מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק שלישי. חלק זה עוסק בשאלה מה יכול לעשות שוכר כאשר המשכיר אינו מתקן את התקלות שבאחריותו. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי

מדריך הלכתי לשוכר ולמשכיר - חלק רביעי ואחרון. חלק זה עוסק בהפסקת השכירות על ידי אחד הצדדים קודם לתאריך שנקבע בחוזה. לחלקים נוספים לחצו על תג - מדריך ממוני מעשי

ביום א' האחרון התקיים בירושלים טכס הענקת פרס כ"ץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים לזוכים: מכון משפטי ארץ, הרב שלמה דיכובסקי, הרב ד"ר מרדכי הלפרין, ומכון התורה והארץ.

במאמר נבחנת שאלת היחס בין המשפט והצדק האלוקי לבין הצדק האנושי בכמה מישורים: צדק אנושי ככלי פרשני ודרישת "טעמא דקרא"; צדק אנושי במקביל לתורה – המתבטא ביחס לדין "הישר והטוב", ודיני פשרה ; היחס לתקנות חז"ל שבהן בא לידי ביטוי צדק אנושי; מעמדם של תקנות של גופים פוליטיים; ושאלת היחס שבין חוקי התורה לחוקי אומות העולם. בפתח הדברים הוגדר הצדק האנושי ככולל מרכיב של שיקול דעת ולא רק כציות עיוור, ומסקנתו העיקרית היא כי לצד זה שברור שהתורה משקפת את הצדק האלוקי אשר על פיו האדם אמור לבנות את המערכת הערכית שלו. התורה כוללת צדק אלוקי הניתן להבנה על ידי כל באי עולם. ובנוסף האדם נדרש לשימוש בצדק אנושי אשר בא לידי ביטוי במקרים רבים כגון בעבודת הדיין כשהוא מפרש את חוקי התורה, וכאשר הוא מכריע בדיני פשרה; כאשר חכמי התורה באים לתקן תקנות; וכן הוא אמור להנחות את המנהיגות הפוליטית בעת שהיא מחוקקת חוקים ומקבלת החלטות.

התמונה המצטיירת מניתוח תפיסתו הפוליטית של המהר"ם עד כה היא של תפיסה כפולה. הקהילה היא שותפות על פי הגדרתה המשפטית הבסיסית בעוד שהגדרתה כקהל קדוש, כהתאגדות קדושה מגדירה רבות מן הפעילויות של הקהילה הלכה למעשה. עבודה זו מבוססת על עבודה לקבלת תואר ד"ר.

הציבור הדתי ואפילו החרדי שותף בחברה הישראלית, אך הוא עושה זאת בתחומים רבים בלי מפה ובלי מצפן. כדי לגבש משנה יהודית משמעותית יש צורך במומחים. להבנתנו, המומחים הנדרשים הם כאלה שיהיו בקיאים ושקועים בעולמה של תורה, אך בה בעת יכירו היטב את התחום המקצועי כתחום התמקצעות משני בחייהם.

מזה שבעים שנה מתקיים בצה"ל שירות משותף בין אוכלוסיות וגוונים שונים של החברה, ובסך הכל צה"ל כצבא העם עמד במשימתו הביטחונית. בשנים האחרונות הפך צה"ל לשדה מערכה בין קבוצות אידיאולוגיות שונות והדבר פוגע במעמדו הציבורי ובחוסנו. במסמך זה מוצעים עקרונות מנחים לקיומו ולתפקודו הראוי של צבא ממלכתי בחברה מגוונת. העקרונות המוצעים במסמך זה אינם חידוש יש מאין, אלא ניסיון להמשיג ולהגדיר במידה רבה את הדרך בה הלך צה"ל במשך שנים רבות. מטרת המסמך היא לקבוע עקרונות שימשיכו ויחזקו את הלגיטימיות של צה"ל כצבא העם, כך שהוא יוכל להמשיך ולעמוד במשימתו העיקרית שהיא שמירת קיומה ובטחונה של מדינת ישראל.

במשפט העברי חירות במובנים רבים היא חובה המוטלת על האדם, חובה שאינה ניתנת לויתור והיא כפויה על האדם בעל כורחו.

מדיניות הגירה יהודית מבוססת על שני עקרונות: העיקרון הראשון הוא תמיכתנו בקיומן של מדינות לאום, קל וחומר כאשר מדובר במדינת העם היהודי. העיקרון השני, היא החובה לגמול חסד עם כל אדם. בשנת השבעים לחרותנו אנו נדרשים לתת מענה ולמצוא את הדרך הראויה שבה עלינו לנהוג באותם אלפי אנשים אשר הופיעו בשערי מדינת ישראל ללא אישורי כניסה וללא מעמד. למעשה, אל לנו לגרש את המסתננים בכפייה למדינה שלישית, אולם, מותר לנו להפעיל לחץ כלכלי ומשפטי ובכלל זה הטלת מגבלות על חופש התנועה וחופש העיסוק מתוך הנחה שאם אכן המצב במדינה השלישית הוא סביר, יבחרו המסתננים לעבור לשם מרצונם.

