Property and Trade in Halachic Law || Rabbi Ido Rechnitz -Editor-in-Chief | Rabbi Daniel Katz - Editor | Rabbi Yaron Unger, LLM -Editor || Ofra, Israel 2010 – 5770

טענת המאמר היא שכל המושגים בחושן משפט מורכבים מארבעה יסודות בלבד: קניין, חיוב, תנאי ושליחות (ויתכן שאף ממושג נוסף: שעבוד). לכך יש להוסיף את דיני הראיות, שלפעמים נושקים לדין המהותי. (פורסם בכתב העת אסיף ג)

יורשים נחשבים כשותפים בנכסי הירושה משעת הפטירה ועד חלוקת הירושה, וכדי לחלק את הירושה ביניהם יש צורך במעשה קניין תקף אולם אין צורך בצו ירושה חוקי

דין מוצר שנקנה באתר יד שניה שהוסכם לשלוח אותו, אך הלקוח ביקש לחזור בו בהודעת ווטסאפ שהשולח לא ראה, ודין מקח טעות.

באתר דין תורה יש חוזים המתאימים לדין תורה להרבה מהנושאים הממוניים. אולם פעמים לא ניתן לשכנע את הצד השני לחתום על חוזה כזה. למקרים אלו נכתבה תשובה זו ובה מוסבר בקצרה מהם הדברים המרכזיים עליהם יש להקפיד בעריכת חוזה כדי שיהיה תקף גם לפי דין תורה.

פוסקי ההלכה האחרונים העניקו תוקף לחוזים בכתב בהתבסס על תוקפם של חוקי המדינה מכוח הכלל 'דינא דמלכותא דינא', ובעיקר על סמך מנהג המדינה ו'קניין סיטומתא'. בשני הפרקים הראשונים של המאמר דן הרב פרופ' רון קליינמן בתוקפם ההלכתי של חוזה בכתב ושל זיכרון דברים. בפרק השלישי הוא נדרש לשאלת תוקפו ההלכתי של סעיף פיצויים מוסכמים בחוזה המעורר את שאלת ה'אסמכתא'.

קונה אינו רשאי לבטל עסקה אחרי ששילם בצ'ק בנקאי ללא סיבה טובה, כגון מום במקח.

צוואה היא מסמך שבו אדם מחלק את הנכסים שיישארו לאחר פטירתו. למסמך זה חשיבות הלכתית רבה, כיוון שללא צוואה הרכוש יחולק על פי החוק ובניגוד להלכה (למעט מקרים בהם יש הסכמה אחרת בין היורשים). מכאן חשיבות הצוואה שמציע הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. בין השאר נדונות המגבלות שהחוק מטיל והדרך לעמוד בהן כדי למנוע ביטול של הצוואה. כמו גם התייחסות לקביעה שקיימת בהלכה, שלכתחילה אין לחלק את הרכוש בצוואה באופן אחר מזה שההלכה קובעת.

צוואה לאדם נשוי נשענת על הנושאים שכבר נדונו בצוואה לאדם לא-נשוי, אולם, יש בה נושאים ייחודיים. במסגרת זו עסק הרב ד"ר איתמר ורהפטיג בשאלת בעלות בני הזוג ברכוש המשותף. ובשאלת הצוואה ההדדית כאשר מדובר בשני בני זוג הכותבים צוואה במקביל.

הלקוח שהביא מתווך הדירות לא סגר את העסקה והתעכב איתה הרבה זמן. מותר למוכר לסגור עסקה עם קונה חדש ואין בזה בעיה של מי שאינו עומד בדיבורו.

אין לעשות קניין חליפין עם שטר כסף או תלוש של רמי לוי.

מאמר זה עוסק ביישום היתר המכירה בגידולי חממה. מעמדם ההלכתי של גידולי חממה קל משל גידולים רגילים הגדלים בשדה, לפיכך, בשילוב היתר מכירה ניתן לעבוד בחממות לכל השיטות. האתגר העיקרי איתו התמודד הרב אהרן פלדמן בהקשר זה הוא הסוגיות המשפטיות והקנייניות הכרוכות בהעברת הבעלות על השתילים המגיעים למשתלה במהלך שנת השמיטה.

לכסף נועד שימוש נרחב בחיי המסחר ובהלכה. אולם דווקא מעורבותו הרבה של הכסף בהליכים השונים מקשה על הניסיון להגדיר את מהותו. לשאלה זו נדרש הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין והוא מעלה שתי הגדרות עיקריות לכסף – האחת על פי זהותו של החפץ, דוגמת מטבע, והשנייה על פי תפקודו בהליך. הגדרות אלה עולות מהעיון בהלכות קניין, חליפין, ופדיון מעשר שני, ומתבאר שהראשונים נחלקו ביניהם בשאלת הגורם המכריע בהגדרת הכסף.

