חלוקת ירושה בסיכום בעל פה

השאלה

שלום

בין שני צאצאים הוסכם כיצד לחלק את הירושה.

אחד יקח את הדירה והאחר את הכסף שבחשבונות הבנק.

התהליך החוקי למתן צו ירושה נמרח.

בזמן הזה לא ניתן לשנות בעלות על הדירה וגם לא ניתן למשוך כסף מחשבון הבנק.

מה דין ההכנסות הנובעות מהשכרת הדירה בזמן הביניים מרגע ההסכמה ועד מתן צו ירושה על ידי בית הדין או בית המשפט?

האם הרכוש נחשב כאילו כבר חולק או שעד מתן הצו נחשב שלא חולק ולכן דמי השכירות יתחלקו גם הם ?

התשובה

מדין תורה, יורשים נחשבים כשותפים בנכסי הירושה משעת הפטירה ועד חלוקת הירושה (רמב"ם הל' נחלות פרק ט' הלכה א'). וכן חלוקת הירושה, דינה כחלוקת שותפות כמעט לכל דבר ועניין. כחלוקת השותפים, יש צורך במעשה קניין כדי שההסכם בין היורשים יהיה מחייב ותקף (ע' פתחי חושן שותפים פרק ג' סעיף ל' ובהערות שם).

לכן אם ההסכם במקרה דנן נעשה עפ"י גדרי ההלכה ובקניין מועיל, אזי זכה יורש הדירה בחלקו ושכר הדירה שלו. ואם הוסכם רק בע"פ, אזי אין כאן חלוקה תקפה, היורשים עדיין שותפים ושכר הדירה נופל לתפוסת הבית (העזבון) הכוללת, עד לחלוקה תקפה ומחייבת.

לצו הירושה וכל ההליכים הכרוכים בו אין משמעות הלכתית לגבי חלוקת הנכסים ותקפות החלוקה לפי דין תורה. זאת ועוד, גם לפי חוקי המדינה, מדובר אך ורק בצו הצהרתי שמכריז על שמות היורשים ועל חלקיהם היחסיים בעזבון לפי חוק הירושה, ואינו נוגע כלל לשאלת חלוקת נכסי העזבון (סעיף 110 לחוק הירושה קובע כי נכסי העיזבון יחולקו בין יורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית משפט, משמע שדי בהסכם) .

התשובה נערכה ע"י הרב עמוס ראבילו והרב חיים בלוך