הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

יב.ג. השעיית יחסי עבודה בעקבות כורח רחב היקף (מכת מדינה)

הרב אורי סדן
כאשר הפסקת העבודה התרחשה עקב כורח רחב היקף, המכונה גם 'מכת מדינה', כגון מלחמה, בצורת, מגיפה או רעידת אדמה יחסה של ההלכה כלפי העובד שונה ולדעת חלק מן הפוסקים המעסיק חייב לשלם לעובדים את שכרם גם בעבור התקופה בה לא עבדו, אולם היות ונקודה זו נתונה במחלוקת, למעשה נראה שיש להגיע להסכמה ולפשרה ולחלוק את ההפסד בין העובד לבין המעביד.

בפוסקים מצאנו מחלוקת בנוגע למקרים בהם הפסקת העבודה התרחשה עקב כורח רחב היקף, כגון מלחמה, בצורת, מגיפה או רעידת אדמה. במצב זה, המכונה גם "מכת מדינה", נחלקו הפוסקים אם המעסיק חייב לשלם לעובדים את שכרם גם בעבור התקופה בה לא עבדו.

יש מן הפוסקים הסבורים כי ב"מכת מדינה" אין להטיל כל אחריות על העובד. שהרי הוא רוצה ומוכן למלא את חלקו אם רק יתאפשר לו, וממילא החוזה שנכרת בין הצדדים עומד בעינו ומחייב את המעסיק לעמוד בחלקו ולשלם לעובד את שכרו[1].

מעניין לציין כי הנימוק אותו מביאים הפוסקים להלכה זו אינו נימוק חברתי של הגנה על העובד, אלא נימוק אמוני שהגזרה נחתה על המעסיק ולא על העובד. לפי פוסקים אלו, האמונה שיש בורא לעולם, והוא זה שיצר את הכורח שנכפה על כולם בשווה, אמורה להוביל למסקנה שמדובר בגזירה משמיים שניחתה על ראשו של המעסיק ולכן עליו לספוג את הנזק שנגרם לכולם[2].

לעומת זאת, פוסקים רבים סוברים כי אין תשלום שכר ללא עבודה, ולפיכך אין מקום להבחין בין אונס פרטי לאונס כללי, ואין לחייב את בעל הבית בתשלום שכרו של העובד גם במקרה של "מכת מדינה"[3]. הלכה למעשה נראה שיש לאמץ את הצעתו של החתם סופר[4], במקרה שאירע בקהילתו בזמן מלחמות נפוליאון, להגיע להסכמה ולפשרה ולחלוק את ההפסד בין העובד לבין המעביד[5].

ראוי לציין כי ה'חתם סופר' כמעסיק, החמיר על עצמו ושילם לעובדיו את כל שכרם, וכפי שכתב על עצמו:

דין תורה לא ידעתי, ואני משלם לשכירים שלי שכרם משלם בלי נכוי פרוטה. ואתם תִבצעוּ הדין על דרך הפשר לשלם החצי ויפסיד המלמד החצי.

משמעות העובדה שמדובר בפשרה, היא שיש לבחון בכל מקרה לגופו מהו מצבו הכלכלי של המעסיק לעומת מצבו של העובד. במקרים רבים למעסיק יש אורך נשימה כלכלי ארוך יותר מהעובד, אולם אין הדבר נכון תמיד. לעיתים המעסיק הוא אדם פרטי בעל הכנסה מצומצמת ולפועל או לקבלן יש יכולות כלכליות טובות יותר[6].

יש לציין כי התשלום הוא פיצוי על ההפסד שנגרם לעובד, ולפיכך אין חובה לשלם לעובד שכר מלא כאילו עבד, שכן סוף סוף הוא נהנה מימי חופשה ויש לשלם לו רק שכר חלקי המוגדר בהלכה כ"פועל בטל" (להגדרת שכר זה ראו בפרק זה סעיף ז). למותר לציין כי אם לעובד עומדת הזכות לצאת לחופשה בתשלום, הוא רשאי לעשות כן על חשבון הזמן שבו הוא מנוע מעבודה בשל הכורח, ואין לנכות משכרו מאומה.

כמו כן, יש לנכות מהשכר את ההוצאות השוטפות שנחסכו לעובד בכך שנשאר בבית ולא יצא לעבודתו, אך אין לנכות מהשכר הוצאות קבועות. לדוגמה, בגן ילדים שהושבת בשל "מכת מדינה" יש לנכות משכר הגננת את עלות המזון שנחסך, את עלות החשמל וכן את עלות הטיפול בילדה של הגננת שנחסכה בגלל שהגננת לא יצאה לעבודתה, אך אין לנכות הוצאות שלא נחסכו כגון דמי שכירות הגן והביטוחים הנדרשים.[7]

 

[1] מהר"ם מרוטנבורג, מרדכי בבא מציעא, שמג; רמ"א חו"מ שכא, א; ש"ך שם, א; הרב שאול ישראלי, "גננת ששבתה מאונס זכאית לשכר", תחומין יב, עמ' 221; הרב יעקב אריאל, באהלה של תורה א, חו"מ, קח.

[2] ערוך השולחן חו"מ שלד, י.

[3] רמ"א חו"מ שלד, א, ע"פ ביאור הגר"א חו"מ שכא, ז. נתיבות המשפט שלד, א; וכך הורה לי בעל פה הרב זלמן נחמיה גולדברג בנוגע לשכר עובדים בזמן מבצע 'עמוד ענן' בחבל עזה (תשע"ג).

[4] שו"ת חתם סופר חו"מ, קסא.

[5] לדעת הסמ"ע שכא, ו, גם הפוסקים המחייבים את המעסיק בתשלום במכת מדינה סבורים כי החיוב הוא רק על מחצית מהסכום. לשיטתו החיוב במחצית מהסכום אינו פשרה אלא שורת הדין.

[6] לדוגמה, בזמן מגפת הקורונה העולמית (תש"פ-תשפ"א) נסגרו מעונות וגנים. במקרים אלו המעסיקים הם ההורים שלעיתים נמצאים במצב כלכלי קשה, והעובד הוא גן ילדים שלעיתים הוא חלק מרשת שהגמישות הכספית שלה גדולה יותר.

[7] כך הכריע בזמן מלחמת המפרץ (תשנ"א) הרב צבי יהודה בן יעקב, "תשלום לגן ששבת בזמן מלחמה'", תחומין יב, עמ' 215.