ילדים ששילמו משכנתא עבור הוריהם אינם הופכים להיות בעלים של הדירה, אולם, ההורים חייבים להחזיר להם את החוב. לאחר פטירת ההורים יצטרכו היורשים להחזיר את החוב, אולם, הדירה תהיה שייכת לכל היורשים.

יורשים נחשבים כשותפים בנכסי הירושה משעת הפטירה ועד חלוקת הירושה, וכדי לחלק את הירושה ביניהם יש צורך במעשה קניין תקף אולם אין צורך בצו ירושה חוקי

המאמר סוקר את המחלוקת בהלכה בעניין קנס לאדם שרצח את הוריו כדי לירש אותם

בן מאב יהודי ואם נכריה שהתגייר יחד עם אימו אינו יורש את אביו, לא מדאורייתא ולא מדרבנן. ואולם, פוסקי זמננו כתבו שראוי לתת לו ירושה על ידי צוואה.

נכה זכאי לקבוע מי יהיו המוטבים שיקבלו קצבה מביטוח לאומי לאחר מותו בגין הנכות שלו. הנכה רשאי לרשום גם אנשים שאינם יורשים לפי דין תורה (ללא צוואה) כיוון שהמענק מוענק ע"י המדינה ואינו רכוש של הנכה ולכן לא קשור לדיני ירושה.

ניתן לתבוע את היורשים ולגבות מכספי הירושה את דמי המזונות שהאבא לא שילם. אולם התובעת צריכה להיות האימא ולא הבת.

בית הדין לא יעסוק בדין ירושה ללא חתימת כל הצדדים, כי רשויות החוק לא יכבדו את אשר יפסוק

צוואה היא מסמך שבו אדם מחלק את הנכסים שיישארו לאחר פטירתו. למסמך זה חשיבות הלכתית רבה, כיוון שללא צוואה הרכוש יחולק על פי החוק ובניגוד להלכה (למעט מקרים בהם יש הסכמה אחרת בין היורשים). מכאן חשיבות הצוואה שמציע הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. בין השאר נדונות המגבלות שהחוק מטיל והדרך לעמוד בהן כדי למנוע ביטול של הצוואה. כמו גם התייחסות לקביעה שקיימת בהלכה, שלכתחילה אין לחלק את הרכוש בצוואה באופן אחר מזה שההלכה קובעת.

דירה שרשומה על שם שני בני זוג שייכים לשניהם בשווה. בהמשך לכך, בעל שנתן את הדירה המשותפת לילדיו לא נתן את חלקה של אשתו.

צוואה לאדם נשוי נשענת על הנושאים שכבר נדונו בצוואה לאדם לא-נשוי, אולם, יש בה נושאים ייחודיים. במסגרת זו עסק הרב ד"ר איתמר ורהפטיג בשאלת בעלות בני הזוג ברכוש המשותף. ובשאלת הצוואה ההדדית כאשר מדובר בשני בני זוג הכותבים צוואה במקביל.

1. הפוסקים נחלקו בשאלה, אם רוצח מורישו מאבד את הזכות לרשת אותו מעיקר הדין. 2. גם לדעות שמעיקר הדין הרוצח אינו מאבד את זכותו בירושה, ניתן וראוי לקנוס את הרוצח ולמנוע ממנו את ירושתו. בנוסף, כאשר מדובר בירושה שנובעת מכוח קשר של אישות, ייתכן שלכל הדעות הרוצח מאבד את זכותו ביורשה מעיקר הדין. 3. באשר לשאלה מי מקבל בפועל את חלקו של הרוצח בירושת הנרצח, יש לחלק בין רוצח שיורש מכוח קרבה משפחתית, שיורשיו מקבלים את חלקו, לבין רוצח שיורש מכוח אישות, שיש לשלול גם מיורשיו את חלקו בירושה ולהעבירו ליורשי הנרצח. 4. כמו כן, כשמדובר בירושה מכוח צוואה, שנובעת מרצונו של המוריש, ותלויה באומדן דעתו, ניתן להניח שהמוריש לא היה מצווה כן לו ידע שהנהנה מהצוואה ירצח אותו, ולכן ראוי לשלול את זכות הירושה מכוח צוואה גם מיורשי הרוצח. 5. נראה שגם כשמדובר ברוצח שאינו כשיר לעמוד לדין, יש בסיס הלכתי לשלול ממנו את הירושה (כפי ששוללים את הירושה ממומר קטן), ובוודאי שהדין כן במקרה שהרוצח הפך לפסול דין רק לאחר מעשה הרצח. 6. אין לשלול מהרוצח זכויות ממוניות שהיו שייכות לו ערב הרצח, ולכן במקרה של בעל שרצח את אשתו, אין לקחת ממנו את חלקו בדירה המשותפת. פורסם לראשונה בתחומין כרך מד - התשפ"ד

שלש אחיות ירשו דירה. שתים מהן מעוניינות למכור את הדירה, והשלישית מעוניינת להמתין. השתים המעוניינות למכור לא יכולות להכריח את השלישית למכור, וגם אינן יכולות להכריח אותה לשלם לבדה את כל הארנונה. אבל הן יכולות לחייב אותה לפרק את השותפות, ולקנות את חלק אחיותיה או למכור להן את חלקה.

בצוואה הלכתית מקובל להוסיף נוסח המאפשר שינוי הצוואה בעתיד. לגבי ההבטחה - אם מדובר על מתנה מועטת אסור לחזור ממנה, אך אם מדובר על מתנה גדולה מותר לחזור ממנה, אך מצד מידת חסידות אין לחזור, ויש מקרים שאף מחייבים לקיים את ההבטחה.

לפי ההלכה לא ניתן לצוות לתת מתנה אחרי המוות, וצוואה הלכתית היא צוואה שבה המתנה ניתנת מחיים. לכן במקרה בו יש צוואה חוקית שהיא נתינת מתנה לאחר המוות, צריך להוציא צו ירושה בבית דין ושם יעשו קניין על הצוואה. אם הדבר לא אפשרי, ניתן להשתמש ברכוש אף ללא קניין, אך על הקרקעות שהתקבלו בירושה חייבים לעשות קניין.

אדם הזמין מסופר ספר תורה, והסופר התחיל לכותבו. לאחר זמן נחתם הסכם ביטול, והמזמין נפטר. למרות שספר התורה לא הושלם היורשים לא זכאים לקבל את מלוא כסף המוריש בחזרה, אלא רק את הסכום שסוכם בהסכם הביטול בין המנוח ובין הסופר, שישיב הסופר.

במקרה בו ירשו בהסכמה ניתן לקנות את הדירה אפילו שיש חשש שמא ירשו אותה שלא כדין. רק כאשר ידוע שהיה סכסוך בין היורשים ובית המשפט הכריע יש מקום להחמיר באיסור גזל.