הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

יב.א. הפסקת עבודה בהסכמה או על פי תנאי הסכם

הרב אורי סדן
יחסי עבודה מגיעים לא אחת אל סיומם אם בהסכמה ואם בחוסר הסכמה, המוגדרת כפיטורין או כהתפטרות. אי חידוש חוזה עבודה אינו מוגדר כפיטורין ולפיכך הוא מותר אולם לעיתים החלטה זו עשויה לפגוע במטה לחמו של העובד ועל המעסיק לקחת זאת בחשבון ולשקול לעומת צרכיו שלו גם את צרכיו של העובד. תפיסת העסקת אדם אחר כזכות, וכבעלת ערך מוסרי גבוה, עשויה לגרום למעסיק לקבל החלטות נכונות ומאוזנות יותר.

סיום מערכת של יחסי עבודה יכול להתרחש בנסיבות שונות, כגון, במועד שהוסכם מראש, או עקב יציאה לגמלאות, אולם יכולה להיות גם סיבה אחרת להפסקת העבודה. במערכת יחסי העבודה, כמו כל מערכת יחסים בין אנשים, ישנן עליות ומורדות, ולעיתים היא באה אל סיומה גם קודם מן המתוכנן. גם אז, סיום יחסי העבודה עשוי להתרחש בהסכמה בין העובד והמעסיק או בחוסר הסכמה. כאשר סיום יחסי העבודה, נעשה שלא בהסכמה בהחלטה חד צדדית, אזי אם מדובר בהחלטה חד צדדית של העובד, יוגדר הסיום כהתפטרות, ואם מדובר בהחלטה חד צדדית של המעסיק יוגדר הסיום כפיטורין[1]. בדרך כלל בימינו המונח "פיטורין" עוסק בסיום מערכת יחסים בין פועל ומעסיק בלבד, ואילו בנוגע לקבלן נעשה שימוש במונח "סילוק". אולם, בהלכה ישנו דמיון רב בין דיני פועל וקבלן בכל הנוגע לסיום ההתקשרות ביניהם. לפיכך בפרק זה ננקוט במונח "פיטורין" הן כאשר כוונתנו לסיום התקשרות עם פועל והן עם קבלן.

הדרך המועדפת לסיום יחסי עבודה, כמובן, היא בהסכמה. הסכמה זו עשויה להיווצר תוך כדי תקופת העבודה, כאשר הצדדים מגיעים ביחד להבנה כי סיום יחסי העבודה טוב לשניהם. אין זה אומר כי הצדדים שמחים בהכרח במצב שנוצר, כמו כן, בהחלט ייתכן שהסכמה זו מקורה ביוזמה של אחד הצדדים. אולם הכוונה למצב בו שני הצדדים מבינים כי בנסיבות הקיימות לא יהיה זה נכון מבחינתם להמשיך את מערכת יחסי העבודה, או לכפות על הצד השני להמשיך בקשר בניגוד לרצונו.

ההסכמה לסיום יחסי העבודה יכולה להיעשות גם מראש, לפני תחילת העבודה כאשר הצדדים מסכימים על מועד מוסכם, נסיבות מוסכמות או יעד מוגדר, בו יסתיימו יחסי העבודה ביניהם. לדוגמה: מדריך נוער (אשר דינו כפועל) אשר נשכר למשך שנה אחת בלבד. עם הגעת מועד סיום העבודה תסתיים מערכת יחסי העבודה ממילא ללא צורך במעשה או הודעה. הוא הדין בחשמלאי (שדינו כקבלן) שסיים את העבודה שקיבל על עצמו. הצדדים יכולים כמובן לבחור לחדש את ההתקשרות ביניהם, אולם הדבר נתון לבחירתם. בכל מקרה אי הסכמתם לחידוש ההתקשרות אינה מוגדרת לא כפיטורין ולא כהתפטרות אשר בהשלכות שלה נדון בהמשך.

כמו כן, במקרים רבים פועל נשכר לתקופה בלתי מוגבלת ומסוכם איתו כי ניתן יהיה לפטרו בהודעה מראש (על משך תקופת ההודעה המוקדמת ראו בפרק זה, סעיף ו). במצב כזה, המעסיק רשאי לפטר את הפועל על פי שיקול דעתו בהודעה מראש.

כאשר סיום יחסי העבודה נעשה על פי ההסכם שבין הצדדים הוא בוודאי מותר על פי ההלכה. בכל זאת, במקרים רבים העובד מצפה שתקופת העסקתו תוארך. במקרים כאלה, מבחינת העובד מדובר על אבדן מטה לחמו, ועל המעסיק לקחת זאת בחשבון.

חשוב לציין כי לא מדובר בזכות שהעובד יכול לתבוע, אלא בחובה מוסרית שמטילה התורה על האדם לגמול חסד עם חברו. כמובן חובה מוסרית זו, מטיבה, משתנה לאור הנסיבות, ומצבם הכלכלי של העובד ושל המעסיק. אולם, מפאת חשיבותה, על המעסיק לקחת אותה בחשבון ורק לאחר מכן לקבל את ההחלטה בדבר המשך העסקתו של העובד. עבודתו של האדם מהווה את משענתו הכלכלית, ולכן רואה ההלכה בהעסקתו של עובד עני קיום של מצוות צדקה, העדיף על מתן תרומה כספית ללא תמורה. העני שעובד למחייתו מתפרנס בכבוד ואינו הופך לנזקק:

שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה... ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול[2].

יתר על כן, הפסקת עבודתו הקבועה של אדם אשר היה רגיל להתפרנס ממנה, הושוותה על ידי חז"ל מבחינה מוסרית לגזל, גם כשזו נעשית כדין: "אם היית למוד להיות מפרנסו וחזרת בך... דע שאתה גוזלו!"[3].

כמובן שעל המעסיק לשקול גם את טובתו שלו, ואת המחיר אותו הוא עשוי לשלם על החלטה על המשך ההעסקה. אולם תפיסת העסקת אדם אחר כזכות, וכערך מוסרי גבוה, עשויה לגרום לקבל החלטות נכונות ומאוזנות יותר.

 

[1] יוער כי הגדרות אלו אינן חופפות להגדרת פיטורין הקבועה בחוק אשר נועדה לשם קביעת זכותו של העובד לפיצויי פיטורין. זכות זו לפיצויי פיטורין אינה קשורה בהכרח לסיום יחסי עבודה שלא בהסכמה ובמקרים מסוימים היא עשויה להיות מוענקת לעובד אף כאשר סיום העבודה נעשה בהסכמה מלאה, ראו סעיף 9(א) לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה (2011). כמו כן על פי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים אי חידוש תקופת ההעסקה ייחשב כפיטורין המזכים בפיצויי פיטורין. חוקים אלו עוסקים כאמור בזכות לפיצויי פיטורין, ובה נעסוק בסעיף ט לקמן. בסעיף זה אנו עוסקים בהגדרתם ההלכתית של הפיטורין שהיא הפרת חוזה הנעשית באופן חד צדדי על ידי המעסיק. לפי הגדרה זו ברור כי אי חידוש תקופת העסקה נוספת, אחר שתקופת ההעסקה המוסכמת הסתיימה, לא יוגדר כפיטורין מבחינה הלכתית, שכן אין בדבר כל הפרת חוזה, לא של העובד ולא של המעסיק.

[2] רמב"ם מתנות עניים י, ז.

[3] תנחומא בהר, ב. וראו דברי רבנו תם, ספר הישר חידושים, תשמא, המחמיר יותר וכותב שבהפסקת מקור מחייתו של אדם יש בעיה מוסרית הגובלת בשפיכות דמים.