"י מסדר קידושין שאינו מוסמך, בליווי הסכמים בעייתיים מבחינה הלכתית / פד"ר 1093889/1
בני זוג התקדשו באופן פרטי באמצעות רב שאינו מוסמך לכך ע"י הרבנות. את הקידושין ליוו הסכמי קדם-נישואין שונים. שבין היתר מסמיכים את בית המשפט למשפחה לפסוק בכל ענייני הזוג, ומפקיעים מבית הדין הרבני כל זכות. הסכמים שמחייבים גירושין במקרים מסוימים ומתנים את הקידושין בתנאים שונים. הצדדים הודו שהם מבקשים את אישור בית הדין לקידום אג'נדה שהם מבקשים לקדם. בית הדין קבע שהוא לא יאשר את הקידושין עד שיתקיימו קידושין כחוק. ובינתים בני הזוג מנועים מלהנשא לאחרים.
**כתובת חרש אילם / פד"ר 1058373/1
זוג חרשים-אלמים התגרשו. נשאלה השאלה האם חתימתו של החרש על הכתובה היא בת-תוקף. ברוב דעות קבע בית הדין שהחרש, אע"פ שהוא מדבר בשפת הסימנים, אינו מחויב בכתובה. אפשר להחתים אותו על כתובה דוקא אם ישב בית דין, ככל דיני בית דין, ושקל את טובתו של החרש. כיון שהדבר לא נעשה במקרה המדובר, פטר בית הדין את החרש מתשלום הכתובה ברוב דעות.
**שיפוץ דירה משותפת כאשר אחד השותפים מתנגד ומעמד הדירה טרם נפסק / פד"ר 1064682/4
בני זוג התגרשו, ולהם דירה המיועדת להשכרה. דינה של הדירה טרם התברר. הבעל מבקש לשפץ את הדירה כדי להעלות את רווחיה. האשה מתנגדת. נחלקו הדיינים. דיין אחד סבר שבכל מקרה יכול שותף לשפץ דירה משותפת כאשר הדבר מגדיל את הרווחים. שני הדיינים האחרים סבורים ששותף אינו יכול להשביח את הנכס בעל כרחו של הצד השני, אלא רק לתקן נזקים. ואולם, שני הדיינים האלה נחלקו ביניהם בשאלה האם המקרה המדובר הוא השבחה או תיקון נזקים. אחד מהם סובר שכאן מדובר על תקון נזקים, לפיכך הוא מצטרף עם הדיין הראשון לפסוק שהדירה תשופץ. וכך אכן נפסק.
הליך פלילי נגד סרבן גט / פד"ר 622918/19
פסק הדין דן במקרה של בעל סרבן גט הנמצא במאסר מזה 15 שנה האם נכון לפתוח כנגדו הליך פלילי שיחמיר בתנאי כליאתו. האם הדבר ייחשב לכפייה על ידי בית המשפט שלא כדין על גט? הכרעת פסק הדין לפי הרוב היא שמאחר והפסיקה לכפיית הגירושין היא פסיקה שכבר ניתנה על ידי בית הדין, ושאלת חיוב הגירושין לגופה והטענות הכרוכות בכך, כלל אינן עולות לדיון בבית המשפט, שאינו דן אלא רק באמצעי הענישה על אי ציות לפסק דינו של בית הדין, על כן לאחר שבית הדין קובע שהבעל ראוי לכל כפייה כדי לאלצו לתת גט, אין מניעה שאמצעי הענישה יבוצעו על ידי בית המשפט, מאחר שאותם אמצעים לא יוכלו להתבצע באמצעות פסיקת בית הדין. בנוסף מובא בפסק הדין עקרון כללי כי בנסיבות של פסיקת כפיית גירושין, ההלכה אינה רק מתירה לבית הדין לנקוט באמצעי כפייה כנגד הבעל וקובעת שהגט כשר למרות שניתן בכפייה, אלא יתרה מכך, מוטלת החובה על בית הדין לכפות את הבעל
הסכם ממון שבו מזונות גבוהים אם הבעל יסרב לתת גט / פסק דין רבני 669147-5
בית הדין קבע שהתחייבות בעל לשלם 12,000 ש"ח כמזונות במקרה שיסרב לתת גט מהווה סיבה לפסול את הגט כגט מעושה. ולכן, ביה"ד הורה לצדדים למחול על ההתחייבות כדי שהוא יוכל לסדר גט.
