המאמר עוסק בכלים העומדים לרשותו של בית הדין כדי להעניש ולהרתיע בעלי כלבים שלא שמרו עליהם ונשכו.

מדברי הפוסקים עולה שבמקום בו יש ספק מלכתחילה האם יש חיוב תשלום על הנזק, יתכן ועל הניזק תוטל חובת הראיה. דוגמא לספק מעין זה היא כאשר בעל מלאכה הזיק ויש ספק האם הוא מומחה ואז הוא פטור, או שמא הוא איננו מומחה ואז הוא חייב. דוגמא נוספת, כשלסטים פרצו גדר ובהמות שהיו במקום יצאו החוצה והזיקו, במקרה כזה יש צד לחייב את בעלי הבהמות מספק שמא הבהמות לא היו שמורות טוב עוד לפני כן, או שמא הליסטים אשמים. הרב אדרי מחדש שמחלוקת האחרונים שהזכרנו מתייחסת רק למקרים מעין אלו, ואילו במקרה הרגיל של נזק שנמצא לפנינו לכל הדעות על המזיק להוכיח שהוא אינו אחראי עליו.

במשפט הנוהג במדינת ישראל מקובלת "דוקטורינת הקטנת הנזיקין", על פיה, הניזק אינו זכאי לפיצוי על נזק שיכול היה למנוע. במאמר זה, נבחנת עמדת ההלכה בשאלה זו, והעולה ממנה הוא שאין פטור ברוח הדוקטורינה האמורה, אולם, ישנם מקרים בהם המזיק פטור, מסיבות אחרות.

ציור זה מסכם באופן ויזואלי את סוגיית אשו משום חציו או משום ממונו. הלימוד של הסוגיה התקיים בתוכנית לדוקטורנטיות מצטיינות של המדרשה לנשים בבר אילן ע"י הרב ד"ר מיכאל אברהם. הציירת כותבת כך: הקומפוזיציה בנויה כך שתשקף את מהלך הגמרא, ומרכזיות הדימויים או המיקום שלהם נבחרו בהתאם. דיונים צדדיים או נוספים של הגמרא וכן דעות של ראשונים באים לידי ביטוי בפרטים הקטנים, ולכן מבחינתי ההתבוננות בציור נועדה בעיקר למי שבקיא בפרטי הסוגיה ויוכל "לפענח" את הציור בעצמו, כפי שפותרים חידה. עם זאת אני מצרפת הסבר מפורט למי שחפץ בכך.

על פי תקנת חכמים, ממון האישה שייך לבעל או משועבד לו תמורת התחייבויות מסוימות של הבעל כלפי האישה. לכן קבעה המשנה שאם אישה הזיקה, אין לה אפשרות לפצות את הניזק. אולם, האישה יכולה לוותר על ההתחייבויות של הבעל ולהשאיר את ממונה בידה. אלא שבפועל נשים אינן עושות הליך רשמי זה. במאמר בחנו האם ניתן לחייב נשים בנזיקין בימינו לאור השינויים הגדולים באורחות החיים, ובכלל זה הגידול המשמעותי בשיעור הנשים העובדות והנוהג לרשום את הנדל"ן ואת חשבונות הבנק כמשותפים לשני בני הזוג.

המאמר עוסק בכלים העומדים לרשותו של בית הדין כדי להעניש ולהרתיע בעלי כלבים שלא שמרו עליהם ונשכו.

המאמר דן באחריות לנזק שגרם רכב אוטונומי שתוכנת להימנע מנזק ככל האפשר. מסקנת המאמר כי אף אחד משרשרת ההפעלה של הרכב האוטונומי (המתכנת, המפעיל והנוסע) אינו נושא באחריות משפטית ברמת מעשה אדם ואף לא ברמת גרמא. כמו כן, אין לחייב את בעל הרכב משום נזקי ממון היות שהרכב מתוכנת להימנע מנזק ומכניסה למצבים שיש בהם סיכון להזיק. לאור העדר אחריות משפטית, מומלץ שהציבור יתנה את עליית רכב אוטונומי לכביש בביטוח נזיקין.