מחקר זה חקר את נושא הסמכות המשפטית של בתי הדין הדתיים-פרטיים מול בתי המשפט האזרחיים. מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון את מניעיהם של מתדיינים מהציבור הדתי-לאומי, בבחירת ערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי והאם ישנה אידיאולוגיה סדורה הנובעת מהמניעים שהתגלו.

המנהג הרוח בבתי הדין הוא אמנם לחייב את הצד המבטל, אך על פי רוב עושים פשרה בין הצדדים ולא מחייבים את הצד המבטל במלוא התשלום. בנוסף, ישנה חובה לבקש סליחה ומחילה בלב שלם מהצד שנפגע.

התקשרות בין מזמין לקבלן היא מורכבת ובמקרים רבים מביאה את הצדדים למחלוקות משפטיות. המדריך המוצע כאן נועד להגביר את המודעות של שני הצדדים לנקודות חיכוך צפויות ומציע פתרונות מעשיים בהם כדאי לנקוט מראש. בנוסף, מומלץ לצדדים לחתום על חוזה מפורט, ראו בפנים קישור לחוזה לפי ההלכה וחוק המתחשב בנקודות אלו.

דבר מצוי הוא שהמוכר והקונה נחלקים בשאלה מה כלול במכירה ומה אינו כלול בה. אחד הכלים לפרש הסכם הוא גובה התמורה שהובטחה. במאמר זה נסקרים המקרים השונים בהם ניתן להסתמך על דרך זו. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך, תשרי תשע"ט

התחייבות בסכום סביר, אפילו מעט יותר מערך הנזק שנגרם על ידי הפרת החוזה, אין בה חסרון אסמכתא. אולם התחייבות לשלם קנס מופרז יש בה חסרון 'אסמכתא'. כדי להתגבר על בעיית ה'אסמכתא', נוהגים להוסיף בחוזים את המשפט הבא: 'הצדדים מודים כי כל ההקנאות, החיובים והמחילות האמורים לעיל נעשו בבית דין חשוב מעכשיו, באופן שאין בו אסמכתא'. הנוסח 'וקנינא מיניה ... דלא כאסמכתא' אינו מועיל, כיוון שמשמעותו היא שהצדדים מודיעים על גמירות דעתם להתחייבות שבשטר, אף שיש בה 'אסמכתא'. אולם הנוסח 'ושטר זה נעשה בענין שאין בו אסמכתא' מועיל, כי משמעותו היא שמודה שהשטר נעשה באופן שאין בו 'אסמכתא', דהיינו שנעשה בבית דין חשוב, ו'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי'. אולם גם כאשר מדובר בקנס שאין בו 'אסמכתא' לא תמיד יש לחייב את מלוא הקנס. המאמר פורסם באמונת עתיך 116, ניסן תשע"ז.

מדינה כהלכה ד

מדינה כהלכה ב

מדינה כהלכה א

מדינה כהלכה ג

עבודה זו בוחנת את הנוהג שאיפשר לפרט למחות כנגד החלטות הקהילה, וכיצד הוא מאפיין את מודל השלטון היהודי בימי הביניים. אחד מהמודלים המרכזים של שלטון שהוצגו בעובדה הוא "מודל הברית" לו שלושה הצלעות: ה' - מלך – עם. אשר יישומו של הרעיון במושגים חוקתיים של שיטת ממשל זה מודל "שלושת הכתרים": "כתר תורה", "כתר מלכות" ו"כתר כהונה". מודל זה נשמר גם בימי הביניים כפי שרואים בדיונים על נוהג המחאה, כאשר הדיון המרכזי הוא בשאלה מהם היחסים שבין ה"כתרים" והיכן רעיון המחאה משתלב במודל זה? בין יתר מסקנותיו הוא שחכמי הדורות יצאו כנגד משתררים על הקהל בין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר תורה" ובין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר מלכות".

במאמר זה סוקר הרב ד"ר איתמר ורהפטיג את דיני החוזה בהלכה. המאמר בוחן את חופש החוזים שקיים בהלכה, וגבולותיו. בהמשך הוא דן בדרכי כריתת החוזה האובליגטורי והריאלי, ובמגבלות שההלכה מטילה בנוגע לכריתת חוזים. המאמר פותח את הספר משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם. והוא מהווה בסיס להבנה מעמיקה של כל אחד מהחוזים המוצעים בחלקו השני של הספר.