העברת בעלות זוקקת מעשה קניין וגמירות דעת של הצדדים לעסקה. הרב ד"ר רון ש' קליינמן עוסק בשאלה האם מעשה הקניין מבטא או יוצר את גמירות הדעת שעל ידה עוברת הבעלות, וממילא אם יתברר לנו שיש גמירות דעת גם ללא מעשה הקניין, יהיה די בכך כדי להעביר את הבעלות, או שמא מעשה הקניין נדרש כיסוד עצמאי להעברת הבעלות ללא קשר למידת גמירות הדעת הגלומה בו, ורק דרכו ניתן להעביר בעלות. המחבר מראה שהאפשרות הראשונה היא הגישה המקובלת בראשונים ובאחרונים.

לכתחילה יש לקנות ערבות מילד שהוא בר מצווה ולא מקטן, וכן יש להקפיד שהערבות אינן גזולות (מתך הספר שו"ת משפטי ארץ חלק ב)

אדם שילם מקדמה על קניית מכונית. המכונית נלקחה לבדיקה ונמצאה לא תקינה. האם אפשר לתבוע את השבת המקדמה.

במערכת הקניינים בולט הוא קניין סיטומתא – מעשה הקניין המקובל בין סוחרים, שמחייב אותם גם לפי ההלכה. הרב דניאל כ"ץ מביא את דעות הראשונים בהבנת תוקפו של קניין זה, ומראה שהשיטה המרכזית היא שסיטומתא מבטאת את ההכרה בתוקפו של המנהג המקובל בעולם המסחר כדבר המחייב את הצדדים. מלבד שיטה זו יש מהראשונים שהסבירו את סיטומתא כתקנת חכמים מיוחדת או אף כקניין חליפין המוכר והמקובל. ישנן השלכות רבות להגדרת סיטומתא, ביניהן השאלה האם יש תוקף למנהג לקנות מיטלטלין בכסף, למרות שחכמים ביטלו אופן זה שנקבע בתורה.

במקרים רבים ישנו צורך או רצון לחלק את הבעלות באופנים שונים בין אנשים שונים. חלוקות אלה מעוררות את השאלה הבסיסית, מהי בעלות? בשאלה זו דן הרב עדו רכניץ תוך התייחסות לשני סוגים של חלוקה – חלוקה על ציר הזמן וחלוקת זכויות. ביחס לחלוקה על ציר הזמן נחלקו ראשונים ואחרונים, האם זכות שמוגבלת בזמן היא בגדר בעלות. גם ביחס לחלוקת זכויות נחלקו הפוסקים האם זכות מוגבלת היא בגדר בעלות. לשאלות עיוניות אלה נפקויות מעשיות, כך למשל, שאלת חלוקת הזכויות עולה באשר להצעה להגן על זכויות יוצרים על ידי שיור זכות ההעתקה אצל המוכר.

החרמת חפצי תלמידים בבית ספר לצורכי ענישה עולה מדי פעם על שולחן הפוסקים. הרב חיים יואל בלוך בודק במאמרו את שאלת הבעלות על אותם חפצים. מעמדם ההלכתי של קטינים אינו מאפשר להם לבצע פעולות קנייניות רגילות בעלות תוקף, אך במאמר נבדקות דרכים רבות נוספות שעל ידם קטין יזכה בחפצים ויהפוך להיות בעלים גמורים שלהם. הן משום "סיטומתא", הן על פי חוקי המדינה, הן באמצעות מתווכים כמו אפוטרופוס והן כשכר עבודה או ירושה.

עולם המסחר מפגיש בין מוכרים וקונים, ובכלל זה בין יהודים ונכרים. הרב מיכאל יומטוביאן בוחן במאמרו כמה היבטים של מסחר בין יהודי ונכרי, ובהם אילו מעשי קניין תקפים בין יהודים ונכרים, וכן האם מעשי קניין שתוקפם מדרבנן תוקנו אך ורק לצורכי מסחר בין יהודים או שמא גם במסחר עם נכרים? מהמאמר עולה שאמנם גזל הנכרי אסור, אבל כללי ההגינות המיוחדים להלכה מחייבים אך ורק במסחר בין יהודים. לסיום, נבחנה השפעת המקום בו נכרתה העסקה על הדינים החלים עליה. המסקנה היא שככל הנראה יש לדון על פי החוק הנוהג במקום בו נכרתה העסקה.