נייר העמדה בוחן את מעמדם ההלכתי של חוגי המגן ושל פסיקת בתי המשפט בדיני עבודה, תוך דגש על שאלת המעמד ההלכתי של הקוגנטיות של זכויות העובד (קרי, שאין תוקף לוויתור על זכויות אלה)

על פי המשפט העברי זכותו של המשפט העברי של הציבור לבחור שופטים בעלי השקפת עולם הנראית לו, במקביל יש למצוא הסדר שיבטיח את איכות ועצמאות הרשות השופטת. למעשה מוצע כי נציגי לשכת עוה"ד בוועדה יוחלפו בשני שופטי בימ"ש מחוזי בדימוס שייבחרו על ידי יו"ר הכנסת.

מקורות הלכתיים לדעות הסוברות שבית דין לעבודה אינו ערכאות, וכן שיש לו דין של בית דין קבוע.

אין לאסור לחתום על חוזה כזה, למרות זאת אם ישנה אפשרות כדאי לנסות לשנות את הסעיף ולהסתפק בציון המקום בו נחתם החוזה (על פי החוק הדיון יהיה בבית משפט שבאותו מקום)

מותר לתבוע את חברת הביטוח על נזק, אע"פ שאפשר לתבוע גם את המזיק בדין תורה.

באופן כללי נושא ערכאות כמעט ולא נידון בהרחבה בחז"ל אלא בעיקר בתקופות מאוחרות. נעסוק בסוגיות אלו תוך התעלמות בינתיים מהמציאות והיחס לבתי המשפט בישראל ורק לאחר שנבין את כל היסודות ננסה לברר סוגיה סבוכה זאת. מתוך זה שבחז"ל כמעט ולא עסקו בהליכה לערכאות ניכר שסמכות חכמים לדון הייתה מאוד ברורה ולכן לא נזקקו כמעט לדיון זה. דיון קצר בבעיה זאת מובא בסוף גיטין. אולם ניתן לראות שהדין התרחב מאוד במימרות של פרשני התורה רש"י רמב"ן על תחילת פרשת בראשית וכן בלשונו החריפה של הרמב"ם, יסוד הדברים כפי שהצביע כבר הגר"א מובא במדרש תנחומא, לדבריהם ההליכה לפני ערכאות מייקר שם עבודה זרה ומחלל את ה'. הדברים מובנים לאור ההקשר בתורה, התורה מיד לאחר מתן תורה מרחיבה את משמעות המשפט. הליכה לגויים היא בעצם שלילת המשפט שבתורה. אולם מעבר לכך הדבר נוגע ליחס שאנו נותנים בין הממון והיראת שמים כפי שניתן לראות בהרחבה.

האם מותר לתבוע חברת ביטוח בבית משפט?

יש תוקף הלכתי להסכם שבו המעסיק התחייב לשלם לעובד חלק מהרווחים העתידיים.

בדרך כלל יש לתבוע בבית דין של תורה, אולם, בנוגע למוסדות מדינת ישראל ישנה הוראת יועמ"ש שאוסרת עליהם התדיינות כזו ולכן ניתן לתבוע בבית המשפט.

בכדי לקבל היתר פניה לבית המשפט יש להגיש קודם תביעה לבית הדין הרבני

אין איסור לתבוע חברת ביטוח, אפילו אם החברה תפנה לערכאות.

האם מותר לחדש הקדש שהוקדש בבית הדין השרעי

במקום שיש חשש הברחת נכסים ולמשכיר אין ספק שהשוכר לא עמד בהתחייבויותיו עפ"י ההסכם, ובנוסף ברור לו שאין ולא יהיו לשוכר טענות נגדיות מכוח ההסכם, הוא יוכל לפנות להוצל"פ לגבות את חובו.

המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.

האיסור לפנות לערכאות שאינן דין תורה קיים כבר בעצם הגשת התביעה וההתדיינות בפניהם ולא רק בשלב הכרעת הדין. לכן אין להגיש תביעה לבית משפט על מנת לאיים על הנתבע, ולגרום לו לבוא לדין תורה. אך לאיים עליו בלבד ללא הגשת תביעה ממש כדי לגרום לו לבוא לדין תורה, מותר.

כחלק מעבודתו של עובד סוציאלי עם נוער, הוא צריך להיעזר בבית המשפט, למשל, כאשר הנער או הוריו מסרבים לשתף פעולה. במקרה כזה אין צורך בהיתר מבית דין כיוון שבתחומים אלה בית הדין אינו עוסק וכן יש בהם משום הצלת נפשות או הצלת ממון ואז מותר לפנות לבית המשפט מיד.

כאשר יש לאדם חוב ברור, לדוגמא שיק שחזר, או משכיר שרוצה לגבות משוכר את החשבונות שלא שילם, מתעוררת השאלה האם יש צורך לפנות קודם לבית דין או שזה הליך פשוט של גביה ואין צורך בהיתר. למעשה נחלקו בדבר הפוסקים ולכן יש להחמיר ולתבוע את החייב לבית דין.

חלק מההליך של פינוי בינוי הוא חתימה על הסכמה להתדיין בפני בית משפט. אם רוב מוחלט של הדיירים כבר חתמו על כך מותר לחתום על הסכם כזה, אולם אם עדיין לא חתמו, יש לאסור חתימה כזאת. בנוגע לעצם חוק פינוי בינוי- חל בנוגע אליו הכלל של דינא דמלכותא דינא בהגבלות מסויימות.

הנתבע לא צריך לקבל היתר פנייה לערכאות וכאשר תובעים אותו הוא יכול להתגונן כראוי בבית המשפט.

עורך דין העוסק בתחום הנדל"ן עלול לעבור על כמה איסורים (לדוגמא איסור ריבית). בתשובה זו אנו מפרטים מה הן הבעיות שבהן עורך דין העוסק בתחום עלול להיתקל וכיצד עליו להתמודד עימן.