שינוי צוואה והפרה של הבטחה לחלוקה שווה

השאלה

זו שאלה מתחום המוסר כי אין בכוונתי לעשות מעשה כלשהו או לחלוק על הצוואה בדרך כלשהי. אשתי נפטרה לפני כארבע שנים. לפני פטירתה, חמותי (היא אלמנה) הבטיחה לאשתי ז"ל כי חלקה בירושה יהיה שווה לזה לשני אחיה לטובת שתי בנותינו (שליש לכל אחד). כשנתיים לאחר פטירת אשתי, חמותי חזרה בה ושינתה את הצוואה כך שחלקה של אשתי ז"ל הוקטן מאוד לעומת אחיה (במקום שליש רק חמישית). האם יש איזכור למקרה דומה? מה נפסק? תודה ובריאות טובה!

התשובה

שלום רב.

'צוואה הלכתית' פועלת בדרך כלל באופן של מתנה מהיום ולאחר מותו של המוריש, לכן לכאורה לא ניתן לשנות צוואה. אך ברוב הצוואות כותבים נוסח מעין זה (לקוח מכאן): "אני מקנה את הרכוש המוזכר להלן במתנת בריא שתחול מהיום ולאחר מיתה, אם לא אחזור בי" ולכן שמורה למוריש הזכות לחזור בו אם ירצה בכך, ואם חמותך חתמה על צוואה מעין זו, היא יכולה לחזור בה. עד כאן בדיני הצוואות והירושות.

מצד שני, חמותך הבטיחה לאשתך לפני מותה שהיא תיתן לה ירושה גדולה, והבטחות צריך לקיים.

אך במקרה שלך כנראה שאין חובה לקיים. מדובר על הבטחה לתת 'מתנה מרובה', וז"ל השו"ע בסימן רד סעיף ח': "וכן מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה, ולא נתן, הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים, במתנה מועטת, שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו. אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שהם נקנים בהם".  מכאן שהבטחה לתת מתנה מרובה אינה מחייבת ואין איסור לחזור בו.

ישנם מקרים בהם חייבים לקיים את ההבטחה לתת מתנה גדולה כגון אם המקבל הוא עני, האמירה לתת מתנה מרובה נחשבת כנדר לצדקה וחייב לקיימו (שולחן ערוך יורה דעה רנח סעיף יב ובנושאי כלים שם).

כמה פוסקים כתבו שמצד מידת חסידות יש לקיים אפילו הבטחות לתת מתנה מרובה (ראו שו"ת בצל החכמה חלק ה סימן קסא אות ג, ופרי יצחק חלק א סימן נא).

מסקנה

אם חמותך לא הבטיחה דבר, ורק כתבה צוואה שבה כתוב שתוכל לחזור בה - היא יכולה לחזור בה, אפילו מצד מידת חסידות.

אם חמותך הבטיחה מתנה, מצד מידת חסידות חמותך צריכה לתת, וישנם מקרים בהם היא חייבת לתת בכל מקרה.

כל האמור מבוסס על הפרטים שמסרת, אולם, אם הפרטים שונים הדבר יכול להשפיע על התשובה. בכל מקרה כדי לתת תשובה מדויקת יש לשמוע את שני הצדדים.