הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

יא.א. מחויבות הפועל לנצל את שעות העבודה

הרב אורי סדן
התורה דורשת מהעובד התמסרות ונאמנות מוחלטת לעבודתו. דרישה זו באה לידי ביטוי הן מבחינה כמותית, לעבוד בכל שעות עבודתו מבלי להתבטל ולו לרגע אחד מעבר למה שסוכם או נהוג, והן מבחינה איכותית לבצע את העבודה המוטלת עליו כפי שדורש ממנו המעסיק, ובאיכות המקסימלית מבחינתו.

התורה מקפידה מאוד על כך ששכרו של הפועל ישולם במלואו ובזמן. אולם במקביל דורשת ממנו התורה התמסרות ונאמנות מוחלטת לעבודתו. דרישה זו באה לידי ביטוי הן מבחינה כמותית, לעבוד בכל שעות עבודתו מבלי להתבטל ולו לרגע אחד מעבר למה שסוכם או נהוג, והן מבחינה איכותית לבצע את העבודה המוטלת עליו כפי שדורש ממנו המעסיק, ובאיכות המקסימלית מבחינתו.

מבחינה כמותית הדרישה הבסיסית מהעובד היא שבאותו זמן בו הוא אמור לעבוד, הוא לא יעסוק בדברים אחרים, שכן כל עיסוק בעניינים אחרים שאינם קשורים לעבודתו אינו אלא גזל[1]. בהקשר זה נכון כי לנגד עיני העובד יעמדו דברי הרמב"ם הבאים:

כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן.[2]

לפועלים רבים מילוי דרישה זו בשלמות אכן קשה, ולצערנו רבים מזלזלים בדרישה בסיסית זו[3], אך לא בגלל זה תוריד ההלכה את הרף. כמו בתחומים רבים אחרים ההלכה קובעת רף מוסרי גבוה שגם אם קשה לעמוד בו יש לשאוף להגיע כמה שיותר קרוב אליו. דברי חז"ל מלאים מסיפורים אודות גדולי התנאים אשר עסקו במלאכה כפועלים, והקפידו שלא לבטל מזמנו של מעסיקם אפילו רגע קט[4].

יש שביארו כי איסור זה נובע מהעובדה שזמנו של הפועל קנוי לבעל הבית (בניגוד לקבלן). כאשר הפועל משתמש בזמן זה הרי הוא משתמש ברכוש שאינו שייך לו ובכך הוא למעשה גוזל את בעל הבית. כך מסביר הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים":

השכור אצל חבירו לאיזה מלאכה שתהיה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו, כענין שאמרו ז"ל: "שכירות - מכירה ליומו". וכל מה שיקח מהן להנאת עצמו באיזה אופן שיהיה, אינו אלא גזל גמור.[5]

אמנם אם הפועל מעוניין להפסיק את עבודתו ולעסוק בענייניו הפרטיים מעבר למותר, כגון לענות לשיחת טלפון קצרה ודחופה, הוא רשאי לעשות כן[6], אלא שבדיווח השעות עליו לדווח על מכסת השעות אותה ביצע בפועל. במקומות בהם מקובל להחתים כרטיסי נוכחות, על הפועל יהיה להחתים את כרטיס הנוכחות לפני סיום עבודתו, ולהישאר לעבוד לאחר מכן את אותו פרק זמן אותו ניצל לענייניו הפרטיים. לחילופין, ניתן להגיע לסיכום עם המעסיק או עם המנהל הישיר[7] על הפסקות קצרות לעניינים אלו, עד למשך זמן מצטבר מוסכם. כמו כן מסתבר כי אם העובד רגיל לעשות הפסקות קצרות וקצובות אלו לעיני המעסיק או מנהלו הישיר, וזה לא העיר לו דבר על כך יש לראות זאת כהסכמה ומחילה והדבר מותר.

 

[1] תוספתא בבא מציעא ח, ט.

[2] רמב"ם שכירות יג, ז; שולחן ערוך חו"מ שלז, כ. כאשר נדרש המגיד משנה למצוא מקור לדברים אלו כותב הוא שתי מילים בלבד, שהן מעט המחזיק את המרובה: "זה פשוט".

[3] בראשית רבה ע, כ, "א"ר יהודה בר סימון בנוהג שבעולם פועל עושה מלאכה עם בעל הבית שתים ושלש שעות באמונה ובסוף הוא מתעצל במלאכתו".

[4] במסכת תענית כג ע"א, מסופר על חכם בשם אבא חלקיה שלא התפנה מעבודתו כפועל אפילו לפרק זמן קצר ביותר בכדי לענות שלום לתלמידי חכמים שפנו אליו על מנת שיתפלל על הגשמים. ראו עוד במדרש שמות רבה יג, א.

[5] מסילת ישרים, יא.

[6] שו"ת התשב"ץ ג, קט. אמנם יש מן הפוסקים האוסרים זאת, ראו נתיבות שכיר לה, ב; משפט הפועלים, עמ' תט, אולם מנהג הכשרים שבעובדים להקל בדבר כפי שכתבנו.

[7] מסתבר כי בסמכות המנהל הישיר לאשר הפסקות קצרות, אם לדעתו הדבר יועיל לאווירה החיובית במקום העבודה ולהגברת התפוקה, אולם אין בסמכותו לאשר היעדרות ארוכה או ימי חופשה שלמים על חשבון המעסיק, הפוגעים בתפוקת העובדים, אם לא הוסמך לכך במפורש.