פרק זה מציג את ההלכות הנוגעות לדיני קבלנות בשפה מודרנית ותמציתית השווה לכל נפש בתוספת מקורות חיוניים

במקרים רבים מתגלים ליקויים בעבודתו של קבלן, ומתעורר ויכוח בין הצדדים, כאשר המזמין דורש לסלק את הקבלן ולחייב את הקבלן לממן הבאת קבלן אחר שישלים את העבודה, לעומת זאת, הקבלן דורש להשלים את העבודה. מסקנת המאמר היא שחובתו של קבלן לתקן ליקויים שהתגלו בעבודתו, וזאת, תוך פרק זמן סביר. בהשלמה, זו גם זכותו של קבלן לתקן את הליקויים, והמזמין אינו יכול לסלקו ללא נימוק. ניתן לסלק קבלן מעבודתו במקרים הבאים: 1. כאשר מדובר על קבלן שעובד עבור הציבור שגורם לנזק שאינו ניתן לתיקון. 2. לדעת הרמ"א גם כאשר מדובר על קבלן שעובד עבור אדם פרטי וגורם נזק שלא ניתן לתיקון. 3. לכל הדעות, ניתן לסלק קבלן לאחר שהמזמין התרה בו שלוש פעמים על כך שיש ליקויים בעבודתו והדבר לא הועיל. זאת, גם אם הליקויים ניתנים לתיקון. התראה פירושה, התראה להימנע מליקויים ולא התראה שהוא יסולק. 4. ניתן לסלק קבלן מעבודתו ללא התראה אם הוא מרמה את המזמין או גונב ממנו, וכן כאשר הוא מבצע פעולות חמורות אחרות במודע (כגון, התעלמות מהוראות מהנדס). 5. ניתן לסלק קבלן מעבודתו אם הוא אינו עומד בזמנים שסוכמו להשלמת העבודה, וכן אם הוא מתעכב מלתקן את הליקויים שהתגלו מעבר לזמן סביר. כאשר ניתן לסלק קבלן, ידו על התחתונה, והוא יקבל את מה שסוכם איתו בניכוי עלות השלמת העבודה.

התקשרות בין מזמין לקבלן היא מורכבת ובמקרים רבים מביאה את הצדדים למחלוקות משפטיות. המדריך המוצע כאן נועד להגביר את המודעות של שני הצדדים לנקודות חיכוך צפויות ומציע פתרונות מעשיים בהם כדאי לנקוט מראש. בנוסף, מומלץ לצדדים לחתום על חוזה מפורט, ראו בפנים קישור לחוזה לפי ההלכה וחוק המתחשב בנקודות אלו.

מעמד שגה וגרם נזק גדול לסידור שהתבקש להוציא לאור. העימוד נשלח אל המזמין שלא העיר הערות וגילה את הטעויות רק לאחר ההדפסה. כדי להשיב לשאלה זו נדרשת מומחיות ולכן המשיב נתן לשואל כיוון כללי בלבד מהן השאלות שבית הדין צריך לשאול כדי להשיב על שאלה זו.

קבלן מיזוג עשה עבודה לא טובה ובעקבות כך הלקוח היה צריך להוציא הוצאות ולהפסיד ימי עבודה כדי לתקנה. הלקוח יכול לדרוש את תיקון הנזקים ולגבות את התשלום מהקבלן. אולם אם הקבלן הועיל לו במעשיו- עליו לשלם לו עבור התועלת. הוצאות עקיפות שנגרמו לללקוח אינן בתחום אחריות הקבלן.

הספר עוסק בנושאים הלכתיים בדיני ממונות, החל מהמקור התלמודי, שיטות הראשונים ועד לפסיקת השולחן ערוך, ופסיקת בתי הדין למעשה. הספר כולל בתוכו פסקי דין ומאמרים בדיני חושן משפט, וכן תשובות לשאלות אקטואליות בדיני ממונות שהגיעו לדוא"ל של בית הדין בישיבת מצפה יריחו (bdmitzpeyeriho@gmail.com). הספר נכתב ע"י הרב ישועה רטבי, דיין באיגוד בתי דין לממונות במצפה יריחו, וכן בבית דין "ארץ חמדה-גזית" בירושלים

מפקח הוא ידו הארוכה של בעל הבית לוודא שאכן העבודה נעשתה כראוי, ולא בורר בין בעל הבית והקבלן. ולכן, אפילו אם היה תנאי מפורש שרק אחרי שהמפקח מאשר הכסף יעבור, לא ניתן לעכב תשלומים על סמך תנאי זה.

בדרך כלל כאשר פועל היה אנוס ולכן לא הצליח בעבודתו מגיע לו שכר. אבל אם ברור שלא נגרמה שום הנאה למעסיק- אין לו זכות לשכר. כמו כן אם העובד הודיע מראש למזמין שהוא לא בטוח בתיקון על המזמין לשאת בעלות התיקון.

אומן שהתרשל במלאכתו ולא ביצע אותה כראוי חייב לשלם על נזקיו.

קבלן ערבי קיבל סכום עבור עבודה, וכיון שפרצה המלחמה אינו בא להשלים את עבודתו. הרב התיר לבעל הבית למכור את כליו של הקבלן שנותרו בביתו כדי לגבות מהם את החוב.

גדר שנבנתה באופן כזה שהבעלים חייב לפרק אותה ולבנות אחרת- על הקבלן הבונה לשאת בהוצאות.

בספר זה ננסה להציג באופן מסודר וברור את דיני העבודה של ההלכה, ולתווך בין מנהג העולם וחוקי הכנסת, תקנות הממשלה, ההסכמים קיבוציים והפסיקות התקדימיות, ובין עמדתה של התורה, ממקורותיה ועד לפסיקות האחרונות שהתקבלו בשנים האחרונות בתי הדין לדיני ממונות