הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

האם מותר לעבוד כשליח למוצרים ספק כשרים

הרב עמוס ראבילו
בשעת הדחק ניתן להקל ולהיות שליח לקניית מוצרים ספק כשרים.

האם מותר להיות שליח ולקנות מוצרים ספק כשרים? 

שאלה

אני עובד בבית של משפחה שמעסיקה אותי על תקן של שומר שלפעמים עושה שליחויות . יש להם מקום ממנו הם קונים בשר ופעם בשבוע אני נשלח לשם לקנות להם בשר.

המעדנייה ממנה אני נדרש להביא אינה כשרה ונמכרים בה מוצרים כשרים לצד מוצרים שאינם כשרים. שאלתי: האם ההלכה מתירה לי להיות שליח בזה האופן ? אם אסרב המשרה שלי בסכנה.

ואם ההלכה מתירה האם אני צריך להוריד את הכיפה לפני שאני נכנס למעדניה ? בתודה

 

תשובה

לפני עוור ביכול להשיג בדרך אחרת, ובתינוק שנשבה

הגמרא במסכת עבודה זרה (ו ע"ב) מבארת שאיסור לפני עוור קיים רק כאשר עובר האיסור לא יכול להשיג את האיסור בדרך אחרת אלא בעזרת הנותן ('תרי עברי דנהרא') אבל אם עובר האיסור יכול להשיגו בדרך אחרת- לא עובר על לפני עוור. אמנם ראשונים רבים[1] סוברים שישנו איסור דרבנן לסייע בידי עוברי עברה אפילו ב'תרי עברי דנהרא', שכן יש חובה להפריש אדם מאיסור- כ"ש שאסור לסייע.

הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה קנא,א פסק:

יש אומרים הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר, ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו.

הש"ך (שם, קנא,ו) כתב שהרמ"א הבין שנחלקו הראשונים האם יש איסור מסייע מדרבנן או לא. אבל לדעת הש"ך עצמו אין מחלוקת וכולם מודים שאסור לסייע ליהודי לעבור עברה, ומצד שני הכל מודים שלגוי או ישראל מומר אין איסור לסייע, וממילא אין מחלוקת בין השיטות. 

ה'דגול מרבבה' כתב שכל מי שעובר עברה במזיד נחשב מומר לאותו איסור, ואין איסור מסייע, וכן פסקו כמה אחרונים[2]. במקרה שלנו ניתן לומר שמדובר על מסייע לתינוק שנשבה ואינו עובר במזיד אלא אנוס, והאגרות משה[3] התיר מסייע בתינוק שנשבה. ובפרט שאתה לא יודע בוודאות שיש בקנייה הנוכחית דברים האסורים, ואולי יש רק דברים מותרים[4].

לפי זה ניתן לומר שאין איסור מסייע בקניית מוצרים שאינם כשרים, ובפרט שמדובר בספק, כיוון שבחנות נמכרים גם מוצרים כשרים וגם טרפים ואולי הפעם התבקשת להביא את החבילה עם המוצרים הכשרים דווקא. 

 

האם יש חובה לאבד את הפרנסה עבור איסור דרבנן של לפני עוור

בנוסף, במקרה בו סירוב לבצע את השליחות יוביל לפיטורין יש מקום נוסף להקל, כיוון שמדובר על איסור דרבנן בלבד של מסייע. למעשה נחלקו בדבר הפוסקים. הרמ"א כתב בשולחן ערוך יורה דעה סימן קנז,א: "ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו, צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה". ובנוגע לאיסורי דרבנן כתב הדרכי תשובה (סקי"ז, וסקי"ח), שיש דעות בין הפוסקים: הרדב"ז[5] ושו"ת חוות יאיר[6] סברו שגם באיסור דרבנן ישנה חובה למסור את כל ממונו כדי לא לעבור על איסור דרבנן, ולדעת שו"ת זרע אמת[7] ושו"ת בית יעקב[8] רק באיסור דאורייתא ישנה חובה כזאת ולא באיסור דרבנן. ועל כן ניתן אולי לסמוך על השיטות המקלות במקרה זה כאשר ניתן לצרף עוד ספיקות האם אכן יש איסור.

 

האם יש להוריד סממנים דתיים לפני שנכנס למסעדה.

לאחר שביארנו לעיל שיש מקום להקל באופן זה, נדון בשאלה האם יש איסור בעצם הכניסה למעדנייה והאם מותר להיכנס למעדנייה בסממנים דתיים.

האיסור לשהות במקום שמוכר מאכלים טרפים הוא חשד, וסיוע בידי עוברי העברה שנראה שיש להם הרבה לקוחות. האגרות משה[9] דן באכילת מאכלים כשרים, במסעדה בה יש מאכלים כשרים ומאכלים טרפים:

ובדבר אם מותר לאכול ברעסטאראנס שמכינים שם רק מאכלי חלב אבל הם של אנשים מחללי שבת, הנה אף שם אפשר להיות כמה מאכלות אסורות כדגים טמאים, וגם השומן שמטגנים בהם אפשר שהם מבהמות אסורות ונבלות, וגם גבינות אסורות, ויש גם דברים שאסורים משום בשולי עכו"ם, ולכן אף ליכנס לשם לאכול דברים הידועים שאין בהם שום חשש איסור יש לאסור מפני מראית עין וחשד. אך אם הוא רעב ביותר שמצטער טובא ואין שם מקום אחר לאכול יכול ליכנס לשם לאכול דברים הידועים למותרין, אבל צריך שיהיה בצנעא דבמקום צערא ופסידא לא גזרו רבנן כדאיתא בכתובות דף ס'. והיינו שלא יהיו מבחוץ מכיריו, דלפני אלו הנמצאים בפנים הרי יראו שלוקח רק דברים הידועים למותרים. ואם יש שם מבחוץ מכיריו צריך לומר להם שמצטער טובא ולכן נכנס לשם ליקח דבר הידוע למותר. אבל בלא מצטער טובא אין ליכנס לשם כלל.

מתשובתו ניתן ללמוד שהתיר להיכנס למסעדה ולאכול אוכל כשר אף שיש מראית עין של אכילת אוכל טרף, אם הוא רעב ביותר, כיוון שבמקום צער והפסד לא גזרו רבנן משום חשד, ובמקרה שלפנינו ישנו הפסד. אולם עליו להודיע לאנשים שנמצאים בחוץ ומכירים אותו שהוא נכנס לקחת את הדבר המותר דווקא. אם כן נראה שאפשר להיכנס ולקחת את המוצרים בתוך השקית האטומה כשאין אדם יודע מה הוא לוקח האם כשר או טרף.

ובנוגע להורדת סממנים דתיים, לכאורה יש לכך מקור בגמרא. הגמרא אומרת שמי שיצרו תוקפו ילך למקום שלא מכירים אותו וילבש שחורים ויעשה מה שליבו חפץ. וראו בשו"ת אגרות משה[10] שכתב על אדם ששואל אם מותר לו ללכת לקולנוע ולהוריד סממנים דתיים והשיב:

ובדבר כניסה לטיאטער ולמואוויס הרי הוא דבר האסור ואיך שייך שיתירו לו להסיר את כובעו ולהיות בגילוי הראש ויוסיף עוד חטא על חטאו. ואם שאלה היא באחד שתקף יצרו עליו לילך לשם ולא ישמע שלא לילך, אולי טוב שיסיר כובעו ולא יהיה חלול השם משום שלא ידעו שהוא יהודי שומר תורה, היא סברא גדולה אבל רק למכוין לשם שמים, אבל כיון שרחוק לומר שאיש שתוקף יצרו עליו יכוין לשם שמים הויא כוונתו באמת רק לזלזל בעוד דבר גם באיסור גילוי הראש לכן אין להתיר לו.

מכאן שמי שבאמת כוונתו לשם שמיים, ונכנס למקומות כאלו בגלל סיבות של פרנסה, האגרות משה נוטה להמליץ על הורדת סממנים דתיים כדי לא להכשיל אנשים נוספים. וכמו כן עליך לומר לכל מכריך שעלולים לראות אותך מה הסיבה לכניסה הזאת שלך למקום זה[11].

מסקנות

אני מתפלל שתזכה למצוא עבודה שבה לא תאלץ לעשות מעשים הנוגדים את מצפונך. גם במציאות הנוכחית אני ממליץ אם הדבר אפשרי לשוחח שיחה גלויה עם המעסיקים ולהסביר להם את הקושי שלך ודברים היוצאים מהלב ודאי יכנסו אל הלב, והם ימצאו פתרון אחר.

אם שני הדברים הקודמים לא אפשריים ציינתי כמה סיבות להתיר להיכנס ולהביא את המאכלים שהם ספק אסורים תוך כדי הורדת סממנים דתיים.

 

[1] תוספות שבת ג ע"א ד"ה בבא, רא"ש שבת א,א.

[2] ראו יביע אומר ח"ב אורח חיים סימן טו שפרס את כל השיטות והכריע כדגול מרבבה, דלא משנה ברורה (שמז,ז).

[3] אורח חיים חלק ה סימן יג אות ט.

[4] אמנם כל איסור לפני עיוור הוא ספק כי אפילו אם מגיש את האוכל הטרף לפני חברו אין ידיעה וודאית שהחבר יאכל את האיסור, אך פה מדובר על ספק האם בכלל יש איסור. 

[5] חלק א' סי' קמ"ה.

[6] סימן קפ"ז.

[7] חלק ג' סי' ל"ב.

[8] סימן קס"ו

[9] אורח חיים חלק ב סימן מ.

[10] אורח חיים חלק ב' סימן צה.

[11] ראו תשובת הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב חלק א סימן סג.