שווי כתובה על פי דין בימינו ונושאים נוספים / פד"ר 1051243/4
בית הדין קבע כי עיקר כתובה ותוספת כתובה, שהם מאתיים זוז ועוד מאתיים זקוקים, הם בערך של 4.8 ק"ג כסף צרוף. בנוסף, עסק בית הדין בחלוקת הרכוש של הצדדים בדגש על חלוקת הדירות שלהם.
מתנה פיקטיבית שנועדה להבריח מפני הנושים / פד"ר 734891/8
אדם העביר את רכושו (בית) על שם אשתו ואמה. לאחר שנים התגרש האיש. וכעת הוא טוען שהמתנה היתה פיקטיבית בלבד. האשה טוענת שהאיש נתן לה את המתנה בפיצוי על כך שבגד בה עם חברתה הטובה. בית הדין קבע שהמתנה בטלה, גם משום שלא נעשתה כהלכה וכחוק, וגם משום שנסבות המתנה מוכיחות בצורה מובהקת שאכן היא היתה פיקטיבית. כמו כן מתברר שהאשה בקשה שלום בית גם אחרי שידעה על הבגידה.
**מניעת גירושין במקרה שבו הצדדים חתמו על הסכם המחייב את הבעל בתשלום גבוה אם לא יגרש / פד"ר 669147/5
בני זוג חתמו על הסכם המחייב את הבעל במזונות גבוהים אם לא יגרש את אשתו. משום כך, קבע ביתה הדין כי אי אפשר לסדר גט, כי זו כפיה. ויוכלו לסדר את הגט רק אם יציגו הסכם מעודכן הקובע כי הסעיף הנ"ל מבוטל.
**חלוקת הדירה כאשר הנישואין נמשכו זמן קצר בלבד, וכל צד טוען שהצד השני הסתיר ממנו דברים מהותיים / פד"ר 1064682/4
בני זוג התחתנו והתגרשו כעבור פחות משנה. לאחר הגירושין נולדה להם בת. הדירה רשומה בשוה על שם שניהם, אבל הורי האשה השקיעו בה הרבה יותר. שני הצדדים טוענים זה על זה טענות רבות על מומים שאילו ידעו עליהם לא היו מתחתנים, ואילו ידעו עליהם ההורים לא היו משקיעים כסף בדירה. בית הדין פסק ברוב דעות ששוי הדירה יחולק שוה בשוה בין הצדדים.
בעל ואשה שמאסו זה בזה / פד"ר 1066265/1
בני זוג מאסו זה בזה. בית הדין המליץ על גירושין בהסכמה.
עו"ד שייצג אשה בתהליך פשיטת רגל ושמע דברים מבעלה, האם יוכל לייצג אותה בתביעה נגד בעלה / פד"ר 1058127/3
עו"ד ייצג אשה בהליך של פשיטת רגל. כחלק מההליך הוא דיבר עם הבעל ושמע מפיו על רכושם המשותף. כעת הוא רוצה ליצג את האשה בהליך רכושי נגד בעלה. בית הדין ברוב דעות פסל אותו מלייצג את האשה.
חיוב כתובה כאשר שני הצדדים אינם חפצים זה בזה / פד"ר 1052580/5
בני זוג נפרדים, כאשר שני הצדדים אינם חפצים בהמשך הקשר. בית הדין פטר את הבעל מתשלום הכתובה.
