הלכה מוזכרת נאמנות של מומחים ("בקיאין") בכמה הקשרים ממוניים ואיסוריים. בהמשך לכך נעזרים בתי הדין לממונות במומחים כדבר שבשגרה. לאור זאת עולות שאלות רבות: מה מעמדו ההלכתי של מומחה, האם בית הדין רשאי לחלוק על עמדתו ובאילו נימוקים? וכן שאלות נוספות. בשאלות אלה עוסק נייר העמדה המצורף שהוכן לקראת כנס דייני בתי הדין לממונות הי"א.

מה כדאי לדעת לפני שפונים לבית דין? האם יש צורך בעו"ד? ועוד

בתי דין לממונות, כמו כל ערכאה משפטית, נדרשים להיעזר במומחים שונים, וממילא עולות השאלות: מה מעמדם ההלכתי של המומחים, ומהם הכללים ההלכתיים החלים עליהם. במאמרו דן הרב עדו רכניץ בשאלות אלה וטען כי יש מומחים שתפקידם "לפרש" את המידע הנמצא כבר בידי בית הדין, כגון, תרגום של שפה זרה, או ניתוח של תכניות בניה. סמכותם של מומחים אלה מבוססת על כך שניתן להסתמך על מידע שניתן לאמת בבדיקה חוזרת, גם ללא עדים כשרים. בנוסף, ישנם מומחים שתפקידם להכריע בשאלות שיש בהן מרחב של שיקול דעת, כגון, קביעת שווי נכס על ידי שמאי. מומחים אלה מהווים מעין בית דין לעניין שבו הוסמכו להכריע.

הכרך החמישי בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד רבנים וחוקרים. כרך עוסק בסוגיות היסוד של עבודת בית הדין לממונות: דן יחיד, הוצאות משפט, ערעור, הסתייעות בהוצאה לפועל ועוד. תשפ"א, 410 עמודים. ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף.