חוות דעת הלכתית להצעת חוק הביטוח הלאומי (התשע"ח)
בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי.
בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב.
חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.
קראו עוד