**סכום כסף שנתן אבי האשה לזוג לצורך רכישת דירה. לאחר גירושי הזוג טוען האב שהכסף ניתן כהלוואה, חתנו חולק על כך / פד"ר 938836/12
בני זוג קנו דירה. חלק מהכסף שולם ע"י אבי האשה. לטענתו - זו היתה השקעה. כסף שאמור לשוב אליו. בני הזוג התגרשו. הדירה נמכרה. האב תובע את השקעתו בחזרה. החתן טוען שאין לבית הדין זכות לדון בדבר, כי בית דין אחד כבר אמר את דברו. בית הדין דחה את טענתו על סמך תקנות הדיון. בית הדין חייב את החתן להחזיר את הכסף, על סמך ראיות נסיבתיות המוכיחות שבעבר החתן עצמו התיחס לסכום הזה כאל הלוואה, ואף ברר כיצד עליו להחזיר אותו.
**מזונות לאשה שחויבה בגירושין ומסרבת להתגרש / פד"ר 1020673/1
בית הדין קבע שאשה חייבת להתגרש. האשה מסרבת להתגרש, ובינתים היא תובעת מזונות. בית הדין קבע שהבעל פטור מלזון את האשה.
תביעת בני זוג שהתגרשו על כלי הבית ועל הבגדים והתכשיטים שהבעל קנה לאשה / פד"ר 1054410/6
בני זוג התגרשו. בני הזוג חילקו ביניהם את הדירה והחובות שלא ע"פ חוק יחסי ממון. הבעל קיבל עליו את כל החובות. לכן הוא טוען שפשוט שחלוקת הרכוש לא תהיה לפי חוק יחסי ממון אלא לפי ההלכה. בית הדין קיבל באופן עקרוני את עמדתו, אך כיון שתוך כדי הדיונים הבעל הסכים להסדר מסוים, קבע בית הדין שכך יחולקו הנכסים. נחלקו הדיינים בשאלה מה דינם של תכשיטים שקנה הבעל לאשתו תוך כדי נישואיהם. אך כיון שהתכשיטים ממילא כבר נמכרו לצרכי הבית, קבע בית הדין ברוב דעות שהאשה פטורה מלהחזיר את תמורתם.
מזונות אלמנה מעיזבון שחולק על פי צוואה
בני זוג נישאו בנישואין שניים, וטרם נישואיהם חתמו על הסכם ממון. הם גרו בדירה של הבעל בדמי מפתח. לאחר פטירתו, האלמנה נשארה לגור בדירה ולפי החוק לא ניתן לפנותה, אך ליורשים אין שום זכות בדירה. לאחר זמן היא חתמה על הסכם עם בעל הדירה שתסכים לפנותה בתמורה ל400,000 ש"ח. המנוח כתב צוואה שמקנה את נכסיו ליורשיו שעה אחת קודם פטירתו, ומצד שני כתב שכל חובותיו ישולמו קודם חלוקת העיזבון. האלמנה תובעת מדור ומזונות מהיורשים, וטוענת כי כוונת הסעיף המחייב תשלום חובות קודם החלוקה היא גם לשלם לה מזונות. בנוסף, הכסף שניתן לה ע"י בעל הבית מגיע לה ע"פ זכויותיה שלה ואינו נוגע כלל לזכותה לקבל מהעיזבון מדור ומזונות. היורשים טוענים כי הכסף התקבל מכוח זכות של אביהם בדירה ועל כן יש לראות בו או תשלום מזונות לשנים רבות, או תשלום כתובה אף בניגוד לרצונה, הפוטר אותם ממזונות ומדור. בנוסף, כיוון שהבעל כתב צוואה המקנה ליורשיו את נכסיו רגע לפני מותו- הרי אין כלל עיזבון, אלא רכוש של היורשים, ואין לאלמנה מהיכן לגבות. דעת הרוב קבעה כי כיוון שמדובר במתנת בריא אין לאלמנה זכות למזונות ולמדור. הסעיף המורה לשלם את כל חובותיו קודם חלוקת העיזבון לא היה כלל מכוון למזונות אלמנה שהם רבים מאוד ולא ידועים לרוב האנשים. הדיין בדעת המיעוט סבר כי יש ספק מה כוונת הבעל בנוגע לתשלום חובות, ומאידך האלמנה מוחזקת לעניין מזונות, ולכן היורשים מחויבים בתשלום מזונות לאלמנה, ולחילופין ישלמו לה כתובה, לפי השווי המחמיר.
