אין לקחת ציוד צבאי העומד לזריקה כאשר ישנה פקודה האוסרת כך. ראשית כיון שהלכתית יש תוקף לפקודות הצבא, ובוודאי כשהפקודה עליה אתה מדבר נשענת על מציאות עגומה מאוד של לימוד זכות "לשאול" ציוד מהצבא כפי שרואים במציאות. מעבר לכך יש לראות את דרישת הצבא לזריקת הציוד כדרישה להשמדתו ולא כהפקר וממילא יש איסור גזל בלקיחתו. זאת לצד זה שראוי שהצבא ימצא דרכים למנוע בל תשחית.
מה תשובתו של מי שעבד כאזרח עובד צהל והוציא תעודת מחלה פיקטיבית כשלא היה חולה ולא הלך לעבודה? איזה דוגמאות יחשבו בימינו לצרכי רבים? והאם צריך לומר להם שזה החזרת גזלה?
אין להדליק בנרות גזולים אלא אם היה יאוש וקניתם אותם אחרי היאוש. ואף אם היה יאוש - אסור לברך, אלא אם כן החפץ עבר יד נוספת לפני שהגיע לידי האדם שרוצה לקיים את המצווה. יש לדווח לרשויות על הגנב אם ידוע בוודאות שהוא הגנב.
אנשים רוצים לנסוע ברכבת בחו"ל, ואינם רוצים שישבו איתם בתא גויים או נשים. לכן הם רוצים לקנות גם את שאר המקומות בתא, ולדווח שזה עבור נכים כדי להוריד את המחיר. הרב אסר לעשות כן