הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

יב.ו. הודעת הפיטורין

הרב אורי סדן
מצד הדין פיטורין אינם חייבים להיעשות בכתב, ודי בהודעה בעל פה כדי להיחשב לפיטורין ובלבד שנאמרו באופן רציני. אולם היות והמעסיק מחויב למסור הודעה מוקדמת לעובד אשר תאפשר לו להתארגן ולהשיג מקום עבודה חלופי, ועל פי החוק הודעה זו חייבת להיות בכתב, למעשה יש לבצע את הפיטורין בכתב.

על פי ההלכה בכל מקרה בו המעסיק רשאי לפטר עובד (למעט מקרה של מעשה זדון מצד העובד), מחויב המעסיק למסור על כך הודעה מוקדמת לעובד אשר תאפשר לו להתארגן ולהשיג מקום עבודה חלופי[1]. כמובן המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופה זו, אולם בכל מקרה יתחייב המעסיק לשלם לעובד שכר עבור תקופה זו, למעט מקרה בו העובד מצא עבודה חלופית מתאימה[2]. העובד מצדו רשאי לוותר על תקופת ההודעה המוקדמת ולעזוב מיד[3].

בחלק מהסכמי השכר מסכימים הצדדים על משך ההודעה המוקדמת לפני פיטורין. בהיעדר הסכם, בנוגע לעובד אשר בינו ובין המעסיק מתקיימת מערכת יחסי עובד-מעביד נקבע הדבר על פי החוק[4] שהוא גם מנהג המדינה[5]. החוק קובע כי משך תקופת ההודעה המוקדמת תלוי באופן העסקתו של העובד ובמידת הוותק שצבר במקום העבודה כמפורט בטבלה הבאה[6]:

הוותק בעבודה

עובד במשכורת

(על בסיס תקופתי קבוע)

עובד בשכר

(שלא על בסיס תקופתי קבוע)

6-1 חודשים

יום לחודש

יום לחודש

12-7 חודשים

6 ימים+יומיים וחצי לכל חודש נוסף

יום לחודש

שנה

חודש

14 יום+יום לחודשיים נוספים

שנתיים

חודש

21 יום+יום לחודשיים נוספים

שלש שנים +

חודש

חודש

 

במקרים בהם החוק אינו חל על העובד, שכן לא מתקיימים בינו ובין המעסיק מערכת יחסי עובד מעביד, כגון בקבלן, תחול חובת הודעה מוקדמת מכוח ההלכה בלבד. בהיעדר הסכם, פרק הזמן משתנה ותלוי בכישוריו של הקבלן ובמידת הביקוש שקיימת לכישורים אלו בשוק העבודה.

הודעה מוקדמת נדרשת כשמדובר בעובד שלא סוכמה איתו תקופת העסקה, ובאופן עקרוני המעסיק יכול להפסיק את עבודתו בכל עת שירצה. עובד שסוכמה איתו תקופת העסקה, לא ניתן לפטרו לפני סוף התקופה, אם לא בעילות חריגות המפורטות לעיל, גם בהודעה מוקדמת. מאידך עם סיום התקופה מסתיימת העסקתו ללא צורך בהודעה מוקדמת. אולם, גם במקרה של עובד המועסק לתקופה קצובה, אם הצדדים סיכמו ביניהם על אפשרות להפסקת עבודה בהודעה המוקדמת, המעסיק יהיה רשאי להפסיק את עבודתו של העובד בתנאים שנקבעו.

פיטורין בעל פה

הפוסקים כתבו שפיטורין אינם חייבים להיעשות בכתב. די בהודעה בעל פה של המעסיק לעובד כדי להיחשב לפיטורין[7]. כמו כן גם על פי החוק די בפיטורין בעל פה כדי לזכות את העובד בפיצויי פיטורין[8]. למרות זאת, החוק דורש מהמעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת על הפיטורין בכתב[9]. כמו כן דורש החוק מהמעסיק לתת לעובד אחרי סיום עבודתו אישור על תקופת עבודתו אצלו[10]. אישור זה נדרש לעובד כדי לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי וזכויות נוספות, והימנעות ממסירת מכתב שכזה עשויה להזיק לעובד. אי לכך לחוקים אלו יש תוקף הלכתי, ולפיכך למרות שפיטורין שנעשו בעל פה תקפים, לכתחילה יש לעשותם בכתב.

לעיתים בלהט הוויכוח עשוי המעסיק לפלוט מפיו משפט ממנו משמע במפורש או במרומז שהוא מפטר את העובד. כמו כל מעשה משפטי, גם פיטורין תקפים רק אם נאמרו באופן רציני, המצביע על גמירות דעת אך אם נאמרו "בעידנא דריתחא" אין לייחס להם משמעות משפטית, ואם העובד פירש אותם לא נכון, ובעקבותיהם עזב את עבודתו, הוא אינו זכאי לקבל את הזכויות המגיעות למי שפוטר מעבודתו[11].

 

[1] הלכה זו נאמרה במקורה בנוגע לשכירות בתים ראו בבא מציעא קא ע"ב; רמב"ם שכירות ו, ז-ח, אולם היא הורחבה על ידי הפוסקים גם לתחום יחסי העבודה, ראו חזון איש בבא קמא כג ב; פסקי דין רבניים ג, עמ' 91, 272; פד"ר יג, עמ' 74. ועיינו בשו"ת דברי מלכיאל ג, חו"מ, קנא, החולק על השוואה זו.

[2] בנקודה זו בתי המשפט פוסקים באופן שונה וקובעים כי על המעסיק לשלם את דמי ההודעה המוקדמת גם אם העובד החל לעבוד במקום אחר. ראו ע"ע 299/99 קציר רובינסון נ' משה איתם. פרשנות זו של בתי המשפט שונה מההלכה והיא אינה מחייבת על פי ההלכה.

[3] שכן מדובר בזכות העומדת לו והוא רשאי למחול עליה.

[4] חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א.

[5] חזון איש בבא קמא כג, ב.

[6] על פי סעיפים 4-3 לחוק הנ"ל.

[7] רבנו ירוחם, מישרים, כט, ד; רמ"א חו"מ שלג, ח; ש"ך שם, מז. ועיינו בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד, עז, הסבור כי העובד משועבד בגופו למעסיק ולפיכך פיטורין חייבים להיעשות בכתב בלבד.

[8] יתר על כן, לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג די בהתנהגותו של המעסיק כלפי העובד באופן ממנו הוא יכול היה להבין כי הוא מפוטר, כדי לזכות את העובד בפיצויי פיטורין אם יחליט להתפטר.

[9] לפי סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת (תשס"א), הודעה מוקדמת חייבת להינתן בכתב כאשר במכתב מצוין תאריך מתן ההודעה, ותאריך כניסת הפיטורין לתוקפם. לפי סעיף 7 (א) לחוק זה, אי מתן הודעה מוקדמת על פיטורין בכתב מזכה את העובד בשכר עבור כל משך תקופת ההודעה המוקדמת לה הוא זכאי.

[10] סעיף 8 לחוק הנ"ל. הימנעות מחובה חוקית זו מטילה על המעסיק אחריות פלילית שקנס בצידה.

[11] רמ"א חו"מ שלג, ח; שו"ת חתם סופר חו"מ, קל. יש לציין כי לדעת רבי אברהם שור, תורת חיים בבא בתרא קס ע"ב, ד"ה אתרא, גם פיטורין שנעשו בעידנא דריתחא מחייבים מבחינה משפטית.