פרשנות הסכם ממון / פד"ר 1068153/4
בני זוג נישאו. קודם החתונה חתמו על הסכם ממון בו רכוש הצדדים מופרד. הבעל התחייב לשלם לאישה 180 אלף ש"ח בעת הגירושין. הבעל טוען כי אין לחייבו בסכום הנ"ל כיוון שהאישה גרמה לגירושין בהאשימה אותו באונס. בית הדין דחה את הטענה כיוון שאין שום התנאה בהסכם הממון, ולכן אף אם האישה אשמה בגירושין ההסכם מחייב. הבעל התחייב לתת לאישה מחצית מהדירה אם יהיו לזוג 'ילדים'. הבעל טען שכיוון שיש להם ילד אחד אין זה מחייב. בית הדין קיבל את הטענה כיוון שיד בעל השטר על התחתונה ואין כוונתו ברורה לגמרי.
היתר נישואין של בית דין פרטי בניגוד להחלטות בית הדין הרבני / בית הדין הרבני 622918/19
אישה עגונה למעלה מעשרים שנה, פנתה לבי"ד פרטי בראשות הרב פרופ' דניאל שפרבר אשר התיר את נישואיה ללא גט. לאחר ההיתר פנתה האישה לבית הדין הרבני בבקשה לשחרר את הבעל ממאסרו ולסגור את תיק הגירושין. בית הדין דן בתוקפו של פסק הדין הפרטי והתמודד עם כשלים מרכזיים בעצם קיומו של הדיון: האיסור החוקי, והעדר התוקף של פסק דין שניתן בלא שמיעת שני הצדדים. וכן על כך שבעצם הדיון חברי בית הדין הפרטי מטילים דופי בבית הדין הרבני, אף שהוא התנהל כראוי, שמע את פני שני הצדדים וכבר נתן בו פסק דין כהלכה. בית הדין דן גם בגופו של פסק הדין של בית הדין הפרטי ומצא בו כמה כשלים: פסק הדין ביסס את הכרעתו על אומדנא שלא על דעת כן האשה נישאה. סברה זאת נדחתה, כיוון שאין להסתמך על סברה זו לבד אלא כסניף (כפי שהסכימו גם בבית הדין הפרטי) והסניף בו דנו הוא שהטבעת הייתה של האישה לפני הנישואים נושא שנידון בבית הדין הרבני מתוך ראיות ברורות ועדים ונדחה. הדיינים העלו תמיהה על רצונה של האישה לסגור את התיק, זאת לאחר שהוצע לה להפסיק להופיע לדיונים. ואף הם העלו חשש שבקשת האישה נובעת מרצון לשרת מגמה של פניה לבתי דין פרטיים, על אף שטובת האישה תיפגע מכך בעתיד בצורה משמעותית. למעשה קבע בית הדין כי הבעל ישוחרר ממאסר, אך כל הכרעות בתי הדין הרבנים עומדים בתוקפם, והוא חייב לגרש את אשתו והאישה נשארת נשואה עד הרגע שבו יעשה כן.
גירושין והצמדה למדד של כתובה שנכתבה בלירות / פד"ר 1224685-1
הצדדים לא קיימו יחסי אישות כבר עשר שנים. בית הדין התרשם שאין סיכוי לשלום בית, ולכן חייב את הצדדים במתן גט, ובחלוקת הרכוש באופן שווה. עיקר הדיון נסב על הכתובה שרשום בה סכום של מיליון לירות, כיצד יש לחשב את הסכום לתשלום היום. בית הדין קבע על פי הנוהג והתקדימים שיש להצמיד את הסכום, כיון שאם לא כן לא יישאר בשווי הכתובה סכום של מאתיים זוז שהוא המינימום ההכרחי לכתובה. אם הסכום יוצמד למדד שוויו יהיה כ680000 ₪, ואם יוצמד לדולר שוויו יהיה 164,761 ₪. בית הדין קבע שמפני הספק על הבעל לשלם לאישה את הסכום הקטן יותר.
