הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

יב.ט. פיצויי פיטורין

הרב אורי סדן
כל עובד זכאי על פי החוק לקבל מענק פיטורים. זהו נוהג ראוי על פי ההלכה, הנשען על מצות הענקה שנהגה ביחס לעבדים והתקבע כחוק שמחייב גם על פי ההלכה. בחוק נקבע במפורש כי לא ניתן לוותר מראש או למחול אחר הפיטורין על הפיצויים, וכך יש לנהוג גם עם פי ההלכה .

עובד אשר בינו ובין המעסיק קיימת מערכת יחסי עובד-מעביד[1], שפוטר מעבודתו, זכאי על פי החוק לקבל מענק המוכר בשם "פיצויי פיטורים". המונח "פיצויי פיטורים" אינו מדויק מבחינה הלכתית שכן פיצוי משולם כנגד נזק שנגרם או בגין הפרת חוזה. לעומת זאת, מענק זה אינו תלוי בהכרח במידת הפגיעה שנפגע העובד כתוצאה מפיטורין אלו, אם בכלל הייתה. פיצויי הפיטורין התפתחו כנוהג בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. ברבות השנים הלך והתפשט המנהג עד שנתקבע כמנהג פשוט על פיו פסקו בבתי הדין[2]. אחרי שנים קיבל המנהג גם גושפנקא רשמית כחוק במדינת ישראל[3] אשר נתקבל כמחייב גם על פי ההלכה[4].

הבסיס הרעיוני למנהג תשלום פיצויים הם דברי התורה המצווה את האדון לתת מענק לעבד עברי עם שחרורו: "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם. הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ תִּתֶּן לוֹ"[5]. מצווה זו נאמרה אמנם ביחס לעבד עברי, שאינו קיים בזמן הזה, ואף אין בה חיוב משפטי אלא צו מוסרי וערכי כמצוות הצדקה[6]. אולם בעל ספר החינוך מוסיף ואומר כי את הרעיון שעומד מאחורי מצווה זו ראוי ליישם אצל כל פועל:

שנרחם על מי שעבד אותנו ונתן לו משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו בשכרו... אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפילו מועט שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו השם[7].

שיעור פיצויי הפיטורין על פי החוק למי שעבד שנה לפחות הוא סכום המשכורת האחרונה ששולמה כפול מספר שנות העבודה.

על פי החוק[8], על מנת להבטיח את תשלום הפיצויים הנ"ל מחויב המעסיק להפריש מדי חודש 6% משכרו של העובד לקרן פיצויי פיטורין. הפרשה זו אינה מספיקה בכדי לכסות את כל הסכום הנדרש על פי החוק, ועל המעסיק להוסיף עליה. אם המעסיק יבחר להפריש 8.33% מהשכר, הוא יהיה פטור מלהוסיף לעובד שפוטר כסף על הסכום שהופרש לקרן הפיצויים[9].

חוק פיצויי פיטורים הוא חוק ראוי העולה בקנה אחד עם כוונת התורה והוא מחייב גם על פי ההלכה[10]. בחוק נקבע במפורש כי לא ניתן לוותר מראש או למחול אחר הפיטורין על הפיצויים, וכך יש לנהוג גם עם פי ההלכה[11].

 

[1] ראו לעיל פרק ב, סעיף א.

[2] פסקי דין רבניים א, עמ' 330; פסקי דין רבניים ג, עמ' 272; פסקי דין רבניים, עמ' 126, בפני הדיינים הרב אליעזר ולדנברג, הרב עובדיה יוסף והרב יוסף קאפח.

[3] חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג.

[4] שו"ת מנחת יצחק ו, קסז; שו"ת תשובות והנהגות ה, שסג.

[5] דברים טו, יב-טו.

[6] ש"ך חו"מ פו, ב; סמ"ע שם, ב. לעומת זאת ראו משנה למלך עבדים, ג, יד, הרואה במצווה חיוב גמור.

[7] ספר החינוך, מצוה תפב. לדעת הרב בצמ"ח עוזיאל (בהערה בסוף ספרו של הרב משה פידלינג, תחוקת העבודה, ירושלים תש"ה, עמ' קלב-קלג) קיים יסוד נוסף לחיוב פיצויי פיטורין והוא "למען תלך בדרך טובים".

[8] הסכם קיבוצי, נחתם בתאריך 6.3.11 ומספרו 7021/2011. צו ההרחבה לפנסיה חובה (נוסח משולב) נחתם בתאריך 3.8.11 ונכנס לתוקפו בתאריך 27.9.11.

[9] סעיף 9 לצו ההרחבה לפנסיה חובה. הפרש זה עשוי להיווצר כאשר שכרו של העובד עלה במשך הזמן. במקרה זה חישוב שיעור הפיצויים על פי המשכורת האחרונה יהיה גבוה מהסכום שנצבר בקרן הפיצויים.

[10] ראו לעיל פרק ב סעיפים ד-ה.

[11] כך משמע מסעיפים 29-28 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג. ראו פסק דין של הרב אוריאל לביא תיק 618660/1 פלונית נ' מוסדות פלונים, עמ' 5 (פורסם בנבו י"ט אדר א תשס"ח). יש לציין כי פוסקים שאינם מוכנים לתת לחוקי מדינת ישראל תוקף הלכתי מדינא דמלכותא יעניקו לחוק זה תוקף מכוח היותו מנהג, ולדעתם העובד רשאי לוותר על זכות זו (ראו שו"ת תשובות והנהגות ה, שסג). כפי שציינו לעיל פרק ב סעיף ז, לדעתנו יש לחוק תוקף מחייב מדינא דמלכותא ואין אפשרות להתנות עליו.