גבאי שהתנה בפני ועד בית הכנסת שהוא נוקב בסכום למרות שאין לו כוונה לשלם, וזאת כדי לגרום למתפללים להעלות את המחיר, אינו חייב לשלם את הסכום שאמר. אבל לכתחילה אסור לו לעשות כך.

אם הדיין שבעל הדין בחר בו חלה- בעל הדין רשאי לחזור בו, ואין הצד השני או הדיינים יכולים להכריח אותו לקבל דיין בניגוד לרצונו. ואם הדיין השלישי או הדיין שנבחר ע"י הצד השני חלה- בעל הדין השני אינו יכול לחזור בו.

ההתחייבות לתת סכום לדירה שנאמרה בשעת השידוכין עשויה לחייב אף ללא כתב, בפרט אם השידוך והנישואין נעשו על דעתה, אך הדבר תלוי במנהג ובמחלוקת הפוסקים. אם לא הוסכם על תשלומים, המחותן חייב לפרוע את מלוא החוב בבת אחת, והחתן אינו חייב להסכים לפריסה.

הדבר החשוב ביותר שעלינו להעמיד לנגד עינינו מבחינה מוסרית לפני קנייה או מכירה של רכב הוא החובה להתנהל ביושר ובאמינות. יושר משמעו להתנהל באופן שקוף וגלוי ולאפשר לצד השני לראות את המציאות כפי שהיא, מבלי להסתיר ממנו פרטים שאינם נוחים כדי שיוכל לקבל החלט

אורח במסעדה שבויש על ידי בעל הבית אינו צריך לשלם על המנה שהוגשה לו כיוון שהיה כאן מקח טעות. אעפ"כ, אם אכל את האוכל, נכון לחייבו לשלם תשלומי הנאה שהם שני שליש מעלות המנה שאכל.

בדרך כלל בית הדין יטיל קנס על מי שהפר התחייבות לאי תחרות ופגע כלכלית בחברו

לשאלה זו יש היבט משפטי והיבט מוסרי ורגשי. בהיבט המשפטי באופן עקרוני אדם לא יכול לחזור בו מהבטחה שנתן ובמיוחד עם על סמך הבטחה זו הצד השני נקט פעולות. בהיבט הרגשי יש להיזהר מאד כאשר באים ב'תביעות' להורים ויש לשמור על כבודם עד הקצה האחרון

ההסכמה להרחבת בניה צריכה להיות ללא טעות ברגע החתימה ואם ההסכמה ניתנה ללא טעות בהבנת המצב שבאותו זמן, גם אם אח"כ השתנתה המציאות לא ניתן לשנות את ההסכם.

בצוואה הלכתית מקובל להוסיף נוסח המאפשר שינוי הצוואה בעתיד. לגבי ההבטחה - אם מדובר על מתנה מועטת אסור לחזור ממנה, אך אם מדובר על מתנה גדולה מותר לחזור ממנה, אך מצד מידת חסידות אין לחזור, ויש מקרים שאף מחייבים לקיים את ההבטחה.

אדם חתם חוזה עם קבלן למכירת בית. הבניה התעכבה והמחירים התייקרו. הקבלן דורש סכום גבוה יותר.

מעסיק התחייב לעובדת בע"פ להעסיק אותה עד הפרישה ואחר כך מכר את העסק לאחרים. התחייבותו מחייבת את עצמו כל עוד הוא מעסיק את העובדת, אך אם מכר את העסק אין עליו שום חיוב כלפי העובדת.

השכן חייב לשלם חצי מעלות בניית העמודים אם ברצונו להשתמש במה שעשה השכן. אך במקרה בו מחל בונה העמודים על התשלום- אין חובה לשלם.

במקרים מסוימים ניתן לחייב את הרב שחזר בו ללא סיבה מוצדקת בתשלום הוצאות

שכן שהרחיב את דירתו הבטיח לשכנים לא לדרוש תשלום עבור השימוש בהרחבה כמרפסת ואח"כ חזר בו. הבטחה לתת מתנה גדולה אינה מחייבת. אולם אם ההבטחה נתנה בתמורה להסכמת השכנים יש לראות בה תשלום שלא ניתן לחזור ממנו.