היתר אישה שנייה בגלל טענת מאוסה עליי- פד''ר 1181790-12 - ביה''ד ירושלים
אישה שטוענת ששטר חוב של אבי הבעל הוא מזויף - 1139437-9
תשלום מדור ילדים ע"י משכנתא, תשלום מדור כשלאשה יש בית, ובית דין אזורי שסובר שיש לו מניעה הלכתית לקים את דברי בית הדין הגדול / בית הדין ירושלים 1236934/5
אשה גרושה תבעה את אבי ילדיה שישתתף עימה בתשלומי המשכנתא מדין מדור ילדים. בית הדין האזורי דחה את תביעתו, ואף קבע שאינו צריך לשלם את מדור הילדים כי לאשה יש בית. האשה ערערה לבית הדין הגדול, שקיבל את הערעור והחזיר את התיק לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי סבר שדברי בית הדין הגדול הם וטעות בהלכה, ומבחינה הלכתית אינו יכול לקבל את דברי בית הדין הגדול, ולכן החזיר את התיק לטיפולו של בית הדין הגדול.
גיור ילדים שנולדו מתרומת ביצית של גויה / בית הדין ירושלים 1316009/1
אשה מבקשת לגייר את שני הילדים שנולדו מזרע בעלה ומתרומת ביצית של גויה. בית הדין פסק שהם אינם צריכים הטפת דם ברית או קבלת מצוות, אבל צריכים לטבול בפני שלשה.
חלוקת אתר אינטרנט / בית הדין ירושלים 1272876/5
בני זוג שהתגרשו החזיקו אתר אינטרנט, שבו לכל אחד מהם היה תפקיד. כל אוד מהם טוען שהאתר שייך לו. כיון שהסיסמאות היו בידי הבעל, האשה פתחה אתר חדש בעלות גבוהה, ולדבריה הפסיד לקוחות רבים שלא ידעו על כתובת האתר החדש. האשה טוענת שהאתר הישן כבר לא שוה כלום כי שנתיים לא היה פעיל, אבל היא רוצה אותו כדי לתת בו קישור לאתר החדש. וכן היא דורשת מהבעל פיצוי על הנזקים. בית הדין קבע שתתקיים התמחרות על האתר. ודחה את התביעות.
שכר טירחת כונס נכסים שכמעט השלים את מלאכתו / בית הדין ירושלים 1229155/6
בית הדין מינה כונסי נכסים לנכסיהם של בני זוג שהתגרשו. כונסי הנכסים עבדו וכמעט השלימו את מלאכתם, כאשר הבעל נלב"ע. האשה טוענת שיש להפחית באופן משמעותי את שכרם, כיון שלא השלימו את מלאכתם. בית הדין הפחית מעט משכרם, אך לא כפי דרישת האשה.
היתר נישואין לשתוקית / בית הדין ירושלים 1376869/1
בית הדין התיר לאשה להנשא. כאשר אמה של האשה אומרת שאינה יודעת מי האב אך היא יודעת שהוא יהודי, והיא עצמה היתה פנויה בשעה שהתעברה.
בירור יהדות והיתר נישואין למאומץ שידועה זהות אמו אך לא אביו/ בית הדין ירושלים 1356578/1
בית הדין התיר לבן מאומץ לבוא בקהל, לאחר שהתבררה זהות אמו יולדתו, ואע"פ שאביו אינו ידוע.
כהונה למי שמשפחתו נהגה מנהגי כהונה אך טוענים שלא עשו כן אלא משום שם המשפחה / בית הדין ירושלים 1389699/1
בני משפחה נהגו ככהנים. הסבא, שעלה מרוסיה, טוען שאיש לא אמר לו מעולם שהוא כהן, אך כיון שראה באנציקלופדיה ששם משפחתו הוא בד"כ שם של כהנים התחיל לנהוג מנהגי כהונה.
קדושין בטבעת שאולה שלא מדעת בעליה / בית הדין ירושלים 1098254/8
אשה מבקשת לבטל את קידושיה לבעלה השני כדי לשוב לבעלה הראשון. לטענתה, בעלה השני קידש אותה בטבעת שלקח מחדרו של אביו שלא מדעתו. האב אומר שאילו היה הבן מבקש היה נענה בחיוב. בית הדין דחה את הבקשה.
