בשעה טובה קניתי בית ולקחתי משכנתא של 550 אלף ש"ח, בנוסף להלוואות של 90 אלף ש"ח – 40 אלף מדוד שלי, ו-50 אלף ממקום עבודת אימי, שכוללת סעיף ריבית בתלוש. הבנתי שהריבית מגולמת בשכר ולא נגבית בפועל, אך אני עדיין חושש מהיבטי איסור ריבית. האם יש בכך אכן איסור?
שלום וברכה
ראשית נסביר כיצד הבנו את השאלה: כאשר אומרים שהריבית "מגולמת בשכר", הכוונה היא שהריבית אינה נגבית בפועל אלא מופיעה בתלוש השכר של אימך רק לצורכי דיווח לרשויות המס.
ייתכן שהחוק מחייב את המעסיק להוסיף סעיף "ריבית" כדי לייצג את ההפרש בין שווי ההלוואה לבין הערך האמיתי שלה (למשל, אם ניתנה ללא ריבית). עם זאת, בפועל המעסיק לא באמת גובה את הריבית, אלא רק מחשב אותה על הנייר כחלק מהכנסת העובד לצורכי מס.
מכיוון שהריבית מגולמת בשכר אמך, כלומר, סכום ההלוואה כולל גם את הריבית, אך במקביל השכר שלה מזוכה באותו סכום תחת סעיף "גילום", בפועל לא נגבה ממך או ממנה תשלום עבור הריבית. לכן, אין כאן איסור ריבית, שכן הסכום אינו משולם כלל. התשלום המועבר למדינה כחלק מגילום המס על הריבית הוא למעשה מס ולא תשלום ריבית.
דא עקא, שיש בעיה של שטר שבו מופיעה ריבית, כפי שמשמע מהש"ך (חו"מ סי' נ"ב ס"ק א'), ובפרט שמדובר בחתימת הלווה על אישור לכאורה לגביית ריבית. עם זאת, מאחר שהשטר עצמו מבהיר שהריבית מגולמת בשכר ואינה משולמת בפועל, אין בכך איסור, שכן כל המעיין בו מבין שאין כאן תשלום ריבית מהלווה למלווה.
אם בנוסף לתלוש קיים שטר נוסף שבו מצוין כי נגבית ריבית עבור ההלוואה, יש לתקן אותו על ידי הוספת סעיף או נספח שמבהיר כי ההלוואה ניתנה בכפוף להיתר עסקה.
לסיכום, כל עוד אין שטר נוסף המחייב ריבית מעבר לאמור בתלוש, ניתן להשאיר את המצב ללא שינוי.
בהצלחה
בשעה טובה קניתי בית ולקחתי משכנתא של 550 אלף ש"ח, בנוסף להלוואות של 90 אלף ש"ח – 40 אלף מדוד שלי, ו-50 אלף ממקום עבודת אימי, שכוללת סעיף ריבית בתלוש. הבנתי שהריבית מגולמת בשכר ולא נגבית בפועל וגם איננה מנוכה מהמשכורת, אך אני עדיין חושש מהיבטי איסור ריבית. האם יש בכך אכן איסור?
שלום וברכה
ראשית נסביר כיצד הבנו את השאלה: כאשר אומרים שהריבית "מגולמת בשכר", הכוונה היא שהריבית אינה נגבית בפועל אלא מופיעה בתלוש השכר של אימך רק לצורכי דיווח לרשויות המס.
ייתכן שהחוק מחייב את המעסיק להוסיף סעיף "ריבית" כדי לייצג את ההפרש בין שווי ההלוואה לבין הערך האמיתי שלה (למשל, אם ניתנה ללא ריבית). עם זאת, בפועל המעסיק לא באמת גובה את הריבית, אלא רק מחשב אותה על הנייר כחלק מהכנסת העובד לצורכי מס.
מכיוון שהריבית מגולמת בשכר אמך, כלומר, סכום ההלוואה כולל גם את הריבית, אך במקביל השכר שלה מזוכה באותו סכום תחת סעיף "גילום", בפועל לא נגבה ממך או ממנה תשלום עבור הריבית. לכן, אין כאן איסור ריבית, שכן הסכום אינו משולם כלל. התשלום המועבר למדינה כחלק מגילום המס על הריבית הוא למעשה מס ולא תשלום ריבית.
דא עקא, שיש בעיה של שטר שבו מופיעה ריבית, כפי שמשמע מהש"ך (חו"מ סי' נ"ב ס"ק א'), ובפרט שמדובר בחתימת הלווה על אישור לכאורה לגביית ריבית. עם זאת, מאחר שהשטר עצמו מבהיר שהריבית מגולמת בשכר ואינה משולמת בפועל, אין בכך איסור, שכן כל המעיין בו מבין שאין כאן תשלום ריבית מהלווה למלווה.
אם בנוסף לתלוש קיים שטר נוסף שבו מצוין כי נגבית ריבית עבור ההלוואה, יש לתקן אותו על ידי הוספת סעיף או נספח שמבהיר כי ההלוואה ניתנה בכפוף להיתר עסקה.
לסיכום, כל עוד אין שטר נוסף המחייב ריבית מעבר לאמור בתלוש, ניתן להשאיר את המצב ללא שינוי.
בהצלחה
הרשמו לקבלת עדכונים