אב שהבטיח לתת הלוואה לבתו וחזר בו

השאלה

שלום הרב, אני כבר בוגרת ומתגוררת עדיין עם ההורים. לפני שבוע וחצי התקשרתי לאבא וביקשתי הלוואה של 550 ש"ח. (אבא שלי אף פעם לא נותן כסף, רק בקושי ואחרי הרבה תחנונים. הוא גם לא מפרנס למרות רצונותיה של אמא שלי). בכל אופן הייתי צריכה כסף דחוף והתעקשתי איתו בשיחה ארוכה עד שהוא הסכים והבטיח לי. ההסכם היה שאני אלווה מחברה באותו ערב והוא יביא לי תוך כמה ימים כדי להחזיר לה, ואני אחזיר לו כשיהיה לי. מפה לשם היה בינינו ויכוח בנוגע לעניין אחר בבית והוא פשוט החליט שהוא לא נותן לי את הכסף. ואני תקועה כי אין לי להחזיר לחברה. אין לי הקלטה של השיחה לצערי. האם יש דרך לגרום לו לשלם את ההלוואה כמו שהבטיח? נ.ב. בשיחת הטלפון ציינתי בבירור עד כמה זה חשוב לי ושאני מלווה את הכסף מהחברה למקסימום שבוע. תודה רבה!

התשובה

אדם שהבטיח להלוות לחברו וידע בוודאות שהשני סומך עליו לגמרי אסור לו לחזור בו, ואם חוזר נקרא 'מחוסר אמנה' (שולחן ערוך חושן משפט סימן רד סעיף ח, אהבת חסד פרק א סעיף יא בנתיב החסד). לפי זה המבטיח צריך לקיים את ההבטחה אך איסור זה לא ניתן לאכיפה בבית דין.  

אדם שהבטיח להלוות לחברו, אם הלווה עני חייב לממש את ההלוואה כמו מי שנודר לתת צדקה. ואם הלווה עשיר וההלוואה לזמן ארוך לא חייב, אבל ראוי שיעמוד בדבורו (שולחן ערוך חושן משפט סימן לט סעיף יז, אהבת חסד ונתיב החסד שם, פתחי חושן הלוואה פרק א סעיף טז הערה לח).

ולכן, אם את מוגדרת כענייה, (כמו שמשמע מדבריך שאין לך שום מקור פרנסה), האב צריך לתת את ההלוואה שהתחייב אליה כמו נדר של צדקה, וכל שכן לפי מה שאמרת שהאבא ידע שאת סומכת עליו ועושה פעולות על סמך הבטחתו.

במקרה שלך הדין תלוי באופי ומהות הוויכוח ביניכם. אם הוויכוח כלל בזיון לאבא או דברים דומים אין חובה לאב לעמוד בדיבורו (כמו תרי תרעי רמ"א חושן משפט רד,יא ובגר"א שם, וראו ש"ך שם) ואין לנו אפשרות לדעת מה היה אופי הוויכוח וכיצד הוא התנהל.  

בשולי הדברים נעיר, שכאשר מדברים עם ההורים ובטח כאשר באים אליהם ב'תביעות' יש לשמור על כבודם עד הקצה האחרון, הן בצורת הדיבור ויותר מכך בהתייחסות הנפשית הפנימית להורים, שהרבה פעמים היא העיקר, ויחס נכון ומכבד היה מונע את הבעיה מלכתחילה.