קניית ערבות מילד קטן

לכתחילה יש לקנות ערבות מילד שהוא בר מצווה ולא מקטן, וכן יש להקפיד שהערבות אינן גזולות (מתך הספר שו"ת משפטי ארץ חלק ב)
tags icon תגיות

שאלה

האם מותר לקנות ערבות לארבעת המינים מקטן?

תשובה

אכן ישנה בעיה לקנות ארבעה מינים מקטן, ואין הבדל בעניין זה בין ערבות לשאר ארבעת המינים. וזאת כיון שקטן אמנם יכול לזכות, כלומר, לזכות בבעלות, אך הוא אינו יכול להקנות לאחרים על פי התורה, כלומר להעביר את הבעלות. אמנם מכוח תקנת חכמים קטן יכול לקנות ולמכור, ואף לתת מתנה מגיל שש והלאה (שו"ע חו"מ רלה, א). כך שנינו בגמרא (סוכה מו, ב):

אמר רבי זירא: לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא. מאי טעמא? דינוקא מקנא – קני, אקנויי – לא מקני, ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו.

כלומר שאל לו לאב להקנות את ארבעת המינים לבנו הקטן ביום טוב ראשון לפני שהוא יצא ידי חובה. כיון שניתן להקנות לקטן, אך הוא לא יכול להקנותם בחזרה וביום טוב ראשון צריך שארבעת המינים יהיו בבעלותו של הנוטל (בשאר ימי החג ניתן לקבל מהקטן, כיון שאין צורך שארבעת המינים יהיו בבעלותו של הנוטל). ואכן פוסקים רבים כתבו שאין לקנות את ארבעת המינים מקטן (שו"ת כתב סופר או"ח, קכח; שו"ת מנחת יצחק ה, סה; ועיינו גם ביאור הלכה או"ח תרנח, ד"ה לא יתננו).

היו שלימדו זכות על הקונים מקטן מכמה טעמים:

א. לדעת הריטב"א והר"ן (סוכה מו, ב) כאשר הגיע הקטן ל"עונת הפעוטות" (כבן שש או שבע) הוא יכול להקנות, ועיין בשערים המצוינים בהלכה (קלז, יג) שכותב שנוהגים לסמוך על דעה זו.

ב. אם הקונה הכניס את הערבות לרשותו, יש אומרים (משנה ברורה או"ח תרנח, י) שהן נקנו לו מהתורה בקניין חצר.

ג. יש אומרים (ב"י אבן העזר כח; קצות החושן רלה, ד) שקניין שיסודו בתקנת חכמים מועיל גם כאשר צריך בעלות על החפץ מהתורה.

ד. יש אומרים (שו"ת מהרש"ם ו או"ח כ; הגהות המהרש"ם על או"ח תרנו, ו; שו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא אבן העזר, נד) שאם רכש את החפץ בקניין דרבנן, לפני שהגיע הזמן שבו חל החיוב במצווה שבשבילה קנה (כמו במקרה שלנו, אם קונים את הערבות לפני החג) לכל הדעות הקניין מועיל.

ה. אם הילד ליקט את הערבות מן ההפקר, מן הדין הערבות שייכות לאביו (שו"ע חו"מ רע, ב), ואם הוא לא מוחה בבנו שמוכר אותן מסתבר שנוח לו בכך. אגב, גם ילד מעל גיל בר מצווה, אך גר בבית, והוא "סמוך על שולחן אביו", צריך את הסכמתו של אביו למכור ערבות שזכה בהן מן ההפקר (שו"ע שם; ועיין מועדים וזמנים ו, שהקל בגדול הסמוך על שולחן אביו).

בכל אופן ודאי שעדיף לקנות את הערבות מגדול. אגב, ישנה בעיה נוספת לצערנו, והיא שילדים קוטפים ערבות מעצים שיש להם בעלים, ללא בקשת רשות, וזו סיבה נוספת להימנע מלקנות מילדים, אם לא ברור מקור הערבות.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...
למאגר השו"תים קראו עוד