קביעת העדיפויות במצבים שונים בדיני נפשות אותם יש להטמיע בתכנות רכב אוטונומי כדין. מתוך הנחה שתכנות רכב אוטונומי איננו נושא באחריות ברמת מעשה לתוצאות שהרכב מתוכנת להימנע מהן. המאמר פורסם לראשונה בתחומין מג, תשפ''ג.

אסור לפצל דירה אחת לשתי דירות ולהשכיר או למכור את הדירה לאחרים אא"כ קיבל אישור מרוב הדיירים ומהרשויות באופן המועיל לפי החוק. מותר למכור או להשכיר דירה לאדם מאוכלוסייה מוחלשת.

אדם מועד לעולם וחייב לשלם על נזקיו. אם הזיק למחשב ולא ניתן לשחזר את הקבצים שהיו בו, גם אם אין להם שווי בשוק, חובה על המזיק לשלם עבור שעות העבודה שיצטרכו להשקיע כדי לחדש את העבודה.

אומן התקין דלת ונפלה כעבור כמה שנים וגרמה נזק. הלקוח היה חייב לדווח בזמן לאומן שיבוא לתקן את הדלת. אם עשה כך והתיקון לא הועיל יש מקום לחייב את המתקין בגלל דיני גרמי, ובגלל שידע שמסתמכים על מומחיותו.

הספר עוסק בנושאים הלכתיים בדיני ממונות, החל מהמקור התלמודי, שיטות הראשונים ועד לפסיקת השולחן ערוך, ופסיקת בתי הדין למעשה. הספר כולל בתוכו פסקי דין ומאמרים בדיני חושן משפט, וכן תשובות לשאלות אקטואליות בדיני ממונות שהגיעו לדוא"ל של בית הדין בישיבת מצפה יריחו (bdmitzpeyeriho@gmail.com). הספר נכתב ע"י הרב ישועה רטבי, דיין באיגוד בתי דין לממונות במצפה יריחו, וכן בבית דין "ארץ חמדה-גזית" בירושלים

הענקת צדק ותמיכה לנפגעי עבירות מין והרתעת עברייני מין הינן חלק מתפקידי בתי הדין בעם ישראל לאורך הדורות. במסגרת זו התמקדנו בעיקר בפיצוי הכספי לנפגעים, המחולק לשניים. הראשון: פיצוי על נזקים שנגרמו לנפגע, והשני: פיצוי ללא הוכחת נזק על בסיס החוק למניעת הטרדות מיניות.

האחרונים כתבו שאם האישה רשומה כבעלים, אזי זו הוכחה שיש לאישה חלק בנכס. לפיכך, רישום חשבון בנק כמשותף ורישום דירה בטאבו כמשותפת מעידים שהאישה היא שותפה שווה, וממילא יש לך רכוש שממנו היא יכולה לשלם על נזקיה. הוא הדין כאשר אישה עובדת המפקידה את שכרה בחשבון הרשום על שם הבעל בלבד, היא בעלת חצי מהכסף בחשבון ויכולה לשלם ממנו בעבור נזקיה. המאמר פורסם בתחומין מא

עקב ביקור חשמלאי שהוזמן ע"י בעל הבית, התקלקלו מכשירים של שוכר הדירה. האם חייב לשלם?

אפשר להזיז רכב חוסם, אך לא לגרום לו נזק בכוונה

אם לא תספר יהיה עליך לשלם, משום שאם מחל פעם אחת לא בטוח שימחל פעם נוספת

גנן גרר עצים גזומים. עם העצים נגררו דוקרנים לכביש. נהג עבר שם ועלה על הדוקרנים

קייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים מומנה מכספי תרומות. במהלך הקייטנה גרמה אחת המדריכות נזק לרכב. אם הנזק נובע מרשלנות שלה, עליה לשלם בעצמה. אם לא - אפשר לשלם מכספי הקיטנה, אם מדובר על נזק שמקובל שמקום עבודה משלם. יש לשלם את גובה הנזק הריאלי, ולא להתחשב בכך שאפשר להפעיל ביטוח, כיון שלביטוח יש מחירים.

זכותו של ניזק לקבל פיצוי גם אם מכר את החפץ שניזוק. במקרה כזה שיעור הפיצוי יהיה ירידת הערך ולא עלות התיקון.